התיעוד שחושף: כך נראה הבסיס החשאי שישראל הקימה בעיראק

אחרי הדיווח בוול סטריט ג'ורנל שלפיו ישראל השתמשה בבסיס סודי בשטח עיראק במהלך המערכה עם איראן, ערוץ אל-ערבי הקטארי פרסם היום (שלישי) תיעוד מהאזור שבו לפי הטענות פעל אותו מתקן, שמספק הצצה למה שלפי הדיווחים שימש כנקודת פעילות בלב מדבר נג'ף.

מדובר באזור מדברי מבודד בעומק עיראק, הרחק מריכוזי אוכלוסייה או בסיסים צבאיים עיראקיים. לפי הרשויות העיראקיות, האתר שימש בעבר את צבא עיראק בתקופת סדאם חוסין, אך ננטש לאחר שהותקף מהאוויר בידי ארה"ב ב-2003. מקורות ביטחוניים בעיראק טוענים כי הכוח שפעל במקום ניצל תשתית ישנה באזור לצורך תנועה ופעילות.

לפי הרשויות העיראקיות, לאחר שזוהתה הנוכחות החריגה במקום, הוזנקו כוחות ביטחון לאזור ונפתחו פעולות שנועדו להדק את הלחץ על הכוח שפעל שם. בעיראק קיימות גרסאות סותרות באשר למשך השהות: בעוד שלפי חלק מהגורמים מדובר היה בנוכחות שנמשכה שעות ספורות בלבד, בפיקוד המבצעי של כרבלאא' טוענים כי הכוח נשאר בשטח במשך כ-48 שעות לפני שנסוג.

בצל הדיווחים על נוכחות צבאית חריגה במדבר העיראקי והטענות לשימוש במתקן חשאי במהלך המערכה עם איראן, העיתון הלבנוני אל-אח'באר שמזוהה עם חיזבאללה דיווח הבוקר כי מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה הגנרל אסמאעיל קאאני ביקר בבגדאד ביומיים האחרונים, מה שמסתמן כאירוע בעל משמעות החורגת מעבר לזירה העיראקית הפנימית. דווח כי הביקור עסק גם בהיערכות ביטחונית אזורית, על רקע המתיחות עם ישראל וארה"ב.

על פי מקורות מדיניים וביטחוניים שצוטטו בדיווח, קאאני קיים שורת פגישות עם מנהיגי המיליציות הפרו-איראניות, בכירים פוליטיים וגורמי ממשל עיראקיים, כשבלב השיחות עמדו ההתפתחויות האזוריות והחשש מהסלמה אפשרית.

לפי הדיווח, אחד ממוקדי הדיון היה ארגון מחדש של המיליציות ושימור מנגנוני התיאום הביטחוני ביניהן, בצל הערכות גוברות למבצעים צבאיים מורכבים שעשויים להתרחב לעומק האזור.

בדיווח שפורסם אתמול בעיתון אל-ערבי אל-ג’דיד הקטארי, צוטט בכיר בלשכת ראש ממשלת עיראק היוצא מוחמד שיאע א-סודאני, שטען כי החשיפה של הוול סטריט ג’ורנל על פעילות ישראלית בשטח עיראק אינה נובעת מ"עליונות מודיעינית או צבאית" של ישראל, אלא התאפשרה, לדבריו, בשל סיוע אמריקני.

לפי אותו מקור, ישראל נכנסה לשטח עיראק תחת כיסוי של פעילות הקואליציה הבין-לאומית נגד דאעש, תוך ניצול הנוכחות הצבאית האמריקנית במדינה.

לדבריו, התקרית עצמה התרחשה בלילה שבין 4 ל-5 במרץ, לאחר שרועי צאן דיווחו על נחיתת מסוקים ותנועה צבאית חריגה באזור מדברי בדרום-מערב עיראק. לפי הגרסה שהציג, כוח עיראקי שנשלח למקום הותקף מהאוויר כ-4 קילומטרים לפני שהגיע לנקודת הנחיתה, חייל עיראקי אחד נהרג ושניים נוספים נפצעו, והכוח נאלץ לסגת.

עוד נטען כי בזמן אמת, התקרית סווגה כחלק מתקיפות אמריקניות נגד אל-חשד א-שעבי, כאשר בגדאד אף העבירה איגרת מחאה לוושינגטון, שלטענתו לא נענתה.

אותו מקור ניסה לצנן את הדרמה סביב הדיווחים, וטען כי לא מדובר בהקמת מרכז לוגיסטי ישראלי קבוע בעיראק, אלא בנוכחות נקודתית וקצרת טווח שבוצעה, לטענתו, בסיוע אמריקני מלא, ייתכן דרך המרחב האווירי הסורי. עם זאת, הוא אמר כי לא ניתן לשלול שחלק מהתקיפות נגד מיליציות פרו-איראניות בעיראק במהלך ימי המלחמה בוצעו בידי ישראל.