הפרשה שמסעירה את סוריה: הצעירה שנעלמה מהאוניברסיטה - וטלטלה את הרחוב העלווי

בתול סולימאן עלוש, סטודנטית לרפואת חירום בת 21, נעלמה לפני כשבועיים ממעונות האוניברסיטה בלטקיה. אלא שהיעלמותה הציתה גל של טענות, חשדות וקרבות גרסאות שהפכו במהירות לפרשה שמעסיקה לא רק את משפחתה, אלא גם גורמים רשמיים, אנשי דת ואת הרשתות ברחבי סוריה.

לפי גרסת המשפחה, בתול יצאה מהמעונות ולא שבה. זמן קצר לאחר מכן, נותק עימה הקשר. בני משפחתה פנו לאוניברסיטה וביקשו לבדוק את מצלמות האבטחה, וטענו כי מדובר בחטיפה. לדבריהם, מאז היעלמותה הם חיים תחת איום ולחץ גובר.

כשבוע לאחר היעלמותה, הופץ סרטון שבו נראית בתול כשהיא עוטה חיג'אב ולבוש מסורתי, ומציגה גרסה שונה לאירוע. "אני לא חטופה. אני עזבתי מרצוני למען אללה, יצאתי מהבית ואני לא חטופה. הופעל עליי לחץ ולכן, החלטתי לצאת מהבית ולהגר, ואני מודה לאל שאני בסדר ובמצב טוב. אני מבקשת מכל מי שמפרסם עליי להפסיק לדבר עליי ולהפסיק את הדבר הזה", היא אמרה.

המשפחה מצידה לא נרגעה וטענה שזו לא הופעתה של בתם. זו אומנם היא, אך הלבוש שלה השתנה והדברים שהיא אומרת אינם תואמים את סגנונה. המשפחה המשיכה להתעקש שבתם נחטפה, ופנתה לרשויות בבקשה להשיב אותה ולהעניש את החוטפים.

הנושא הגיע לגורמים רשמיים במחוז לטקיה, שם התקיימו פגישות בין המשפחה לבין גורמים המעורבים בתיק. במקביל, יצאו הצהרות סותרות מצד גורמים שונים - חלקם טענו כי אין כל ראיה לחטיפה וכי הצעירה עזבה מרצונה, ואחרים הדגישו כי יש לחקור את נסיבות היעלמותה לעומק.

גם הזירה הציבורית לא נותרה אדישה. ברשתות החברתיות בסוריה התפצלה התגובה לשני מחנות ברורים: כאלה שטענו כי מדובר במקרה של חטיפה והפעלת לחץ, וכאלה שהתעקשו כי הנערה בחרה לעזוב והפרשה מנופחת מסיבות פוליטיות וקהילתיות.

בין ההתבטאויות נשמעו קריאות להחזירה למשפחתה ללא תנאים, לצד טענות קשות כי אם אכן מדובר בעזיבה מרצון, יש לכבד את בחירתה. אחרים הזהירו מפני הסלמה סביב פרשה אישית שהפכה לסמל בתוך מציאות סורית טעונה ממילא.

במקביל, פורסמה עמדה מצד גורמים משפטיים מקומיים שטענו כי אין תיק פלילי פתוח בגין חטיפה, וכי מבחינת הרשויות אין אינדיקציה לעבירה פלילית, אך הדברים לא הצליחו להרגיע את הדיון הציבורי.

המקרה הזה קיבל אתמול תפנית נוספת, כאשר במסגרת המאבק המתמשך של ההורים הובאה בתול לבניין העירייה בג'בלה והופיעה בפני גורמים מקומיים ובשידור חי. שם נשאלה ישירות האם נחטפה, אך השיבה בשלילה.

עם זאת, לפי תיאורי הנוכחים והמשפחה, תשובותיה לא ניתנו באופן ברור וחד משמעי. עדים ציינו כי דיברה בשקט, לעיתים במלמול, ונראתה לא יציבה מספיק כדי לשכנע את ההורים שממשיכים לטעון כי נסיבות היעלמותה אינן פתורות וכי הם דורשים חקירה מלאה והשבתה הביתה.

המעמד הפומבי הזה, שאמור היה להוות נקודת הכרעה בפרשה, הפך דווקא לרגע שמחדד את הפער בין הגרסאות. מצד אחד, הצהרה ברורה של הצעירה כי לא נחטפה, ומצד שני, תחושת אי נוחות גוברת בקרב המשפחה שמצביעה על האפשרות כי דבריה אינם משקפים תמונה מלאה.

הפרשה הזו מצטרפת לשורת מקרים שמעסיקים את השיח הציבורי בסוריה בשנים האחרונות סביב היעלמותן של צעירות מאזורי החוף, בעיקר עלוויות, והופעתן מחדש בנסיבות שמעוררות מחלוקת עמוקה בין טענות לחטיפה ולחץ לבין טענות לעזיבה מרצון.