האורניום המועשר, הצנטריפוגות הסוררות והקושי להתקדם מהאוויר: תמונת מצב תוכנית הגרעין האיראנית

"אני רוצה רק דבר אחד - שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. זה הכול. אני אומר את זה כבר 20 שנה". את הדברים האלה אמר נשיא ארצות הברית דונלד ביוני האחרון, ימים ספורים לפני שהורה על הפצצת מתקני הגרעין של איראן. מאז עברה כמעט שנה, שכללה משא ומתן ומלחמה עצימה עם איראן, אך לפי דיווח ברויטרס "טווח הפריצה" של איראן לא השתנה מאז אותה הפצצה, ועומד על כשנה.

למרות העליונות האווירית של ישראל וארצות הברית בשמי איראן, ואלפי המטרות שהופצצו ברחבי המדינה, לפי הניתוחים וההערכות תוכנית הגרעין של איראן כמעט ולא נפגעה בסבב הנוכחי. N12 עושה סדר בתוכנית הגרעין האיראנית

האורניום המועשר ברמה גבוהה

הרכיב בתוכנית הגרעין האיראנית שזכה לתשומת הלב הגדולה ביותר הוא 440 הקילוגרם של האורניום המועשר ברמה גבוהה, של 60%, שעדיין נמצא באיראן. את אותו אורניום אפשר להפוך בתוך זמן קצר לאורניום מועשר ברמה של 90% - רמת ההעשרה הנדרשת עבור פצצה גרעינית. כמות האורניום שמועשר ברמה גבוהה מספיקה ליותר מ-10 פצצות גרעין.

לפי הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ומומחים אחרים, רוב החומר נמצא במתקן הגרעין באספהאן. צילומי לוויין שנותחו מצביעים על כך שאיראן העבירה אותו למנהרות התת-קרקעיות באספהאן, וכיסתה את הכניסות אליהם. רוב החומר ככל הנראה קבור עמוק באדמה, מה שמטיל ספק כבד באשר ליכולת של ישראל או ארצות הברית לפגוע בו באמצעות הפצצה מהאוויר. ייתכן כי חלק קטן מהחומר המועשר ברמה גבוהה קבור במתקנים שהופצצו בנתנז או בפורדו.

הנשיא טראמפ הבהיר שארצות הברית עוקבת מהאוויר אחר אתרי הגרעין האלו, ומנטרת כל ניסיון אפשרי של איראן להוציא את החומר המועשר. "תמיד נצפה בחומר באמצעות לוויין", אמר הנשיא. בנוסף, לפי שורה של דיווחים טראמפ שקל מבצע קרקעי להוצאת האורניום המועשר מהאתרים שבהם הוא קבור. מדובר במבצע מורכב שידרוש חדירה קרקעית עמוק לתוך שטח איראן, וחפירה בהריסות והוצאת החומר המועשר צפויה להימשך זמן רב.

אבנר וילן, בכיר לשעבר במערכת הביטחון ומומחה לגרעין האיראני, מסביר שאיראן תמיד תישאר לא רחוק מפצצה כל עוד החומר המועשר ברמה גבוהה נמצא במדינה. בנוסף, הוא אומר כי יש לאיראן "עוד לפחות 130 קילו של אורניום מועשר ב-20% ועוד כמה טונות בהעשרה נמוכה של 5%", ומדגיש שגם את החומר הזה האיראנים יכולים להעשיר באמצעות צנטריפוגות לרמה הנדרשת לפצצת גרעין.

מתקני הגרעין שהופצצו

במבצע "פטיש חצות" ביוני 2025 הפציצה ארצות הברית את מתקני ההעשרה בנתנז ובפורדו באמצעות פצצות כבדות. וילן מסביר שהאתרים האלו חיוניים להעשרת האורניום באמצעות צנטריפוגות.

"עד יוני היו להם שני אתרים פעילים - נתנז ופורדו - ושניהם הותקפו", מסביר וילן. "ככל שאנחנו יודעים שניהם לא עבדו מאז. יש להם אתר שלישי שהם מקימים, סמך לנתנז, שנקרא הר המכוש, והוא אפילו יותר עמוק מפורדו, אבל הוא עוד לא מוכן מבצעית. אז כרגע אין להם אתר שמוכן ועובד".

