חברות ישראליות במוקד: נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי מחריף את המאבק סביב איי פוקלנד

החדשות בקצרה:

• נשיא ארגנטינה מיליי חידש את השיח במדינתו סביב איי פוקלנד (מלווינאס).
• מיליי מנצל רמיזה של טראמפ כי ישקול מחדש את התמיכה בריבונות הבריטית באיים.
• במוקד המתיחות והפרויקט ניצבות חברות ישראליות.
• שר החוץ של ארגנטינה: "זה לא פוגע ביחסים עם ישראל אפילו לא במעט".
• בארגנטינה מותחים ביקורת על מיליי: "מנצל סוגיה רגישה לצרכים פוליטיים".

  ---

נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי החריף בימים האחרונים את המאבק של ארצו מול בריטניה סביב איי פוקלנד (איי מלווינאס), והודיע על צעדים שנועדו לעצור את פיתוחו של שדה הנפט הימי Sea Lion, הנמצא באזור שבשליטה בריטית. במקביל, מיליי בירך על דבריו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהעלה אפשרות כי וושינגטון תשקול מחדש את עמדתה המסורתית בסכסוך על הריבונות באיים.

המהלך של מיליי מציב במרכז העימות גם חברות ומשקיעים ישראליים. פרויקט Sea Lion מופעל על ידי חברת Navitas Petroleum, הנסחרת בתל אביב ומחזיקה ב-65% מהפרויקט. את החברה מוביל גדעון תדמור, דמות מוכרת בענף האנרגיה בישראל, שמחזיק בכ-9% ממניותיה.

35% הנותרים בפרויקט מוחזקים על ידי חברת Rockhopper Exploration הבריטית, הנסחרת בלונדון. בין חמשת המשקיעים הגדולים שלה נמצאות גם החברות הישראליות Noked Capital, Brosh Funds ו-ION Fund Management, שכל אחת מהן מחזיקה בין 4.6% ל-9.2%.

שתי החברות טוענות כי לפרויקט יש רישיונות תקפים וכי הן אינן מצפות שהאיומים של מיליי ישפיעו באופן מהותי על פיתוחו. Navitas מסרה כי הפרויקט פועל מכוח רישיונות נפט שהוענקו כחוק על ידי ממשלת איי פוקלנד, טריטוריה בריטית בעלת שלטון עצמי, ובתמיכה מלאה ומתמשכת של ממשלת בריטניה.

מנגד, ארגנטינה רואה ברישיונות האלה בלתי חוקיים. שתי החברות כבר נפסלו על ידי ארגנטינה מהפעלת פעילות במדינה למשך 20 שנה, בשל קבלת הרישיונות. בעקבות דבריו של מיליי ירדו ביום שישי מניות Navitas ו-Rockhopper בשיעורים של עד 6% ו-12%, בהתאמה.

מיליי מחריף את הצעדים

מיליי הודיע כי ארגנטינה תאיץ את הטלת הסנקציות על חברות המעורבות בקידוחי נפט וגז סביב האיים. לדבריו, העונשים עשויים לחול לא רק על החברות עצמן, אלא גם על ספקים, בעלי מניות ודירקטורים. הצעת החקיקה עשויה גם למנוע מחברות הקשורות לפרויקטים באזור לפעול בארגנטינה או לחתום שם על חוזים.

במקביל, הנשיא הארגנטיני הכריז על השקעה נוספת בבניית בסיס ימי בפרובינציית טיירה דל פואגו, בדרומה של ארגנטינה, וכן בשדרוג יכולות התקשורת באזור. לדבריו, המטרה היא לחזק את הנוכחות הארגנטינית בדרום האוקיינוס האטלנטי.

"ארגנטינה לא תשב בחיבוק ידיים", אמר מיליי, והזהיר כי כל התקדמות נוספת באיי פוקלנד תיחשב להפרה של הביטחון הלאומי של ארגנטינה.

פרויקט Sea Lion נמצא כ-220 קילומטרים מצפון לאיי פוקלנד. הקידוח הראשון באזור גילה את שדה הנפט כבר ב-2010, וארגנטינה טענה אז כי מדובר בפעילות בלתי חוקית. לפי ההערכות, השדה מכיל 1.7 מיליארד חביות נפט.

הפקת הנפט הראשונה מהשדה צפויה להתחיל ב-2028. בשלב הראשון של הפרויקט, שהחברות קיבלו החלטת השקעה סופית לגביו בשנה שעברה, מתוכננת הפקה בקצב של 50 אלף חביות ביום. ההשקעה הצפויה בפרויקט עומדת על 2.2 מיליארד דולר.

התמיכה המפתיעה של טראמפ

לצידו של מיליי ניצב בשלב זה גורם מרכזי: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. במשך עשרות שנים שמרו הממשלים האמריקניים על עמדה ניטרלית ביחס לתביעות הריבונות של בריטניה וארגנטינה, אף שארצות הברית הכירה בפועל בניהול הבריטי של האיים. שינוי בעמדה הזו עשוי להיות בעל משמעות דיפלומטית גדולה ולהחריף את המתיחות בין ארצות הברית לבריטניה.

אלא שטראמפ אותת בימים האחרונים כי הוא עשוי לבחון מחדש את המדיניות האמריקנית. כאשר נשאל בשבוע שעבר אם הממשל שלו בוחן מחדש את עמדתו בנוגע לסכסוך, השיב: "אני תמיד בוחן מחדש כל עמדה. זו רק אחת מני רבות".

