פרסום ראשון: מגעים עם אוגנדה להצטרפות לכוח הבין-לאומי שיוצב בעזה

החדשות בקצרה:

• במועצת השלום מקיימים מגעים אוגנדה להצטרף לכוח הבין-לאומי שיוקם בעזה.
• מגעים מתקיימים גם עם מדינות נוספות, כאשר 5 מדינות התחייבו רשמית שיצטרפו לכוח.
• במרכז התיאום בקריית גת מתקדמות התוכניות לשיקום הרצועה.
• המשא ומתן בין מועצת השלום לחמאס לגבי פירוזו מנשק נותר תקוע.
• בישראל נערכים לאפשרות של חזרה ללחימה עצימה ברצועה.

ההכנות לשיקום רצועת עזה ממשיכות להתנהל על הנייר ובאמצעות מגעים דיפלומטיים אינטנסיביים, וגם אוגנדה מועמדת לשליחת כוחות לרצועת עזה, כך אנחנו מדווחים לראשונה היום (רביעי) ב-N12. המגעים מתקיימים גם עם וייטנאם וגיאורגיה, כאשר מרוקו, אינדונזיה, קוסובו, אלבניה וקזחסטן כבר התחייבו רשמית לשלוח כוחות והתקשורת עימן נמשכת.

המגעים לגבי הצטרפותה של אוגנדה לכוח הייצוב הבין-לאומי לעזה (ISF) מגיעים לאחר הודעות תמיכה ביזאריות שפרסם בחודשים האחרונים רמטכ"ל צבא אוגנדה מוהוזי קיינרוגבה, שהוא גם בנו של נשיא המדינה האפריקנית. קיינרוגבה כתב בזמן המלחמה עם איראן ש"אם ישראל צריכה סיוע, היא צריכה רק לבקש. האחים שלהם מאוגנדה מוכנים לעזור". בפוסט אחר כתב ש"כל דיבור על השמדת ישראל או הבסתה יכניס אותנו למלחמה - לצד ישראל!".

כוח ה-ISF הוקם על הנייר במסגרת תוכנית 21 הנקודות של הנשיא טראמפ לסיום המלחמה בעזה, והוא נועד לעבוד תחת מועצת השלום של טראמפ. ל-ISF יש משרדים במרכז התיאום הצבאי אזרחי (CMCC) בקריית גת, ובעוד שהאמריקנים מנהלים את האירוע, גם ישראל מעורבת בו.

עוד נודע ל-N12 שהמגעים עם אינדונזיה, שהכריזה כבר לפני חודשים על מוכנות להצטרף ל-ISF, עוכבו והוקפאו מעט בצל המלחמה עם איראן. אינדונזיה היא היחידה מבין המדינות שהודיעו רשמית שיצטרפו לכוח שיוצב בעזה שאין לה יחסים רשמיים עם ישראל, והיא התחייבה לשלוח כוח של אלפי חיילים, יותר מכל מדינה אחרת.

לפי התוכנית הנוכחית, לאחר שחמאס יסכים להתפרז מנשקו הכוח צפוי להיפרס בשלב הראשון עם 5,000 חיילים בדרום הרצועה, כאשר צפוי להיות לו בסיס גדול באזור רפיח. בהמשך נועד הכוח להתרחב לכ-20 אלף חיילים ממדינות שונות בשאר חלקי הרצועה, ולהיות הכוח החמוש הלוחם היחיד ברצועת עזה, במקום צה"ל שאמור לסגת.

עם זאת, נראה שחוסר נכונותו של חמאס להתפרז מנשקו מעכב את הליך הצבת ה-ISF ברצועת עזה, וכן את הליך שיקום הרצועה כולו, שנותר קפוא כבר חודשים ארוכים. בארגון הטרור מנהלים משא ומתן ארוך עם נציגי מועצת השלום לגבי ההתפרקות שלהם מנשק - חמאס עורם קשיים ודורש לשמור חלק מהנשק שלו אצלו, בעוד שישראל דורשים פירוז מוחלט, כולל מרובי סער, ומסירת תוואי מנהרות הטרור של חמאס.

התכנון לגבי עתיד הרצועה ממשיך בקריית גת

אך בזמן שבשטח שיקום הרצועה תקוע, במפקדת התיאום בקריית גת ממשיכים להתקדם בתכנון שיקום הרצועה, בתיאום הדוק בין ישראל לארה"ב. המפקדה, שכוללת כיום 31 מדינות ו-40 ארגונים בין-לאומיים, פועלות כמה קבוצות עבודה בתחומים שונים הקשורים לשיקום העתידי של הרצועה - מתשתיות ועד פינוי הריסות.

מטרת המרכז היא לתכנן בקפידה את שיקום הרצועה, כך שניתן יהיה להוציא את התוכניות לפועל ברגע שינתן האור הירוק מהדרג המדיני. שיקום הרצועה יתחיל בדרום, ובתוך השטח הירוק (שבשליטת ישראל) צה"ל פועל כדי לפנות חלק מההריסות ותשתיות הטרור באזורים שמיועדים לבניית רפיח החדשה. תכנון השכונה שאיחוד האמירויות הסכימה לבנות על חשבונה ברצועת עזה ואמורה להיות מוקמת באזור תל א-סולטאן כבר הושלם.

בישראל מבינים שבכל תרחיש שיקום הרצועה ייקח שנים ארוכות. בשטח עזה יש כיום כ-80 מיליון טונות של הריסות, כמות שמדינה בסדר גודל של ישראל מפיקה בעשרות שנים.

כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, ה-CMCC צפוי לעבור שינוי משמעותי בתקופה הקרובה. מספר הנציגים והמדינות שמשתתפים בדיונים משמעותיים לגבי עתיד עזה עתיד להצטמצם, וה-ISF יתפוס חלק גדול יותר בעבודת המרכז המחודש. נכון להיום בריטניה, גרמניה, סינגפור, קפריסין, יוון, איטליה, איחוד האמירויות, ירדן ומצרים הן המדינות המרכזיות בפעילות המרכז.

גם הסלמה צבאית על הפרק?

אל מול הקיפאון מול חמאס, בישראל נערכים גם לאפשרות של פעולה צבאית. דווחנו שבדיונים פנימיים ותכופים שנערכו במהלך השבוע האחרון, נאמר שרצועת עזה נמצאת כעת "על סף רתיחה", וההערכה הרווחת בקרב הדרג הצבאי היא כי חזרה ללחימה עצימה ורחבה בתוך הרצועה איננה עוד שאלה של "אם", אלא של "מתי" בלבד.

גם כיום צה"ל תוקף בשטח "האדום" שבשליטת חמאס ברצועת עזה, בתיאום עם האמריקנים אך ללא צורך לעדכן אותם מראש. בצבא מתמקדים גם במחבלים פעילים של חמאס ובניסיונות של הארגון להשתקם, ובמקביל ממשיכים לצוד אחר כל המחבלים שפשטו לישראל ב-7 באוקטובר, כאשר גם שם נותרה רשימה לא קצרה.

בישראל מכינים כמה תוכניות פעולה שנועדו להגביר את הלחץ על חמאס - ממערכה קרקעית רחבה, ועד הזזה נוספת של הקו הצהוב כדי להעביר שטח נוסף לצד שבשליטת ישראל. בכל מקרה, כדי לצאת ללחימה מחודשת ורחבה בהיקף מלא ברצועה, ישראל תזדקק לאישור מפורש ורוח גבית מהבית הלבן.