מהאורניום המועשר ועד מערך הטילים הבליסטיים: השאלות הפתוחות בהסכם המסמן עם איראן

החדשות בקצרה:

• הנשיא טראמפ הכריז הלילה על הסכם בין ארה"ב לאיראן לסיום המלחמה, אך נוסח ההסכם הרשמי לא פורסם.
• שורה של דיווחים בתקשורת הזרה, כולל סוכנות הידיעות האיראנית מהר שפרסמה את פרטי ההסכם לכאורה, מרמזים על תוכנו.
• הדיווחים מצביעים על כך שההסכם שנחתם לא מתייחס בצורה מקיפה לשורה ארוכה של סוגיות ליבה שעמדו במוקד המערכה - וצפויים להקשות מאוד על הצדדים להגיע להסכמות סופיות.
• בין הסוגיות שלא זכו למענה: גורל האורניום האיראני, מתקני הגרעין, מנגנון הפיקוח ועתיד הפרוקסים.
• ההסכם זכה להשוואות להסכם הגרעין שנחתם ב-2015 וזכה להתנגדות של טראמפ ונתניהו.

"העסקה הנהדרת הזו עם איראן תביא שלום וביטחון לאזור כולו", הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הלילה (בין ראשון לשני), כשעה אחרי שהכריז רשמית על ההסכם עם איראן. אך אל מול ההבטחות של הנשיא, הנוסח הסופי של ההסכם טרם פורסם, וגם לאחר פרסומו שורה ארוכה של שאלות מהותיות צפויות להישאר פתוחות - מגורל האורניום האיראני ועד מערך הטילים הבליסטיים.

יש להדגיש שההסכם הנוכחי הוגדר על ידי הצדדים גם כמזכר הבנות, לקראת הסכם נוסף ומפורט יותר שאמור להיחתם לאחר 60 ימים של משא ומתן בין הצדדים. עם זאת, כבר בהסכם הנוכחי הונחו עקרונות שצפויים להשפיע על ההסכם הסופי, והשאלות הפתוחות במזכר ההבנות צפויות להקשות על הצדדים להגיע להסכם סופי.

השאלות שנותרו ללא מענה:

• לבנון: איראן התעקשה שהפסקת האש תכלול גם את לבנון, אל מול התנגדות תקיפה של ישראל שאף עוררה את כעסו של טראמפ. דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסמן את הסוגיה הלבנונית כסוגיה ה"מורכבת ביותר" לפתרון ומנתח שיש לה פוטנציאל "עצום" לשבש הסכמות פוטנציאליות בין ארה"ב לאיראן. "האם יש הפסקת אש בכל לבנון? האם ישראל צריכה לסגת מלבנון? מה מוגדר פעולות הגנתיות? כלומר לבנון זה אירוע מאוד מורכב וגדול", אומר סיטרינוביץ, ומסביר שחלק משמעותי מהקושי נובע מהתלות של הצדדים בישראל בסוגיה הזו, והאינטרס הישראלי לשבש את המשא ומתן.
• גורל האורניום המועשר ברמה גבוהה: 440 הקילוגרם של אורניום מועשר ברמה גבוהה הוא אחד הקלפים המשמעותיים ביותר של איראן, שכן ניתן להעשיר אותו לרמה הנדרשת לפצצת גרעין תוך זמן קצר. ברויטרס דווח מפי מקור איראני שההסכם כולל את דילול האורניום בשטח איראן, אך לא ברור מה המנגנון שיאפשר זאת, מי יפקח על כך ומה מסגרת הזמנים שבה יתבצע הדילול.
  
