סכנה גדולה לתעשיית הנפט, המוני מובטלים ומשבר עצום: "המלחמה האמיתית היא בזירה הכלכלית"

המצב הכלכלי באיראן הולך ומחמיר על רקע המצור הימי שמטילה ארצות הברית, ובטהראן כבר מזהירים כי המשבר מתחיל להשפיע כמעט על כל תחום בחיי היום-יום. אחרי שנים של אינפלציה, ירידת ערך המטבע ומשבר כלכלי מתמשך, הלחץ הנוכחי מציב את ההנהגה האיראנית בפני אחת התקופות הקשות ביותר שלה בכל תקופת המהפכה האיסלאמית.

בתחילת השנה התמודדה איראן עם גל מחאות רחב בעקבות יוקר המחיה והקריסה הכלכלית. אלפי בני אדם נטבחו בדיכוי אלים של ההפגנות, אך כעת, לפי גורמים באיראן שצוטטו בוול סטריט ג'ורנל, המצב הכלכלי חמור אפילו יותר. המצור הימי האמריקני פוגע קשות ביצוא הנפט של המדינה ומקשה על איראן למכור נפט לשווקים בעולם.

מקור ההכנסה המרכזי והחשוב ביותר של איראן נפגע, ועל רקע המגעים להגיע להסכם סופי לסיום המלחמה - נמשכת ונשאלת השאלה מי יוכל להחזיק מעמד זמן רב יותר, איראן או ארה"ב.

המצור כבר פגע בהכנסות המרכזיות של איראן מנפט ואף יצר חשש שהמדינה תיאלץ לסגור בארות נפט משום שמתקני האחסון מתמלאים ואין מספיק אפשרויות לאחסן עוד נפט גולמי. הרשויות באיראן החלו לקרוא לציבור לחסוך בדלק, מים וחשמל, מה שמעיד על כך שהמשבר כבר אינו מוגבל רק לתעשיית האנרגיה אלא מחלחל גם לחיי היום-יום של האזרחים.

הנזק הפוטנציאלי לתעשיית הנפט של איראן הוא גדול ומוחשי. בהיעדר מקומות אחסון נוספים לנפט של איראן, אם על הקרקע או במכליות נפט שתקועות במפרץ הפרסי, ניכר שאיראן תהיה חייבת להשבית את פעילותן של לפחות כמה בארות נפט. יש לכך משמעות גדולה, שכן חידוש הפעולה של באר נפט אינו דבר של מה בכך, הוא לוקח זמן וגם יכול לגרום נזק לתשתית. יתרה מכך, ייתכן שבארות נפט ישנות שייסגרו לא ייפתחו מחדש.

בכירי ממשל באיראן הודו לאחרונה כי המצב הפך קשה במיוחד. הנשיא מסעוד פזשכיאן אמר כי איראן מתקשה לייצא נפט, לגבות מיסים ולתת מענה למצוקות של עסקים במדינה. לדבריו, "המלחמה המרכזית היא בזירה הכלכלית", והוא הזהיר שאם הממשלה תיכשל בהתמודדות עם המשבר, המדינה כולה תשלם את המחיר.

גם בשטח מורגשת ההסלמה במצב. יותר ממיליון איראנים איבדו את עבודתם, וההערכה היא כי המספר האמיתי קרוב יותר לשני מיליון, בזמן שערך המטבע המקומי צונח לשפל חסר תקדים. מחירי מוצרים בסיסיים כמו אורז, בשר, לחם וגבינות זינקו בשבועות האחרונים והכבידו עוד יותר על משקי הבית. מדובר בבעיות שקיימות באיראן כבר שנים, אולם כל העת הן הולכות ומחירות - ומכבידות עוד יותר על חיי 90 מיליון האזרחים.

