משבר חמור: צ'אד וונצואלה הודיעו על פרישה מבית הדין בהאג
ממשלת צ'אד הודיעה כי היא פורשת, וטוענת כי לא מדובר בלחץ אמריקני • ימים לפני כן הודיעה גם הממשלה בוונצואלה על פרישה מבית הדין • הן מצטרפות לשורת מדינות שכבר עשו זאת או החלו בהליך


החדשות בקצרה:
- צ'אד וונצואלה הודיעו על פרישה מבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג.
- הן מצטרפות לניז'ר, מאלי, בורקינה פאסו, הפיליפינים ובורנדי.
- בהאג חוששים: הלחץ הכבד ירתיע מועמדים פוטנציאליים לתפקיד התובע.
בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג מתמודד עם אחד המשברים הקשים והחמורים בתולדותיו. במקביל להדחת התובע הראשי כרים ח'אן ולפתיחת ההליך לבחירת מחליף, הולך ומתרחבת מגמה של מדינות המחליטות לעזוב את המוסד. האחרונה שבהן היא צ'אד, שהודיעה אתמול (שני) על פתיחת הליך הפרישה הרשמי, ימים ספורים לאחר שוונצואלה עשתה צעד דומה.
צ'אד הפכה למדינה החמישית שהחלה בחודשים האחרונים בהליך הפרישה, אחרי ונצואלה, בורקינה פאסו, מאלי וניז'ר. קודם לכן כבר השלימו בורונדי והפיליפינים את עזיבתן.

בהודעת ממשלת צ'אד נמסר כי ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מעמיקה של פעילות בית הדין מאז החל לפעול בשנת 2002. לדבריה, יעילותו של המוסד "מוגבלת ואינה אחידה", והוא ממקד את פעילותו בעיקר במדינות אפריקה.
לטענת הממשלה בנג'אמנה, מתוך 13 חקירות שנפתחו מאז הקמת בית הדין, תשע עסקו במדינות אפריקניות ורק ארבע באזורים אחרים בעולם. עוד נטען כי מתוך שבעת העצורים שבידי בית הדין, שישה קשורים לתיקים שמקורם באפריקה.
שר החוץ של צ'אד, עבדולאי סאברה פאדול, אמר כי ארצו אינה חשה עוד שהיא פועלת בתיאום עם אופן פעילותו הנוכחי של בית הדין. לדבריו, ההתפתחויות האחרונות צריכות לגרום גם למדינות אפריקניות נוספות החברות במוסד לבחון מחדש את עמדתן, והוסיף כי אין עוד לקבל מצב שלדבריו יוצר "מערכת אכיפה בשני מסלולים".

עם זאת, פאדול הדגיש כי ההחלטה לפרוש לא התקבלה בעקבות לחץ אמריקני, אף שבשבוע שעבר פרסם משרדו הודעה שלפיה סגן שר החוץ האמריקני לענייני אפריקה, פרנק גרסיה, הביע בפניו את דאגת וושינגטון מאופן פעילותו של בית הדין וקרא לצ'אד לבחון מחדש את חברותה באמנת רומא.
גם ונצואלה הודיעה בסוף השבוע כי פתחה בהליך הפרישה הרשמי. המדינה, שבה ניהל בית הדין חקירה בחשד לפשעים נגד האנושות שיוחסו לממשלה הקודמת בראשות ניקולס מדורו, טענה כי המוסד מוטה ומתמקד באופן לא פרופורציונלי במדינות שאינן מערביות.

הפרישות האחרונות מגיעות על רקע קמפיין דיפלומטי שמובילה ארצות הברית נגד בית הדין. וושינגטון איימה בהטלת סנקציות נוספות, הגדירה את פעילותו "איום בלתי נסבל על הריבונות האמריקנית", ולפי גורמים ששוחחו עם רויטרס אף שקלה להפעיל לחץ על מדינות נוספות לעזוב את המוסד.
למרות המשבר, בית הדין הבהיר לאחר הדחת התובע הראשי כרים חאן כי ימשיך למלא את ייעודו ולקדם אחריות משפטית וצדק עבור קורבנות של פשעים חמורים. לצד שורת הפרישות האחרונות, הממשלה החדשה בהונגריה בראשות פטר מדיאר אישרה חוק המחדש את חברותה בבית הדין, למרות שהממשלה הקודמת בראשות ויקטור אורבן החליטה לעזוב את המוסד.
עד לבחירת תובע חדש ינוהל משרד התובע על ידי שתי סגניות התובע המכהנות, נזהאת שמין ח'אן מפיג'י ומאמה מנדיאיה ניאנג מסנגל. עם זאת, מומחים למשפט בין-לאומי מעריכים כי מציאת מחליף לח'אן תהיה משימה מורכבת במיוחד. לדבריהם, הלחץ שמפעילה ארצות הברית על בית הדין עלול להרתיע מועמדים מתאימים מלהציג את מועמדותם לתפקיד