• האורניום המועשר ברמה נמוכה: לאיראן יש גם טונות של אורניום שמועשר ברמה נמוכה יותר, של עד 20%. לא ברור מה יעלה בגורל החומר הזה.
• מתקני הגרעין התת-קרקעיים: איראן בנתה במשך שנים רבות שורה של מתקני גרעין מבוצרים עמוק באדמה, כולל בנתנז, פורדו ובהר המכוש - תשתית קריטית לתוכנית הגרעין שלה. אתרים אלו כללו אלפי צנטריפוגות שאפשרו את העשרת האורניום, וסיפקו הגנה לתוכנית הגרעין. לא ברור אם איראן תאלץ לפרק את את המתקנים האלו או להשבית אותם, כפי שהיא נדרשה לעשות במהלך המשא ומתן לפי דיווחים בארה"ב.

• לכמה זמן איראן תקפיא את ההעשרה? בניו יורק טיימס דווח שארצות הברית דרשה במהלך המשא ומתן שאיראן תקפיא את העשרת האורניום במשך לפחות 20 שנה, בעוד שהאיראנים הסכימו להקפאה של עשור בלבד, ובארה"ב העריכו כי ניתן יהיה להגיע לפשרה של 15 שנים. בריאיון לעיתון האמריקני, טראמפ הבהיר שאיראן תוכל להעשיר אורניום ברמה נמוכה לאחר תום התקופה שנקבעה, אך שהיא לא תוכל להעשיר אורניום לרמות הנדרשות לצרכים צבאיים.
  
• היקף ההקלות בסנקציות? אף שפורסמו בכלי התקשורת באיראן ובערב שורה של הקלות ותמריצים כלכליים שיוענקו לאיראן, לא ברור מה היקף ההקלות המדויק. הכלכלה האיראנית המקרטעת משוועת לחבל הצלה כלכלי, שלפי ההערכות קריטי ליציבות המשטר. "לא ברור מה המהלכים שאיראן צריכה לעשות כדי לקבל את ההטבות הכלכליות", מסביר סיטרינוביץ, ומוסיף: "חסר לנו מאוד הדירוג של ההטבות - מה איראן מקבלת עכשיו, מה היא מקבלת עוד שבועיים, ואיך ה-60 יום מדורגים. האמריקנים אומרים 'יתנו יקבלו' - אבל אנחנו לא יודעים מה איראן צריכה לתת".
  
• מצר הורמוז: מנוף הלחץ העיקרי של איראן על ארצות הברית הוא גם הגזר העיקרי שצפוי לקבל טראמפ בעקבות החתימה על מזכר ההבנות, אך גם בסוגיה זו נראה שיש אי-בהירות משמעותית. "האם מותר להם לגבות כספים בדרכים אחרות? איראן טוענת שאין חזרה לסטטוס קוו", מבהיר סיטרינוביץ.
• מנגנון הפיקוח: לצד ההתחייבויות עצמן הכלולות בהסכם, אחת הסוגיות החשובות ביותר היא מנגנון הפיקוח. בהסכם הגרעין הקודם היו לסוכנות לאנרגיה אטומית סמכויות פיקוח שזכו לשבחים מצד מדינות מסוימות, אך גם לביקורת על כך שלא היו קפדניות מספיק.

• נזנחו ההגבלות על הפרוקסים ועל מערך הטילים? במהלך המלחמה הצהיר טראמפ שהיעדים האמריקניים "ברורים", וכוללים את "השמדת מערך הטילים שלהם" ו"וידוא שהמשטר האיראני לא יוכל להמשיך לחמש, לממן ולכוון צבאות טרור מחוץ לגבולותיו". עם זאת, סוכנות הידיעות האיראנית מהר שפרסמה הלילה את פרטי ההסכם לכאורה, טענה שסוגיית תוכנית הטילים של איראן ותמיכתה בפרוקסים הוצאה באופן סופי מסדר היום. מדובר בשתי סוגיות ליבה קריטיות עבור ישראל, כאשר נתניהו הגדיר את "ריסוק התוכנית הבליסטית של איראן" כיעד של המערכה, וסימן גם את הצורך לנתק את הקשר של איראן עם שלוחותיה. "זה לא יהיה בהסכם, כי אם זה יהיה לא יהיה הסכם", מעריך סיטרינוביץ.