בהמשך, בריאיון לרשת הבריטית GB News, טראמפ נמנע מלהשיב ישירות אם ארצות הברית תבוא לעזרת בריטניה במקרה של עימות נוסף סביב איי פוקלנד. במקום זאת, הוא חזר על ביקורת שהשמיע בעבר נגד בריטניה, שלפיה היא לא סיפקה תמיכה מספקת במערכה האמריקנית נגד איראן.

ההתבטאויות של טראמפ גרמו לממשלת בריטניה להבהיר כי לא תוותר על הריבונות באיים. שר ההגנה הבריטי ווס סטריטינג אמר כי המחויבות של בריטניה לפוקלנד "אינה ניתנת לערעור". גם שר החוץ הבריטי אד מיליבנד השמיע אמירות חד-משמעיות.

מיליי עצמו הציג את דבריו של טראמפ כהוכחה לכך שהקשר הקרוב שלו עם הנשיא האמריקני משתלם. בנאום ששודר ברחבי ארגנטינה אמר כי ארצות הברית שוקלת לשנות את עמדתה משום שהיא יודעת שלארגנטינה יש שותפה אמינה, המזוהה עם ערכים מערביים ובעלת מיקום אסטרטגי שיכול להפוך אותה לבעלת ברית חשובה בעשורים הבאים. הדברים אינם מדויקים, שכן טראמפ לא אמר שהוא שוקל לפעול אקטיבית בנושא, אך גם הרמיזה החריגה שלו הספיקה.

הקשר עם ישראל מסתבך

המהלך של מיליי יוצר גם מצב מורכב ביחס לישראל. הנשיא הארגנטיני הוא אחד התומכים הגדולים ביותר של ישראל, ולאורך שנות כהונתו התחזקו הקשרים בין שתי המדינות.

באפריל ביקר מיליי בישראל ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וחתם על הסכמי שיתוף פעולה בין המדינות, בהם הסכם בתחום התעופה ומה שמכונה "הסכמי יצחק", שעוצבו בהשראת הסכמי אברהם ונועדו לחזק את הקשרים בין ישראל, ארגנטינה ומדינות נוספות ביבשת אמריקה.

אלא שכעת, דווקא חברות ישראליות ומשקיעים ישראלים נמצאים במרכזו של המאבק שמנהל מיליי מול בריטניה.

"זה לא פוגע ביחסים בין ארגנטינה לישראל אפילו במעט", אמר שר החוץ של ארגנטינה פבלו קירנו לרדיו מקומי. לדבריו, ארגנטינה נמצאת בקשר מתמיד עם ישראל ועם שר החוץ הישראלי. הוא הוסיף כי יש לזכור ש-Navitas ו-Rockhopper כבר נמצאות תחת סנקציות בארגנטינה.

סוגיה שמאחדת את ארגנטינה

המאבק על פוקלנד אינו סוגיה חדשה, אבל עבור מיליי הוא מגיע בזמן פוליטי רגיש. תביעת הריבונות הארגנטינית על האיים מעוגנת בחוקת המדינה ונחשבת לאחד הביטויים הבולטים של הזהות הלאומית. מדובר גם באחת הסוגיות הבודדות שמצליחות לחצות את הקיטוב הפוליטי החריף בארגנטינה.

מיליי, שצפוי להתמודד בבחירות מחדש בשנה הבאה, מתמודד בתקופה שבה שיעורי התמיכה בו יורדים והאתגר הכלכלי מחריף. היריב משמאל ניקולס דל קאנו טען כי מיליי משתמש בתביעת הריבונות הלגיטימית על האיים כדי להתחזק לקראת שנת הבחירות ולשרת את האינטרסים של ארצות הברית בעימות שלה עם בריטניה.

מיליי עצמו דחה את הטענה שמדובר במהלך פוליטי בלבד. "אנחנו יכולים להתווכח על הסגנון שלי. אנחנו יכולים לחלוק על המדיניות הפיסקלית או על מדיניות שער החליפין", אמר. "אבל יש מטרות שנמצאות מעל לכל מחלוקת פוליטית. המלווינס (איי פוקלנד) היא אחת מהן".

הרגישות סביב הסוגיה מתבססת במידה רבה סביב המלחמה בין ארגנטינה לבריטניה ב-1982. המלחמה נמשכה כחודשיים וגבתה את חייהם של 649 חיילים ארגנטינאים, 255 חיילים בריטים ושלושה תושבי האיים. יותר מארבעה עשורים לאחר מכן, היא עדיין נחשבת לנקודה רגישה בזיכרון הלאומי הארגנטיני.

המאבק על האיים מקבל כעת ממד כלכלי חדש עם התקדמות תוכניות הפקת הנפט באזור. מבחינת מיליי, פיתוח Sea Lion עלול להוביל לתנופת נפט רחבה יותר באיי פוקלנד, להעשיר את האיים במשאבים שארגנטינה טוענת לבעלות עליהם ולחזק עוד יותר את הנוכחות הבריטית. מבחינתה של ארגנטינה, מדובר בהפסד כספי ממשאבים שלטענתה שייכים לה.

"אם נאפשר זאת, ניצור תמריץ לממשלת בריטניה להעמיק את הכיבוש של האיים ואת ניצול המשאבים שלנו", אמר.

בריטניה דוחה מכול וכול את תביעת הריבונות הארגנטינית וטוענת כי רצונם של תושבי האיים להישאר טריטוריה בריטית מעבר לים הוא הקובע. במשאל עם שנערך ב-2013 הצביעו תושבי האיים ברוב מוחץ בעד המשך מעמדם כטריטוריה בריטית, ואין עדות לכך שברצונם להיות אזרחי ארגנטינה.