תחקיר נרחב: זינוק דרמטי בתוכנית הנשק הגרעיני של סין

החדשות בקצרה:

• תמונות לוויין ומומחים חושפים זינוק עצום בתוכנית הנשק הגרעיני של סין.
• מאז עלייתו של הנשיא שי חל פיתוח נרחב בשורה של אתרי מפתח.
• סין מפתחת אתרים לפיתוח נשק גרעיני באמצעות אורניום ופלוטוניום כאחד.
• באחד האתרים מפתחים, על פי ההערכות, את "הדור הבא של הנשק הגרעיני".
• לצד הרחבת ייצור הנשק, סין מרחיבה גם את יכולות השיגור שלה, ואף עולה על ארה"ב ורוסיה.

  ---

סין מרחיבה בקצב מהיר את תוכנית הנשק הגרעיני שלה ומגדילה במקביל את היכולת לייצר רכיבים לראשי נפץ, לבצע ניסויים, לעבד דלק גרעיני ולאחסן פסולת רדיואקטיבית, כך עולה מתחקיר נרחב של העיתון הבריטי "הטלגרף", שהתבסס בין היתר על ניתוח תצלומי לוויין משבעה אתרים מרכזיים במדינה.

לפי התחקיר, תחת שלטונו של הנשיא שי ג'ינפינג נרשמה התרחבות חסרת תקדים של התוכנית הגרעינית הסינית. ההערכה כיום היא כי לסין יש כ-620 ראשי נפץ גרעיניים, יותר מפי שניים ממספרם בתחילת תקופתו של שי. לפי הערכה של המכון הבין-לאומי לחקר השלום _{בסטוקהולם,} SIPRI, המספר עשוי להגיע לכ-1,500 ראשי נפץ עד 2035. חלק ממערכות הנשק הסיניות מסוגלות לפי ההערכות להגיע לטווח של עד כ-15 אלף קילומטרים, מספיק כדי להגיע לשטח היבשתי של ארה"ב.

סין כבר עקפה את צרפת והפכה למעצמה הגרעינית השלישית בגודלה בעולם, אחרי רוסיה וארה"ב. לפי "הטלגרף", היא גם המדינה היחידה מבין החברות באמנה העולמית למניעת הפצת נשק גרעיני שממשיכה להגדיל באופן נרחב את המאגר שלה.

אחד האתרים המרכזיים שנבדקו הוא פינגטונג שבמרכז סין, שם לפי מומחים מיוצרים רכיבי פלוטוניום המשמשים להפעלת ראשי נפץ גרעיניים. הקמת המפעל החלה ב-2013, לאחר ששי עלה לשלטון, ומאז הוא הורחב מאוד.

תצלומי לוויין מראים נקודות בידוק חדשות, חומות נוספות, דרכים ומתקנים מאובטחים. לפי התחקיר, האתר יותר מהכפיל את גודלו בתקופת שי, וסביבו נוספו כעשרה קילומטרים של חומות בטון. סמוך אליו הוקמה עיירת תמיכה שלמה שבה, לפי ההערכות, מתגוררים עובדי המתקן ומדעניו, ובה בנייני מגורים חדשים, מגרש אתלטיקה ומסוף אוטובוסים.

במתקן עצמו זוהו גם מערכות אוורור, מחליפי חום תעשייתיים ומכלים לאחסון חומרים כימיים, ציוד הדומה לזה שבו משתמשים במתקני ייצור רכיבים לנשק גרעיני בארה"ב, בריטניה, צרפת ורוסיה.

מוקד מרכזי נוסף הוא המתחם בזיטונג, שלפי מומחים משמש לפיתוח הדור הבא של הנשק הגרעיני הסיני. מאז 2019 נרשמה בו התרחבות חדה בשישה אזורים שונים.

אחד הפרויקטים הבולטים שם הוא מתקן ניסויים הכולל צינור באורך כ-600 מטר, שנועד לפי המומחים לבדוק כיצד נשק גרעיני מתמודד עם פיצוצים וגלי הדף. בנוסף זוהו שני מבנים דמויי כיפה שלפי ההערכות משמשים כחדרי ניסוי פנימיים לחומרי נפץ, לצד אתרי ניסוי פתוחים ומבנים שעשויים לשמש להרכבת נשק.

בזיטונג נבנה גם מרכז לוגיסטי שמאפשר להעביר רכיבי נשק גרעיני ממשאיות לרכבות ומשם לחלקים אחרים במדינה. הקמתו החלה ב-2020 והוא הורחב ב-2024, דבר שלפי התחקיר עשוי להצביע על עלייה בצורכי השינוע.

