סיפורו של טיטו סינג, הילד שטען כי נרצח בגלגול הקודם

"היו לי אישה ושני ילדים. הייתה לי חנות למכשירי רדיו – ואז ירו בי": אלה היו, לפי בני משפחתו, חלק מהמשפטים שטוראן "טיטו" סינג החל לומר כשהיה רק בן שנה וחצי. עבור הוריו בהודו, אלו נשמעו בתחילה כמו אמירות לא ברורות של פעוט. אלא שככל שחלף הזמן, הסיפור נעשה מפורט יותר. עד כדי כך שהוא הוביל אותם למסע שהסעיר אנשים בכל רחבי העולם.

במשך עשרות שנים נחשב המקרה של טיטו סינג לאחד מסיפורי גלגול הנשמות המפורסמים ביותר שתועדו. לאחרונה הוא חזר לכותרות בעקבות סרטונים שצברו מאות אלפי צפיות ברשתות החברתיות, שבהם נטען כי הילד אף סייע לפתור את רציחתו מה"חיים הקודמים". אלא שכאשר בודקים את העובדות, מתברר שחלק מהטענות כלל אינן מגובות בראיות, בעוד שפרטים אחרים אכן תועדו במחקרים ובכתבות שפורסמו לאורך השנים.

לפי מחקר שפרסמה החוקרת אנטוניה מילס בשנת 1989, טיטו החל לדבר בגיל צעיר מאוד על חיים של אדם אחר. בני משפחתו סיפרו שכבר כשהחל לדבר, הוא התעקש שאינו שייך למקום שבו גדל. לדבריו, הוא הגיע מהעיר אגרה, הייתה לו אישה, ילדים, והוא ניהל חנות בשוק סאדאר. בהמשך הפך הסיפור למפורט עוד יותר. לפי הדיווחים, טיטו אמר לבני משפחתו: "יש לי חנות למכשירי רדיו. הייתי מבריח גדול ובריון. אני הבעלים של 'סורש רדיו'". האמירות הללו נשמעו חריגות במיוחד משום שהגיעו מפיו של ילד קטן שלא היה אמור להכיר את אגרה או את העסק שעליו דיבר.

בני משפחתו החליטו לבדוק אם יש אמת בדבריו. לאחר חיפושים הם אכן מצאו באגרה חנות בשם הזה, וגילו שבעליה הקודם, סורש ורמה, נרצח בשנת 1983. כאשר המשפחה לקחה את טיטו לחנות, הם טענו שזיהה מיד את בני משפחתו, הצביע על תמונתו ואמר שזה הוא. לפי העדויות, הוא גם הכיר כינויים משפחתיים, ידע כיצד נראה הבית מבפנים, הכיר את סידור החנות ואף זכר פרטים נוספים שהוא לא אמור היה לדעת. שתי המשפחות אף סיפרו כי אופיו של טיטו הזכיר במידה מסוימת את אופיו של סורש.

אחד הפרטים שעורר את הסקרנות הגדולה ביותר היה טענתו של הילד כי נורה למוות בגלגולו הקודם. אלא שכאן מתחיל הפער בין הסיפור שהפך לוויראלי לבין מה שמתועד במחקרים. נטען בכמה גרסאות שונות שטיטו הצליח לזהות את הרוצח ואף סייע למשטרה להביא להרשעתו. אולם, במחקר של מילס אין לכך תימוכין. להפך, לפי התיעוד, טיטו אמר שהוא אינו יודע מי היו האנשים שירו בו.

גם פרטים נוספים תרמו למסתורין. כתבה שפורסמה בשנת 1988 במגזין India Today דיווחה כי לטיטו היה כתם לידה בראש, בדיוק במקום שבו נורה סורש. עבור המאמינים בגלגול נשמות, מדובר היה בעוד פרט שמוכיח את הדבר. אחרים, כמובן, ראו בכך צירוף מקרים. אלא שלצד כל הפרטים המרתקים, החוקרים מצאו גם לא מעט סיבות לספק.

משפחתו של טיטו אומנם לא התגוררה באגרה ולא הייתה מוכרת כבעלת קשר כלשהו למשפחתו של סורש או לחנות שלו, אך אביו נהג להגיע לעיר כמעט מדי יום במסגרת עבודתו. בנוסף, הוא קרא באופן קבוע עיתונים מקומיים. לפי המחקר, אחד מאותם עיתונים פרסם את סיפור רציחתו של סורש במשך שלושה ימים ברציפות. אומנם הכתבות לא כללו את כל הפרטים שטיטו סיפר לכאורה, אך החוקרים העלו אפשרות שהילד נחשף לסיפור – במודע או שלא – ובהמשך אימץ אותו כזיכרון אישי.

גם תאריך הלידה של טיטו הפך לנקודה לא ברורה. אביו סיפר למילס שבנו נולד ב-10 בדצמבר 1983, כלומר לאחר מותו של סורש. אולם מילס כתבה כי רישומי בית החולים היחידים שמצאה והתאימו לתיאור הלידה הצביעו דווקא על ה-11 בדצמבר 1982 – כמעט שנה לפני הרצח. עם זאת, מילס הבהירה כי ייתכן שהרישומים מתייחסים לילד אחר, ולכן גם הנתון הזה אינו חד-משמעי.

כדי להסביר את המקרה, חלק מהחוקרים מצביעים על תופעה פסיכולוגית המכונה "קריפטומנזיה" (Cryptomnesia). מדובר במצב שבו אדם נחשף למידע, שוכח מהיכן הגיע, ובהמשך חווה אותו כאילו היה זיכרון אישי שלו. לפי ההסבר הזה, ייתכן שטיטו שמע את סיפור הרצח, עיבד אותו בזיכרונו, ובהמשך האמין שהוא עצמו חווה את האירועים.

החוקרים מעלים אפשרות נוספת: במהלך המפגשים עם בני משפחתו של סורש, ייתכן שטיטו נשאל שאלות או שמע פרטים שסיפקו לו מידע נוסף בלי שאיש התכוון לכך. כל פרט חדש נתפס כהוכחה נוספת לסיפור המקורי.

גם העובדה שחלק גדול מהעדויות נאספו שנים לאחר האירועים מקשה על קביעת העובדות. זיכרונות משתנים עם הזמן, אנשים נוטים להשלים פרטים חסרים, ולעיתים גם לפרש בדיעבד אמירות כלליות כהוכחה למשהו יוצא דופן. לפי החוקרים, תופעה זו נקראת "הטיית אישוש" – הנטייה לראות רק את הפרטים שמחזקים אמונה קיימת – וזו הייתה עשויה להשפיע על האופן שבו הסיפור תועד והועבר.

ובכל זאת, למרות כל סימני השאלה, המקרה של טיטו סינג ממשיך לרתק אנשים גם היום. הוא עצמו לא חזר בו מהגרסה שסיפר בילדותו, ואף בראיון לפודקאסט בשנת 2024 חזר על עיקרי הסיפור וטען שהוא עומד מאחוריו. האם מדובר במקרה יוצא דופן שאין לו עדיין הסבר, או בדוגמה מרתקת לאופן שבו הזיכרון האנושי מסוגל לבנות מציאות שלמה? עשרות שנים אחרי שהכל התחיל, זו עדיין תעלומה.