נראה כי הפגיעה במתקני הגרעין של איראן פגעה ביכולת שלה להעשיר אורניום ברמה הנדרשת לפצצה. ברויטרס דווח שהמודיעין האמריקני העריך כי לפני מבצע "עם כלביא" איראן יכלה לייצר מספיק אורניום בדרגת ההעשרה הנדרשת בתוך כ-6-3 חודשים, ואילו אחרי הפצצת מתקני הגרעין טווח הזמנים זז ל-9 חודשים עד שנה.

עם זאת, וילן מזהיר שלאיראן עדיין ככל הנראה יש צנטריפוגות רבות. "הבעיה העיקרית היא הצנטריפוגות עצמן, שלא נמצאות בפיקוח. כנראה שיש מאות או אלפי צנטריפוגות מאיראן שאפשר להשמיש", הוא אומר.

הרכיבים הנוספים

מלבד מתקני ההעשרה והאורניום המועשר עצמו, יש לתוכנית הגרעין האיראנית עוד כמה רכיבים. לפי תחקיר CNN, איראן ממשיכה לכרות אורניום מהמחצבים שבשטחה, גם במהלך המלחמה, וחלקים שונים בשרשרת של תוכנית הגרעין לא נפגעו.

גם אם איראן תצליח להעשיר את האורניום לרמה של 90%, עדיין עליה להפוך אותו לפצצה שמישה מבחינה צבאית. ישראל חיסלה יותר מ-10 מדעני גרעין בכירים במסגרת מבצע "עם כלביא" ביוני ופגעה במעבדות שלהם - אותם מדענים החזיקו ידע קריטי עבור תהליך ההנשקה.

לפי הערכתו של אבנר וילן מדובר בפגיעה קשה בקבוצת המדענים שהייתה אחראית להפיכת האורניום המועשר לנשק שמיש, והוא אומר כי "יש פער ידע, את הידע שידענו שיש להם חיסלנו". דייוויד אולברייט, לשעבר מפקח גרעין של האו"ם וכיום עומד בראש המכון המוביל לחקר גרעיני, אמר לרויטרס כי החיסולים הוסיפו אי-ודאות משמעותית ליכולתה של טהראן לבנות פצצה שתפעל כמתוכנן.

עם זאת, וילן מדגיש שאיראן ככל נראה תדע לסגור את הפער הזה, ומזהיר שייתכן שהאיראנים כבר פועלים להקים קבוצת מדענים חדשה.

למה תוכנית הגרעין לא במוקד התקיפות?

למרות שראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ הציבו את תוכנית הגרעין של איראן כאיום קיומי על ישראל וכמטרה העליונה של המערכה נגד איראן, הרכיבים השונים של תוכנית הגרעין לא עמדו במוקד התקיפות. "בנושא הגרעין כמעט ולא נגענו", אמר ראש אמ"ן לשעבר תמיר הימן ליונית לוי במהדורה המרכזית בתחילת השבוע. "אין שינוי של ממש בנושא הגרעין ביחס לנקודת הפתיחה. ולכן ללא משהו משמעותי בנושא הגרעין, אם בנושא הסכם או אם בנושא תקיפה, אנחנו במצב שהוא דומה למצב שבו פתחנו את הלחימה".

המטרות שכן הותקפו בסבב הנוכחי כללו מתקן להפקת חומר גרעיני בערדקאן, וקבוצת מדעני גרעין איראניים. אך רק שיעור קטן מאוד מהתקיפות הישראליות והאמריקניות התמקדו בתוכנית הגרעין.

"אין לך כל כך מה להפציץ מהאוויר", מסביר וילן בהקשר של פגיעה בתוכנית הגרעין, ומוסיף: "מה שיכולנו לתקוף מהאוויר תקפנו, מה שאפשר להשמיד השמדנו. אני לא יודע כמה עוד כמה פצצות בפורדו היו משנות את התמונה, נתנז די חטף בפעם הקודמת, בהר המכוש כנראה שפצצות מהאוויר לא יכולות לפגוע והחומר המועשר לא יושמד מהאוויר".

לדבריו, הצעדים הנדרשים כדי להרחיק את איראן מפצצה ולהסיג את זמן הפריצה משנה הם הוצאת האורניום שמועשר ברמה גבוהה משטחה, והטלת הגבלות משמעותיות על יכולות ההעשרה של איראן, כולל פיקוח קפדני. עם זאת, וילן מדגיש: "הדרך היחידה למנוע לחלוטין מאיראן להתקרב לנשק גרעיני זה או שיתחלף המשטר או שהם יחליטו מסיבותיהם להפסיק את תוכנית הגרעין. כל דבר אחר - כולל הסכם או מבצע - זה דחייה".