ארצות הברית ואיראן הסכימו לדון על הפרטים המדויקים של ההסכם ב-60 הימים הקרובים, אך סיטרינוביץ מעריך שהאופציה הסבירה ביותר היא שבמסגרת הזמנים לא יושג הסכם, ושהמשא ומתן "יימרח" מעבר לכך, ולא יתפוצץ. לדבריו של המומחה הוא "יופתע" אם יושג הסכם במסגרת הזמנים שניתנה, אך לא שולל את האפשרות. האופציה השלישית היא פיצוץ השיחות וחזרה אפשרית ללחימה, אך להערכת סיטרינוביץ זה התרחיש הכי פחות סביר.

ההשוואה להסכם הגרעין של 2015

בשבועות האחרונים הנשיא טראמפ הדגיש שוב ושוב כמה ההסכם החדש בין ארצות הברית לאיראן יהיה שונה מהיסוד וטוב הרבה יותר מהסכם הגרעין שנחתם תחת הנשיא לשעבר ברק אובמה ב-2015. רק ביומיים האחרונים הנשיא התייחס לסוגיה מספר פעמים, ואמר שההסכם הקודם היה "אסון". גם נתניהו התנגד בנחרצות ובעקביות לאותו הסכם, ונשא נגדו נאום בקונגרס האמריקני.

אך לא ברור עד כמה ההסכם החדש יהיה שונה מקודמו. ההסכם ב-2015 כלל מגבלה נוקשה על העשרת אורניום במשך כ-15 שנה, התחייבות איראנית לא לפתח נשק גרעיני, מגבלות על מתקני הגרעין בנתנז ובפורדו ומנגנוני פיקוח של סבא"א. לפי הדיווחים, סעיפים דומים מאוד נדונו או הוסכמו במסגרת ההסכם הנוכחי.

טראמפ תקף תדיר את מיליארדי הדולרים שההסכם ב-2015 העניק לאיראן, אך לפי שורה של דיווחים - ההסכם הנוכחי צפוי לכלול הטבות דומות. באיראן ובארה"ב דווח שכ-24 מיליארד דולר של נכסים איראניים קפואים יופשרו ב-60 הימים הקרובים.

סיטרינוביץ מצביע על קווי הדמיון הברורים בין שני ההסכמים: "בסוף זה דומה ושונה. ההסכם הזה נוגע לסוגיה שאובמה בכלל לא נדרש אליה - פתיחת מצר הורמוז. אבל בהקשר הגרעיני כמו שמצטייר כרגע אין באמת הבדלים. העיקרון הוא אותו עיקרון - הגבלה לטובת הקלה כלכלית. בהקשר הגרעיני זה נראה אותו הדבר אם מסתכלים באופן רחב, אבל פה זה יותר חמור כי איבדת את השריר ההרתעתי שלך".

שר ההגנה האמריקני פיט הגסת' ניסה הלילה לבדל את ההסכם הנוכחי מההסכם שנחתם ב-2015, ואמר ש"אובמה התחנן לאיראן לעסקה, ואנחנו הפצצנו את איראן והטלנו מצור כדי לוודא שהם באים לשולחן בשביל עסקה מצוינת…המסמכים אומרים שלאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני". אך מנחת CBS מרגרט ברנן השיבה: "ההסכם ב-2015 כלל גם הוא את התנאי הזה".

הנשיא אובמה בעצמו התייחס להסכם המסתמן ואמר: "אני מטיל ספק שכל עסקה שתחתם תהיה שונה משמעותית מהעסקה שהייתה לנו במקור, ועבדה במשך הרבה זמן עד שארצות הברית פרשה ממנה". הוא הוסיף ש"מדי פעם צריך שוב ללמוד את הלקח" לפיו הפצצות אינן דרך לפתור בעיות במדיניות החוץ.