סערה באיראן: בנו של הנשיא טען שלא צריך להעשיר אורניום - והותקף

החדשות בקצרה:

• בנו של נשיא איראן מתח ביקורת על המחיר של תוכנית הגרעין.
• הוא תהה על התועלת של המשך ההעשרה עבור האזרחים.
• הרפורמיסטיים טענו כי זה רק מחריף את המחיר הכבד עבור המדינה.
• השמרנים תקפו בחריפות, וכתבו כי הדברים "מריחים מכניעה".
• עיתון שמרני כתב כי תוכנית הגרעין תסייע לפתח פצצות מלוכלכות.

  ---

ויכוח באיראן על המחיר של תוכנית הגרעין והעשרת האורניום התפתח לסערה פוליטית רחבה, לאחר שבנו ויועצו של הנשיא מסעוד פזשכיאן, יוסף, הגן על דברים שהטילו ספק בכדאיות של המשך העשרת האורניום בזמן מלחמה, ואמר כי איראן בעצם משלמת מחיר גבוה מדי בשל כך.

הסערה החלה בעקבות דברים שאמר ג'עפר קאימפנאה, אחד מסגניו של הנשיא פזשכיאן. קאימפנאה טען כי על איראן לשקול את המחירים הכרוכים במרדף אחר תוכנית הגרעין, במיוחד לנוכח האיום מפני תקיפות נוספות נגד המדינה.

"חוכמה פירושה להשיג מטרה שאפשר להשיג במחיר האפשרי הנמוך ביותר", אמר. דבריו עוררו ביקורת חריפה מצד גורמים שמרנים וניציים, אך הוויכוח החריף עוד יותר לאחר שיוסף פזשכיאן הצטרף אליו בשבת.

"העשרה אינה עיקרון דתי, אינה הכבוד שלנו, וגם ההישרדות שלנו אינה תלויה בה", כתב בסטורי שפרסם באינסטגרם. ביום ראשון פרסם פזשכיאן הבן סטורי נוסף, שבו הדגיש כי יש לקבל החלטות תוך מודעות מלאה להשלכות שלהן.

"עלינו לעשות כל מה שנדרש כדי להבטיח את האינטרסים שלנו", כתב. לדבריו, איראן צריכה לקדם העשרת אורניום, טילים וכטב"מים - רק אם זה משרת את האינטרסים שלה. עם זאת, הוא לא חזר בו מהטענה המרכזית שלו: "ההישרדות שלנו אינה תלויה בהעשרה. לא נמות אם לא נעשיר אורניום".

הדברים הרחיבו את המחלוקת, וכעת הביקורת מצד גורמים ניציים מופנית לא רק כלפי קאימפנאה, אלא גם כלפי הנשיא וממשלו. חלק מהמבקרים אף קראו להדיח את פזשכיאן מתפקידו.

המתקפה מצד המחנה הניצי

ידאללה ג'וואני, סגנו של ראש משמרות המהפכה לעניינים פוליטיים, דחה את הטענה שלפיה ויתור על העשרת אורניום היה מונע מלחמה או לחץ על איראן. בריאיון לטלוויזיה הממלכתית השבוע הוא טען כי אין בסיס לטענה שתוכנית הגרעין היא הסיבה המרכזית ללחץ המופעל על איראן (למרות שטראמפ וממשלו מדגישים כי האפשרות היחידה מבחינתם כעת לתקיפה באיראן היא התקדמות בתוכנית הגרעין, א"ר).

לדבריו, הטענה שתוכנית הגרעין, מצב זכויות האדם, תוכנית הטילים והקשרים של איראן עם בעלי בריתה באזור הם הגורמים הבסיסיים לעימות אינה עולה בקנה אחד עם המציאות ההיסטורית. לטענתו, מדובר בתירוצים לעימות רחב יותר.

העיתון הניצי "כיהאן" תקף בחריפות את עמדותיהם של קאימפנאה ויוסף פזשכיאן, וכינה אותן "חתרניות". העיתון טען כי דבריו של קאימפנאה "מריחים מכניעה מוחלטת".

ב"כיהאן" האשימו אותם כי הם חלק מזרם הדוגל בכניעה, והזהירו כי אותה גישה עלולה לשמש בהמשך להצדקה לוויתור גם על תעשיית הכטב"מים והטילים, ויכולות ההגנה וההשפעה האזורית של איראן.

