סערה בקנדה: עיתונאי יהודי דיווח על הפגנה פרו-פלסטינית - והודח

החדשות בקצרה:

• רשת CBC הודיעה על בירור משמעתי רשמי למגיש הרדיו הבכיר.
• עיתונאים בקנדה העלו שאלות בנוגע למוסר כפול של הערוץ.
• בין השאר הובאו אירועים דומים של עיתונאים מוסלמים, שלא זכו לתגובה דומה.
• בקהילה היהודית יצאו להגנתו של הרלנד: "אנשים אצלנו מפחדים, לא נעשה מספיק".

  ---

סערה בקנדה בעקבות החלטת תאגיד השידור הציבורי CBC להוריד משידור עיתונאי יהודי ותיק ולפתוח נגדו בהליך משמעתי, לאחר שפרסם סרטון שבו תיעד הפגנה פרו-פלסטינית מחוץ לתפילת יום הכיפורים שאליה הגיע בטורונטו.

ניל הרלנד, עיתונאי ומפיק בכיר עטור פרסים ב-CBC, מסקר חדשות כבר שלושה עשורים. בערב יום הכיפורים הוא היה בדרכו לתפילה של בית הכנסת The Song Shul, שנערכה במרכז "מרידיאן" באזור הרחובות יאנג ושפרד בטורונטו.

כשהגיע למקום יחד עם מתפללים יהודים נוספים, הם נתקלו ביותר מעשרים מפגינים שחסמו את הכניסה, הניפו דגלי פלסטין וצעקו לעבר המתפללים. בין הקריאות שנשמעו היו "לשחרר את פלסטין" ו"התרעת ציונים".

הרלנד החל לצלם את המתרחש והעלה את הסרטון לרשת X. בסרטון נראה אדם רעול פנים צועק במגפון לעברו ולעבר אחרים "אתם הולכים לגיהינום". אדם נוסף צעק "רוצח תינוקות", ובמקרה אחר הופנתה כלפי אישה קללה אנטישמית וגסה.

על פי דיווח שפורסם בעיתון "טורונטו סאן", כאשר החזן של התפילה יצא החוצה וחייך לעבר אחד המפגינים, נשמעה לעברו הקריאה: "היהודי מחייך בזמן שהוא הורג תינוקות בעזה". לפי הדיווח, שוטר ממשטרת טורונטו אמר לחזן להפסיק "להתגרות" במפגינים.

הרלנד העלה את הסרטון לחשבון האישי שלו ברשת X, והוא צבר יותר משלושה מיליון צפיות ברחבי העולם.

בפוסט שפרסם לצד הסרטון כתב כי הוא עיתונאי וגם יהודי, וכי ביום הכיפורים הגיע לתפילה בבית כנסת בטורונטו ונפגש במפגינים שניסו, לדבריו, להתגרות בו, להפחיד ולהרתיע אותו מלהיכנס לבניין.

הרלנד סיפר גם כי אביו המנוח היה יהודי אוסטרי ששרד את השואה ברומניה והגיע לקנדה כפליט. לדבריו, השנה הוציא דרכון אוסטרי "למקרה שקנדה תהפוך למקום שאינו בטוח עבורו כיהודי".

הוא כתב כי הוא חושש שהרגע הזה מתקרב, וכי יהודים בקנדה חיים במציאות שבה שוטרים חמושים מוצבים מחוץ לבתי כנסת, בעוד מוסדות יהודיים, בתי ספר ועסקים מותקפים, ורבים מהקנדים אינם מודעים לכך. באותו הזמן, בערב יום הכיפורים, התרחש ניסיון פיגוע אנטישמי עם ירי סמוך לבית כנסת באונטריו, שבו נפצע שוטר.

לאחר פרסום הפוסט החליטה CBC להוריד את הרלנד מהאוויר ולהודיע לו כי עניינו ייחקר משמעתית. ביום חמישי נערך דיון משמעתי ראשון בהשתתפותו ובהשתתפות עורך דינו.

CBC סירבה לומר מי התלונן נגדו, מה הייתה עילת התלונה ומדוע החליטה לפתוח בהליך. גם הרלנד עצמו סירב להגיב, בעצת עורך דינו, כך לפי הדיווח בטורונטו סאן.

לפי הדיווח, הארגון Canadian for Justice and Peace in the Middle East (קנדים למען צדק ושלום במזרח התיכון), המכונה CJPME, ניהל קמפיין נגד הרלנד והגיש נגדו "תלונה רשמית". CBC לא מסרה אם התלונה הזו היא שהובילה להחלטה להורידו מהאוויר.

המקרה עורר גם טענות למוסר כפול בתוך תאגיד השידור הציבורי של קנדה. עובדים ותיקים בתאגיד ציינו כי עיתונאים ב-CBC רשאים לכתוב על "חוויות חיים" אישיות.

הכתבה מזכירה כי לאחר רצח משפחה מוסלמית בלונדון שבאונטריו בשנת 2021, עיתונאית מוסלמית ב-CBC הביעה בשידור ארצי עמדה אישית בנוגע לאירוע, ונציב תלונות הציבור של התאגיד קבע כי היא לא הפרה את הכללים. באותה החלטה הודגש כי השתייכות לקהילה מסוימת "אינה מהווה ניגוד עניינים כשלעצמה, וכי ניסיון החיים והקשרים הקהילתיים של עיתונאים יכולים להרחיב ולהעמיק את עבודת העיתונות".

על רקע זה עולה כעת השאלה בקנדה מדוע במקרה של הרלנד, שתיאר חוויה אישית שלו כיהודי, התגובה הייתה שונה.

דובר CBC, צ'אק תומפסון, סירב להתייחס להליך ואמר כי התאגיד אינו מגיב על פגישות פנימיות או "ענייני משאבי אנוש".

המקרה נקשר גם למחלוקות קודמות סביב CBC. בין היתר מוזכר דיווח שלפיו התאגיד נמנע מלהגדיר את פיגועי 11 בספטמבר "טרור", וכן טענות על קבוצה פנימית סודית שקידמה, לפי אחד מעיתונאי CBC, תיאורים עוינים וחד-צדדיים של ישראל, כך בדיווח של טורונטו סאן.

עוד מוזכר מקרה של צלם וידאו של CBC בעזה, שפרסם ברשת האשמות נגד ישראל בנוגע ל"רצח עם", ולא ננקט נגדו הליך משמעתי.

לתוך הסערה הצטרפה גם אליזה ספירו, ממובילות בית הכנסת Song Shul, ששלחה מכתב פתוח ל-CBC. לדבריה, המפגינים מחוץ לתפילה החזיקו דגלי פלסטין, השתמשו במגפונים וצעקו קריאות אנטישמיות לעבר המתפללים.

היא כתבה כי רבים מהמתפללים פחדו לצאת ממכוניותיהם, וחלקם אף חזרו הביתה והחמיצו את תפילת הסיום של ליל יום הכיפורים.

ספירו הגנה על הרלנד ואמרה כי הסרטון שלו תיעד במדויק את מה שהתרחש. לדבריה, הפרסום שלו היה מדויק מבחינה עיתונאית וגם שירת את הציבור בכך שהפנה תשומת לב לאנטישמיות. "אנשים אצלנו מפחדים, ולא נעשה מספיק בנושא", כתבה.