התחקיר בחן גם את לופ נור שבמערב סין, האתר שבו נערך הניסוי הגרעיני הראשון של המדינה ב-1964. ניתוח תצלומי לוויין מצביע על הקמת אתרי ניסוי נוספים, ובהם פתחים רבים שמובילים ככל הנראה למנהרות או למתקנים תת-קרקעיים.

המומחה רני בביארץ אמר ל"טלגרף" כי השינויים בלופ נור מצביעים על הרחבת היכולת לבצע ניסויים מתחת לקרקע, ועשויים להעיד על פיתוח מערכות נשק וראשי נפץ חדשים. ארה"ב טענה בפברואר כי סין ביצעה בלופ נור ניסויים גרעיניים חשאיים ביוני 2020 והכינה את האתר לניסויים נוספים, אולם סין דחתה את הטענות.

שגרירות סין בלונדון מסרה ל"טלגרף" כי המדינה דבקה באסטרטגיה גרעינית הגנתית ובמדיניות של אי-שימוש ראשון בנשק גרעיני, שומרת את יכולותיה ברמה המינימלית הנדרשת לביטחון הלאומי ואינה משתתפת במרוץ חימוש גרעיני.

אתר נוסף שנחשף בתחקיר הוא מרכז מחקר ההיתוך הגרעיני במיאניאנג. שטח ששימש בעבר כשדות חקלאיים הפך בתוך שנים למה שמומחים מגדירים כמרכז מחקר ההיתוך הגרעיני המתקדם ביותר בסין.

במקום נבנים מתקנים שיאפשרו למדענים להשתמש בלייזרים רבי עוצמה ובשדות מגנטיים חזקים כדי לבחון כיצד חומרים כמו פלוטוניום מתנהגים בתנאים של אנרגיה, טמפרטורה ולחץ קיצוניים, שמדמים חלק מהתנאים הפיזיקליים בזמן פיצוץ גרעיני.

במקביל, סין מרחיבה גם את היכולת לעבד חומר גרעיני. במתחם ג'יוצ'ואן, שהוקם במקור לייצור פלוטוניום צבאי, נבנה מפעל שממיר תרכיז עפרת אורניום לאורניום הקספלואוריד, חומר המשמש בתהליך העשרת אורניום.

במתחם ג'ינטה זוהו שלושה אזורים חדשים לעיבוד מחדש של דלק גרעיני משומש. לפי התחקיר, לפחות אחד מהם כבר פועל, השני אמור להסתיים בקרוב והשלישי עדיין בבנייה. כל אחד מהם מוערך כבעל יכולת לעבד עד 200 טונות של פלוטוניום בשנה.

גם מתקני אחסון הפסולת הגרעינית מתרחבים. בגואנגיואן נוספו בתקופת שי מתקנים חדשים לטיפול בפסולת ולאחסונה לטווח ארוך, ובהם מערכות שהופכות פסולת גרעינית לחומר מוצק באמצעות מלט או זכוכית. באתר קיימים גם 42 תאי בטון לאחסון פסולת גרעינית מוצקה.

לצד הרחבת מתקני הייצור והמחקר, סין גם מחזקת את יכולת השיגור שלה. לפי מכון SIPRI, נכון לינואר יש לסין יותר משגרי טילים בליסטיים בין-יבשתיים מאשר לרוסיה או לארה"ב, ועד סוף העשור היא עשויה להחזיק לפחות במספר דומה של טילים כאלה. חלק מהטילים המאוחסנים בממגורות בסין כנראה כבר מצוידים בראשי נפץ גרעיניים.

התחקיר מציין שבארה"ב הדגישו שסין גם החלה ככל הנראה לבצע סיורים ימיים של צוללות הטילים הבליסטיים הגרעיניות הנושאות נשק, שינוי משמעותי לעומת המדיניות הקודמת שבה ראשי הנפץ, הטילים והמשגרים נשמרו בנפרד.

מומחים ששוחחו עם העיתון מעריכים כי מטרתה של סין היא לבנות מאגר גדול מספיק כדי לשרוד מתקפה ראשונה נגדה ולהותיר בידה מספיק נשק כדי לבצע מתקפת תגמול.

למרות ההתרחבות המהירה, הארסנל הסיני עדיין קטן משמעותית מזה של רוסיה וארה"ב. לפי הנתונים בתחקיר, הוא עומד על כעשרה אחוזים בלבד מהמאגר שמחזיקות כל אחת משתי המעצמות, שלהן יותר מ-5,000 ראשי נפץ כל אחת.

לדברי בביארץ, התמונה הכוללת מצביעה על החלטה ברורה שהתקבלה בתקופת שי להשקיע בתוכנית הנשק הגרעיני, לפתח אותה ולהרחיב אותה. לדבריו, סין רואה בעצמה מעצמת על עולמית ומתמודדת מול ארה"ב.