אומנית בת 38 מטהראן סיפרה לוול סטריט ג'ורנל כי איבדה את עבודתה בעקבות השבתת האינטרנט הממושכת במדינה, שרק ביממות האחרונות חזר לפעול. לדבריה, מחירי המוצרים משתנים במהירות ובאופן בלתי צפוי, עד כדי כך שאנשים חוששים מהמחיר שישלמו מחר על מוצרים שהם קונים היום. היא סיפרה כי בחודש מרץ רכשה גבינת ליגוואן, מוצר בסיסי נפוץ באיראן, במחיר של כ-450 אלף תומאן, ואילו כעת אותו מוצר עולה כבר 800 אלף תומאן.

ההערכות הן שהלחץ צפוי רק להתגבר ככל שהמצור יימשך. חוקרים מחברת Capital Economics העריכו כי יתרות המטבע הזר הזמינות של איראן מספיקות ללא יותר משלושה חודשים של יבוא בהיקף שהיה לפני המלחמה. מצב כזה מצמצם מאוד את אפשרויות הפעולה של טהראן אם הכנסות הנפט ימשיכו להיפגע.

גם בממשלה מבינים כי המשבר עלול להצית מחדש מחאות ציבוריות. גורמים כלכליים מזהירים כי השלטון יצטרך להחליט אם להמשיך לספוג את המחיר הכלכלי כדי להשיג מטרות צבאיות ואסטרטגיות, או לנסות להגיע להסכם שיקל את הלחץ על הכלכלה וימנע התפרצות מחודשת של אי שקט ברחובות.

נדמה שכאן מגיע אחד הקונפליקטים הגדולים ביותר בחברה האיראנית. מצד אחד יש ציבור עצום שקורס תחת יוקר המחיה ומשווע לסיוע והקלה, ומהצד השני ניצבת ההנהגה האיראנית, וביתר שאת צמרת הפיקוד של משמרות המהפכה, שמשדרת כי לא תסכים לפשרות במשא ומתן עם ארה"ב, וממשיכה להעמיד את איראן בפני מצב קשה במיוחד. הנשיא פזשכיאן נואש מיום כניסתו לתפקיד לנסות לשפר את מצב חיי האזרחים, גם במחיר של פשרות מול המערב, אך כוחו וסמכותו מול אנשי משמרות המהפכה הם קטנים.

בינתיים, השלטונות מנסים לשדר לציבור תחושת שליטה. שר הנפט קרא לאזרחים לצמצם את צריכת הדלק לאחר פגיעה בחלקים ממערך אספקת הדלק במדינה. כלי התקשורת הממלכתיים מפרסמים שוב ושוב קריאות לחיסכון במים, חשמל ובנזין, במיוחד לקראת תחילת העונה היבשה באיראן. כמעט קל לשכוח שבקיץ האחרון התמודדה איראן עם מצוקת מים חסרת תקדים.

דוברת הממשלה פאטמה מוהאג'ראני הודיעה כי הממשל בוחן אפשרות להגדיל את שוברי הסבסוד לציבור כדי לשמור על כוח הקנייה של האזרחים. במקביל היא קראה לציבור להאמין בניסיונות הממשלה להתמודד עם הבעיות הכלכליות.

למרות הלחץ הכבד בתוך המדינה, באיראן סבורים כי עדיין יש להם קלפי מיקוח חזקים מול ארצות הברית. טהראן הוכיחה כי היא מסוגלת לגרום נזק לכלכלה האזורית ולשוקי האנרגיה העולמיים אם הלחימה תתחדש, דבר שמקשה גם על עמדת המיקוח של וושינגטון ומגביר את הרצון האמריקני להגיע להסכם.

לדברי מומחים, הכלכלה האיראנית אומנם סופגת פגיעה קשה יותר מבעבר, אך במהלך המלחמה הצליחה איראן להעביר חלק מהמחיר הכלכלי גם לגורמים מחוץ למדינה. בכל הקשור למשא ומתן, וללא קשר למצב הכלכלי באיראן, עולה השאלה כמה ניתן לכופף את עמדתה של איראן אם היא בטוחה כי היא זו שניצחה במלחמה.