הרחק מאחור: תלמידי ישראל רשמו כמה מהציונים הגרועים ביותר במדינות ה-OECD

החדשות בקצרה:

• תלמידי ישראל במקומות האחרונים בסקר ענק שנערך בקרוב מאות אלפים ונתוניו פורסמו ב"אקונומיסט".
• 8% מכלל הנבדקים הגיעו לרמה הנמוכה ביותר - בישראל מדובר על 20% ו-14%.
• באסטוניה לדוגמה, רק 2% נמצאים ברמה הנמוכה ביותר.
• בישראל רמת התלמידים החלשים ביותר במתמטיקה - בקריאה: רק פולין "מקדימה" אותנו.
• בין הסיבות לצניחה: מגפת הקורונה, התקדמות ה-AI, וירידה בשיעור הקוראים.

  ---

ישראל נמנית עם המדינות שבהן שיעור הסטודנטים בעלי המיומנויות הנמוכות ביותר בקריאה ובמתמטיקה הוא מהגבוהים במדינות המפותחות, כך עולה מניתוח נתוני ארגון ה-OECD שפורסם במגזין "אקונומיסט", אשר בחן את רמת הכישורים של סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בעשרות מדינות.

המאמר נכתב על רקע התרעות של מרצים באוניברסיטאות בארצות הברית על הידרדרות ברמת ההכנה של סטודנטים חדשים ללימודים אקדמיים, אך נתוני ה-OECD מצביעים על כך שמדובר בתופעה רחבה בהרבה, וישראל בולטת לרעה בהשוואה לרוב מדינות הארגון.

הנתונים מבוססים על סקר הכישורים של מבוגרים של ה-OECD, הנערך אחת לעשור. בסבב האחרון השתתפו כ-160 אלף בני אדם מכל הגילים, שתוצאותיו פורסמו בסוף שנת 2024. לבקשת "אקונומיסט" העביר הארגון נתונים המתייחסים רק לסטודנטים בני פחות מ-35 שלמדו בעת הבחינה במוסדות להשכלה גבוהה, ובהם אוניברסיטאות ומרבית סוגי המכללות.

המבחנים בדקו מיומנויות קריאה ומתמטיקה הנדרשות להתמודדות עם משימות יום-יומיות, כמו הבנת הוראות על אריזת תרופה או חישוב כמות הטפט הדרושה לחיפוי חדר. הנבחנים חולקו לחמש רמות הישג, כאשר הרמה הנמוכה ביותר היא כזו שהוגדרה ב-OECD ככזו שאמורה להיות בהישג יד של תלמיד במדינה מפותחת בסיום בית הספר היסודי, כלומר סביבות גיל עשר.

מהנתונים עולה כי בכלל מדינות ה-OECD כ-8% מהסטודנטים הגיעו לרמת האוריינות הנמוכה ביותר, ושיעור דומה הגיע לרמה הנמוכה ביותר במתמטיקה. עוד עולה כי בהשוואה לסקר הקודם, שנערך מעט יותר מעשור לפני לכן, שיעור בעלי ההישגים הכי נמוכים באוריינות עלה ביותר מ-100%.

ישראל נמצאת במצב גרוע במיוחד ביחס לממוצע. לפי הנתונים שפורסמו במאמר, ישראל מדורגת במקום האחרון מבין המדינות שנבדקו בשיעור הסטודנטים הנמצאים ברמת ההישגים הנמוכה ביותר במתמטיקה. בתחום הקריאה ישראל מדורגת גם כן בין המדינות החלשות ביותר, ורק פולין מקדימה אותה בשיעור הסטודנטים ברמת ההישגים הנמוכה ביותר.

מהגרף עולה כי שיעור הסטודנטים בישראל הנמצאים ברמת ההישגים הנמוכה ביותר במתמטיקה עומד על כ-20%, כלומר אחד מכל חמישה סטודנטים. בתחום הקריאה השיעור עומד על כ-14%, גבוה משמעותית מממוצע ה-OECD העומד על כ-8%.

ההשוואה למדינות אחרות ממחישה את הפער. באסטוניה, למשל, פחות מ-2% מהסטודנטים נמצאים ברמת ההישגים הנמוכה ביותר. בריטניה מציגה תוצאות טובות מהממוצע ואף השתפרה לאורך השנים, בעוד שבישראל שיעור הסטודנטים ברמת ההישגים הנמוכה ביותר גבוה משמעותית מהממוצע של המדינות המפותחות בשני התחומים שנבדקו.

לפי המאמר, מוסדות ההשכלה הגבוהה נאלצים להתמודד עם בעיות שמקורן כבר במערכת החינוך. אחת הסיבות המרכזיות המוזכרות היא השפעת מגפת הקורונה, שבמהלכה נסגרו בתי ספר במדינות רבות למשך עשרות שבועות, ולאחר מכן נמשכו השיבושים בעקבות לימודים במשמרות ובידודים.

עם זאת, ב"אקונומיסט" מדגישים כי הירידה ברמת ההישגים החלה עוד לפני המגפה. במדינות רבות נרשמה ירידה גם במבחני PISA לבני 15, ובין המדינות שבהן נרשמה הידרדרות ממושכת במיוחד מוזכרות צרפת, גרמניה, הולנד וניו זילנד.

המאמר מציג כמה הסברים אפשריים למגמה, ובהם העלייה בהגירה, שינויים בתוכניות הלימודים, ירידה בדגש על מבחנים ועל מדידה של הישגים, וכן הירידה בהרגלי הקריאה. לפי הנתונים המובאים בכתבה, בארצות הברית ירד שיעור הילדים בני תשע שקוראים ספרים להנאתם מכמעט 60% בשנות התשעים ל-37% כיום. ב-OECD מציינים כי גם בקרב מבוגרים נרשמת ירידה ברמת האוריינות, בין היתר משום שאנשים קוראים פחות טקסטים ארוכים ומורכבים.

האתגר של האוניברסיטאות אינו מסתכם רק בהתמודדות עם סטודנטים שמגיעים עם פערי ידע, אלא גם בשמירה על רמה אקדמית גבוהה בתקופה שבה השימוש בבינה מלאכותית הופך לנפוץ יותר ויותר. מחברי המאמר מסכמים כי ויתור על דרישות בסיסיות מתוך הנחה שכלי בינה מלאכותית יוכלו להשלים את החסר בעתיד אינו פתרון, אלא כניעה לבעיה.