לא רק באיראן: אזרחי רוסיה מנותקים כבר שבועות מאינטרנט ואפליקציות בסיסיות

החדשות בקצרה:

• שיבושי אינטרנט נרחבים ברוסיה פוגעים בשבועות האחרונים במיליוני בני אדם.
• השיבושים כוללים ניתוקים יזומים של רשתות סלולריות וחסימת אפליקציות זרות.
• הקרמלין טוען כי מדובר בצעדי ביטחון נגד מתקפות כטב"מים אוקראיניים.
• בכירים במערכת הכלכלית לוחצים על פוטין לרכך את הצעדים בשל נזק לעסקים.
• מדד האמון בנשיא פוטין ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז תחילת המלחמה.
• למה זה חשוב: הצעדים משמשים אמצעי של השלטון להדק את השליטה בחיי האזרחים.

  ---

שיבושי אינטרנט נרחבים ברוסיה בשבועות האחרונים הפכו לחלק מהשגרה עבור מיליוני בני אדם, פוגעים כמעט בכל תחומי החיים, ומקדמים את השלטונות במוסקווה להרחבת השליטה באזרחים. לצד ההסברים הרשמיים של הקרמלין שמדובר בצעדי ביטחון זמניים, הולכת וגוברת תחושת תסכול בציבור וגם בקרב גורמים בממסד, שמזהירים מהשלכות כלכליות ופוליטיות גדולות.

היקף השיבושים נחשף בין היתר באירוע חריג במרכז מוסקבה, כאשר שרפה פרצה בקניון סמוך לקרמלין. לפי דיווח בניו יורק טיימס, כתב שנשלח לזירה לא הצליח להעביר תמונות או סרטונים משום שהאינטרנט הסלולרי קרס לחלוטין, ואפליקציית טלגרם, אחת המרכזיות במדינה, הואטה משמעותית. במקום זאת, הוא נאלץ לדווח טלפונית למערכת. עבור רבים, האירוע המחיש עד כמה השירותים הדיגיטליים, שעליהם נשען היומיום, הפכו לא יציבים.

אזרחים ברוסיה מתמודדים בתקופה האחרונה עם שני סוגי שיבושים במקביל: ניתוקים יזומים של האינטרנט הסלולרי באזורים מסוימים, לצד חסימה או האטה של אפליקציות זרות פופולריות. בין היתר, וואטסאפ נחסם לחלוטין, והשימוש בטלגרם הפך לקשה מאוד לאחר שנקבע כי הוא מפר את החוק הרוסי. במקביל, הרשויות מגבירות את המאבק בשימוש ב-VPN, שמאפשר לעקוף את החסימות.

הקרמלין מסביר את הצעדים בעיקר בשיקולי ביטחון. לפי הרשויות, אוקראינה משתמשת ברשתות סלולריות ברוסיה כדי לכוון מתקפות של כטב"מים, ולכן נדרשים צעדים להגבלת הגישה לאינטרנט. שירות הביטחון הפדרלי אחראי על התחום הזה, ואילו דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר אתמול כי מדובר ב"אמצעים זמניים בלבד", והבטיח כי כאשר הצורך הביטחוני יחלוף, הגישה לאינטרנט תשוב למצב רגיל.

לדבריו, “ברור שהגבלות על גישה לאינטרנט גורמות לאי-נוחות לרבים, אבל ברגע שלא יהיה בהן צורך, השירות יוחזר במלואו”. גם בהצהרות נוספות הדגיש כי הצעדים נובעים משיקולי ביטחון וכי הם זוכים לתמיכה רחבה.

עם זאת, מאחורי הקלעים נשמעת ביקורת גוברת. מקור המקורב לקרמלין אמר לרויטרס כי בכירים במערכת הכלכלית, כולל בנקאים ופקידים, הפעילו לחץ על הנשיא ולדימיר פוטין לרכך את הצעדים, בשל הנזק הכלכלי שנגרם לעסקים שאיבדו מיליונים בעקבות השבתות האינטרנט. לדברי המקור, "רוב הקרמלין מתמודד עם הסוגיה הזו", ונעשים ניסיונות לשכנע כי חסימות רחבות הן צעד בעייתי.

גם בציבור נרשמת עלייה בכעס. סקרים ועדויות מצביעים על חוסר שביעות רצון, במיוחד מהשבתות האינטרנט הסלולרי, שבחלק מהמקרים השאירו את האזרחים עם אפשרות לבצע רק שיחות ושליחת הודעות טקסט בסיסיות. השיבושים הובילו לפגיעה בשירותים יומיומיים, לשיבוש תחבורה ותשלומים, ואף לסיכונים בריאותיים במקרים שבהם מכשירים רפואיים לא הצליחו להעביר נתונים בזמן אמת.

כל זה קורה בשעה שהנשיא פוטין סופג מכה קשה לתדמית החזקה שלו. על פי דיווח בבלומברג, האמון בפוטין ירד ביותר מ-8% מאז ינואר ל-67.8%, לפי סוכנות הסקרים הממלכתית VTsIOM. בתחילת מרץ הוא הגיע לרמתו הנמוכה ביותר מאז תחילת המלחמה.

הצעדים נתפסים כחלק ממגמה רחבה יותר של הידוק השליטה באינטרנט ברוסיה מאז תחילת המלחמה באוקראינה ב־2022. הרשויות פעלו נגד פלטפורמות כמו יוטיוב, פייסבוק ואינסטגרם, ובמקביל מנסות לקדם מעבר לאפליקציה ממשלתית חדשה בשם MAX. המהלך הזה נתקל בהתנגדות ציבורית, בעיקר בשל חששות ממעקב מוגבר.

לצד זאת, יש סימנים לכך שהקרמלין שוקל מחדש את עוצמת הצעדים. לפי מקורות המעורים בדיונים ששוחחו עם בלומברג, הלחץ הציבורי והחשש מהשלכות פוליטיות, במיוחד לקראת הבחירות לפרלמנט בסתיו, עשויים להביא להאטה בהחמרת ההגבלות ואף להשאיר את טלגרם פעיל.

למרות זאת, לא ברור עד כמה רחוק מתכוונות הרשויות ללכת. עבור רבים ברוסיה, האינטרנט הפך בשנים האחרונות למרחב מרכזי לתקשורת, מידע ופעילות יומיומית, והשיבושים הנוכחיים מערערים את התחושה הזו. בעוד הקרמלין מבטיח שמדובר במצב זמני, בשטח רבים חוששים שמדובר בצעד נוסף בדרך לשליטה הדוקה יותר ברשת.