בהלה באירופה: גובר החשש שפוטין ינסה לתקוף בקרוב את אחת ממדינות נאט"ו

החשש באירופה מפני עימות ישיר עם רוסיה הולך וגובר בשבועות האחרונים, כאשר בבירות רבות ביבשת מזהירים כי פוטין עשוי לנסות לבחון את לכידות ברית נאט"ו באמצעות תקיפה מוגבלת נגד אחת ממדינות הברית. ברקע עומדים גם המשבר ההולך ומעמיק בין אירופה לממשל טראמפ והדיווחים הדרמטיים על כוונת ארצות הברית לצמצם באופן משמעותי את הכוחות והיכולות הצבאיות שהיא מקצה להגנת אירופה.

לפי דיווחים של בדר שפיגל בגרמניה ובוול סטריט ג'ורנל, הפנטגון כבר עדכן את בעלות הברית בנאט"ו כי ארה"ב מתכננת לצמצם בין שליש למחצית מהיכולות הצבאיות שהיא מייעדת לברית במקרה של מלחמה. בין היתר מדובר במפציצים אסטרטגיים, מטוסי קרב, מטוסי תדלוק, ספינות מלחמה, צוללות, מערכות מודיעין וכלי טיס בלתי מאוישים.

המהלך נתפס באירופה כרעידת אדמה אסטרטגית. במשך עשרות שנים נשענה ההרתעה של נאט"ו בעיקר על העליונות הצבאית האמריקנית ועל ההנחה שוושינגטון תמהר להגן על אירופה במקרה של עימות עם מוסקווה. כעת, גורמי ביטחון באירופה מביעים את החשש שהנסיגה האמריקנית והמסרים התקיפים של טראמפ כלפי הברית עלולים לגרום לנשיא רוסיה להעריך שזהו חלון הזדמנויות לבחון את נחישות ולכידות המערב.

בשבועות האחרונים רוסיה החריפה משמעותית את האיומים שלה כלפי מדינות הבלטיות. מוסקווה איימה לתקוף "מרכזי קבלת החלטות" בלטביה לאחר שטענה כי המדינה מארחת מפעילי כטב"מים אוקראינים. בליטא הופעלו אזעקות לאחר שכלי טיס חשודים מרוסיה התקרבו למרחב האווירי שלה מכיוון בלארוס. משרד ההגנה הרוסי אף פרסם כתובות של חברות בשמונה מדינות אירופיות שלטענתו מסייעות לייצור כטב"מים עבור אוקראינה, והזהיר מפני "השלכות בלתי צפויות" אם הסיוע לקייב לא ייפסק.

במדינות אירופה חוששים במיוחד מתרחיש שבו רוסיה תנסה לבצע פעולה מוגבלת נגד אחת המדינות הבלטיות, איים של שוודיה ודנמרק בים הבלטי או שטח של נאט"ו במרחב הארקטי, במטרה לבדוק אם הברית באמת תפעיל את סעיף ההגנה ההדדית שלה. בכירים אירופים אומרים כי מוסקווה עשויה להמר על כך שהמערב יתקשה להגיב במהירות, במיוחד אם ארה"ב תמשיך לצמצם את נוכחותה הצבאית ביבשת.

שר ההגנה של שוודיה פאלי ונסון הזהיר כי הסביבה הביטחונית באירופה הידרדרה באופן נרחב בשנתיים האחרונות וכי רוסיה מוכנה כיום לקחת "סיכונים מבצעיים גדולים יותר", כולל פעולות היברידיות ואפילו צעדים צבאיים ישירים.

במקביל, בכירים אירופים חוששים כי רוסיה מזהה חולשה פוליטית במערב. לפי גורמים ביבשת, משבר האנרגיה והזעזועים הכלכליים שנגרמו בעקבות המלחמה עם איראן מחזקים מפלגות ימין קיצוני באירופה, שחלקן תומכות בחידוש רכישת נפט וגז רוסיים ובהפסקת הסיוע לאוקראינה, ומזהירות כי האיום האמיתי ליבשת אינו מגיע ממזרח, אלא בשל סוגיות פנימיות, בדגש בעיות ההגירה.

