הפך למזוהם: התושבים יצאו לקרב על שדרות הוליווד – אתר התיירות הגרוע בעולם
שדרות הוליווד מתמודדות כבר שנים עם דימוי של הזנחה ופשיעה, ולאחר תקופה ארוכה של דעיכה, תושבים ומומחי תיירות מנסים להחיות את האזור. הצעות כמו הצבת שלטי פרסום ענקיים וגביית מס מתיירים עומדות במרכז הוויכוח, ויש מי שחושש שהשדרות המוזנחות יהפכו למלכודת תיירים
פורסם: | עודכן:
שדרות הוליווד, מהרחובות המזוהים ביותר על פני הגלובוס, מהוות כיום סמל פרדוקסלי: הן בעת ובעונה אחת חלון הראווה של תעשיית הבידור ומראה עכורה לתחלואיה של לוס אנג'לס. במשך עשורים נהרו לכאן מיליוני תיירים בחיפוש אחר אבק כוכבים, אך המציאות המכה בפניהם כוללת לכלוך, פשיעה ותחושת ריקנות המדהדת בין המבנים ההיסטוריים.
לאחרונה זכו השדרות לתואר המפוקפק "אתר התיירות הגרוע בעולם", עדות חריפה לצניחת הערך שלהן לאורך השנים. אולם כעת, התאגדות של תושבים, מומחי שימור ומתכנני ערים מנסים להוביל רנסנס עירוני. השאלה שנותרה פתוחה: האם שדרות הוליווד יהפכו ל"רחוב ראשי" קהילתי, או לגרסה המערבית והממוסחרת של טיימס סקוור.
כוכבים מאובקים
הכוכבים המשובצים במדרכות, שהיו פעם סמל הסטטוס היוקרתי ביותר בהוליווד, הפכו למצבה של הזנחה. השדרה מציעה כיום שילוב אבסורדי של זוהר קולנועי וכאוס אורבני: חסרי בית המשוטטים בין השמות המפורסמים בעולם ומטרידים את העוברים ושבים, ומדרכות ישנות שאיבדו מזמן את הברק שלהן.
בסקר שערכה "שותפות הוליווד" (Hollywood Partnership), הציפו תושבים ומבקרים תמונה קשה. כשליש מהנכסים בשדרה עומדים כיום ריקים, חלונות הראווה מאובקים והתחושה הכללית מזכירה עיר רפאים. אבל למרות הדעיכה, יש מי שרואה בחורבות הזדמנות. פרן אופנהויזר, ארכיטקטית ומייסדת מוזיאון Hollywood Heritage, נלחמת מזה עשורים על נשמתה של השדרה. החזון שלה הוא לא בניית "דיסנילנד" תיירותי, אלא החזרת השדרה לימיה כמרכז חיים אמיתי.
פרסומת
"הייתה כאן שדרה אמיתית", היא נזכרת בערגה, "מקום שבו יכולת לתקן נעליים, לקנות פרחים או לטפל במכונת הכתיבה שלך". עבורה, המבנים הריקים אינם עדות לכישלון אלא נכס אסטרטגי: "יש לנו אוסף אדריכלי יוצא דופן. אנחנו מפורסמים בכל העולם, ועלינו לשחזר את מה שקיים, לא להמציא את הגלגל". אך המכשולים רבים: ביורוקרטיה עירונית סבוכה ובעלי נכסים המסרבים להשקיע במבנים שבבעלותם תוקעים מקלות בגלגלי השינוי.
קתלין ראוסון, נשיאת "שותפות הוליווד", מקדמת תוכנית שאפתנית להחייאת האזור, אך אחת מהצעותיה מעוררת סערה: הצבת שלטי פרסום אלקטרוניים ענקיים על המבנים הנטושים, בדומה ל"סאנסט סטריפ". המטרה היא לייצר הכנסות מיידיות שיניעו שימוש חוזר בחללים. לעומתה, אופנהויזר מזדעזעת מהרעיון: "שלטי פרסום אלקטרוניים הם כמו עורבים המנקרים בבשר המת", היא טוענת, ומזהירה כי המהלך יהפוך את האזור למלכודת תיירים חסרת נשמה. מנגד, ראוסון מאמינה כי "אנרגיה של טיימס סקוור" היא בדיוק זריקת העידוד שהאזור זקוק לה כדי להתעורר. חבר המועצה הוגו סוטו-מרטינס מנסה למצוא את דרך המלך: "הוליווד היא הכל. מקום שבו אפשר לראות מופע יוקרתי או לקנות פאה ברחוב. אנחנו צריכים לאמץ את הזוהר, אבל בדרך שמתאימה לתרבות של החוף המערבי".
מי ישלם את החשבון?
הוויכוח הגדול ביותר נוגע כמובן לכיס של העוברים ושבים במקום המפורסם. הצעה חדשה ל"מס תיירות" בהוליווד מבקשת להטיל מס על עסקים המשרתים תיירים ובהם מלונות, מסעדות ואתרי בילוי. הכסף אמור לעבור ישירות לשיפור התשתיות, הניקיון והביטחון.
פרסומת
סוזן שלי, בעלת טור ב-Los Angeles Daily News, מבקרת את המהלך וטוענת כי התקציב המוצע של 8 מיליון דולר לאזור העסקים פשוט לא מנוהל נכון. המתנגדים חוששים שהמס, שייגזר מההכנסות הגולמיות, יגולגל בסופו של דבר לצרכנים, תיירים ותושבים כאחד, ויכביד על יוקר המחיה בעיר שגם כך נאבקת בבעיות כלכליות וחברתיות קשות. מבחינת התושבים המאבק על הרוח של שדרות הוליווד הוא הרבה מעבר לזוהר התיירותי, הוא קשור יותר לנשמה של הוליווד כולה. בינתיים דבר אחד בטוח: הכוכבים שעל המדרכה מחכים שינקו מהם את האבק.
מצאתם טעות לשון?