גם העיתון השמרני "ח'וראסאן" יצא נגד הרעיון שניתן לבחון את תוכנית העשרת האורניום באמצעות חישוב כלכלי של עלות מול תועלת בלבד. בהתייחסו למדיניות שאותה הגדיר "עמימות גרעינית", טען העיתון כי המשך ההעשרה לא יעניק לאיראן הרתעה גרעינית, אך יוכל לשמר את האפשרות לשנות את הדוקטרינה הגרעינית שלה בתגובה למתקפה גרעינית.

העיתון הוסיף כי המשך ההעשרה עשוי להשאיר פתוחה גם אפשרות לפיתוח מה שמכונה "פצצות מלוכלכות" וכן יכולת מכאיבה של מכת נגד, באופן שעשוי לגרום ליריבותיה של איראן לשקול מחדש את חישוביהן. הדברים הללו מתכתבים היטב עם חידוש השיח באיראן אחרי המלחמה, על השאלה אם יש צורך לפתח נשק גרעיני.

מבקרים שמרנים אחרים טענו כי הדרישות של וושינגטון לא יסתיימו בהעשרת האורניום. לדבריהם, ויתורים בתחום זה רק יעבירו את הלחץ האמריקני לתוכנית הטילים וליכולות אסטרטגיות נוספות.

מייסם זהוריאן, חבר פרלמנט ניצי, טען כי השאלה החשובה יותר אינה רק מדוע קאימפנאה אמר את הדברים, אלא גם מדוע משרד יחסי הציבור של ממשל פזשכיאן פרסם אותם מחדש. "משמעות הדבר היא שלפחות זרם אחד בתוך הממשלה החליט לעמוד באופן גלוי נגד עמדת המנהיג", כתב.

פזשכיאן זוכה לתמיכה

מנגד, גורמים המזוהים עם המחנה הרפורמיסטי באיראן טענו כי מבקריהם של קאימפנאה ושל יוסף פזשכיאן "מעדיפים מחויבויות אידיאולוגיות על פני המחירים שמשלמים אזרחי איראן".

האתר "רוידאד 24" טען כי המתקפות משקפות התנגדות לגישה שמבקשת להגדיר את הביטחון הלאומי באמצעות ריאליזם ובהתאם לאינטרסים של האוכלוסייה, ולא באמצעות סיסמאות שמטילות על הציבור מחירים נוספים.

לפי הדברים, לא ניתן לצמצם את המחלוקת סביב תוכנית הגרעין האיראנית לשאלה משפטית או טכנולוגית בלבד, משום שהמחירים האפשריים כוללים הרס תשתיות, שיתוק כלכלי ואיומים על יסודות המדינה. מדיניות החוץ של איראן, נטען, צריכה להציב "זהירות" לפני פרובוקציה.

העיתונאי דאווד השמתי דחה אף הוא את הטענה שלפיה ויתור על העשרת אורניום יביא בהכרח לכך שוושינגטון תציג דרישות נוספות. לדבריו, טענה כזו "מעידה על כשל לוגי".

השמתי טען כי המחלוקת סביב תוכנית הגרעין האיראנית קשורה בסופו של דבר לחששות הביטחוניים של ישראל, והזהיר מפני ניסיון לפתח יכולת גרעינית שאיראן אינה מסוגלת להגן עליה כראוי. "פצצה שאינך יכול להגן עליה היא למעשה בסיס להריגת בני עמך", כתב.

הוויכוח באיראן כבר אינו מתמקד רק בשאלה אם העשרת אורניום מצדיקה את המחיר שהיא גובה מהמדינה. המחלוקת העמוקה יותר נוגעת ללקחים שאיראן צריכה להסיק מהמלחמה. מצד אחד, יש הטוענים כי הפגיעות של המדינה הופכת את השמירה על יכולות אסטרטגיות לחשובה עוד יותר. מנגד, אחרים טוענים כי הסיכונים הכרוכים באותן יכולות מחייבים את טהראן לבחון מחדש את משמעותו של הביטחון הלאומי ואת השאלה על מה בדיוק הוא אמור להגן.