בנג'מין חדאד, שר אירופה במשרד החוץ של צרפת, אמר כי מטרתה של רוסיה היא לערער את כל ארכיטקטורת הביטחון האירופית ולכן יש צורך "בערנות קיצונית" ובהמשך החימוש מחדש של היבשת.

לפי הערכות מודיעין מערביות, רוסיה מאבדת כיום כ-35 אלף חיילים מדי חודש באוקראינה, יותר מקצב הגיוס הסדיר שלה. גורמי ביטחון באירופה מעריכים כי אם הקרמלין יגיע למסקנה שלא יוכל להמשיך במלחמת ההתשה הנוכחית, פוטין עלול לבחור בהסלמה רחבה יותר כדי לשנות את מאזן הכוחות.

אחד החששות המרכזיים הוא כי פוטין יבחר להעלות את סכום ההימור מבחינתו כדי לרענן את כוחות הצבא השחוקים שלו, מכיוון שייתכן שהוא מבין שכעת הוא בדרך למבוי סתום. החשש הוא שפוטין יבחר על תקיפה במדינה נוספת כדי להצדיק גיוס כללי נרחב, מהלך לא פופולרי מבחינתו, מכיוון שמהלך כזה עבור המלחמה באוקראינה בלבד יסתמן כהודאה מבחינתו בכישלון שהוא לא מצליח לעמוד ביעדיו בחזית הזו.

קאיה קאלאס, שרת החוץ של האיחוד האירופי הזהירה כי אם רוסיה תיאלץ לבצע גיוס רחב נוסף, הדבר עלול להוביל גם להסלמה חיצונית מסוכנת יותר. לדבריה, ייתכן שפוטין ינסה "לשנות את הליניאריות של המלחמה" באמצעות הרחבת העימות.

גם באוקראינה מזהירים מפני אפשרות כזו. סגן שר ההגנה והמודיעין לשעבר של אוקראינה, אולכסנדר דניליוק, אמר כי רוסיה אינה יכולה להמשיך במלחמה במסלול הנוכחי לאורך זמן ולכן פוטין עשוי לבחור בהסלמה "אופקית" - כלומר הרחבת זירת העימות למדינות נוספות.

במקביל, ממשל טראמפ ממשיך ללחוץ על אירופה לקחת אחריות רחבה יותר על ההגנה שלה. לפי הדיווחים, שליחו של שר ההגנה האמריקני פיט הגסת' הבהיר לבעלות הברית כי עליהן למלא במהירות את הפערים שייווצרו בעקבות הצמצום האמריקני. ארה"ב צפויה לדרוש כבר בפסגת נאט"ו הקרובה באנקרה התחייבויות קונקרטיות מהמדינות האירופיות.

הפנטגון כבר הוציא בשנה שעברה חטיבה אמריקנית מרומניה וביטל החודש פריסה של חטיבה משוריינת לפולין. טראמפ אמנם הודיע בהמשך על שליחת 5,000 חיילים נוספים לפולין, אך לא ברור אם מדובר בתגבור אמיתי או בהעברת כוחות ממקומות אחרים באירופה, לאחר שכוחות בהיקף דומה הוצאו מגרמניה.

בקרב מחוקקים אמריקנים גובר גם כן החשש שהקיצוצים משדרים מסר מסוכן למוסקווה. יושבי הראש של ועדות הכוחות המזוינים בסנאט ובבית הנבחרים הזהירו כי צמצום מוקדם מדי של היכולות האמריקניות באירופה עלול "לשלוח את המסר הלא נכון לוולדימיר פוטין".

למרות החששות, גורמי מודיעין באירופה מדגישים כי כרגע אין סימנים לכך שרוסיה מרכזת כוחות לקראת מתקפה מיידית על מדינות נאט"ו. ובכל זאת, רבים ביבשת סבורים שהשילוב בין השחיקה במלחמה באוקראינה, הלחץ הפנימי ברוסיה, חוסר הוודאות סביב מחויבות טראמפ לנאט"ו והיחלשות ההרתעה האמריקנית הופך את התקופה הקרובה לאחת המסוכנות ביותר עבור אירופה מאז סוף המלחמה הקרה.