הפגנות ענק באלבניה בעקבות פרויקט נדל"ן של קושנר, עם תיאוריות קונספירציה על ישראל

אלפי בני אדם יצאו בימים האחרונים לרחובות טירנה, בירת אלבניה, במחאה נגד פרויקט תיירות ונופש יוקרתי המקודם על ידי חברת ההשקעות של ג'ארד קושנר, חתנו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. המחאה, שנמשכת כבר כמה ימים ברציפות, הפכה לאחת מתנועות המחאה האזרחיות הגדולות שנראו במדינה בשנים האחרונות. בשיא ההפגנות, נפוצו גם שמועות כי ישראל קשורה לעסקה באופן חשאי, מה שהוסיף לזעם בקרב רבים.

במרכז ההתנגדות עומדת תוכנית להקמת מתחם תיירות ענק באי סאזאן ובאזור החוף של זברנץ, סמוך לעיר ולורה. לפי התוכניות שהוצגו, הפרויקט עשוי לכלול עד 10,000 יחידות נופש ולהשתרע על שטחים נרחבים באזור הנחשב בעל רגישות סביבתית גבוהה.

אחד הסמלים הבולטים של המחאה הוא הפלמינגו. אל המפגינים נלוו בובות פלמינגו מתנפחות, שלטי קרטון גדולים בצורת הציפור הוורודה ושלטים הנושאים מסרים כמו "אלבניה אינה למכירה" ו"איפה הם יחיו עכשיו?". ברשתות החברתיות אף זכתה המחאה לכינוי "מהפכת הפלמינגו".

הסיבה לכך היא שהאזור המיועד לפיתוח כולל מערכת אקולוגית שבה חיים פלמינגואים, יותר מ-200 מיני ציפורים נודדות, כלבי ים נזיריים מהים התיכון וצבי ים מקננים. ארגוני סביבה מזהירים כבר זמן רב כי הפרויקט עלול לפגוע במגוון הביולוגי ובנתיבי נדידת הציפורים באזור.

המתח סביב הפרויקט החריף במיוחד לאחר שבחודש מאי הוקמה גדר תיל סביב חלק מהשטח המיועד לפיתוח. לפי דיווחים, עבודות בשטח כללו גם פינוי דיונות חול, כריתת יערות אורנים וסלילת דרכי גישה חדשות. האירועים הובילו לעימותים בין מפגינים לבין מאבטחים פרטיים, למעצרים ולחקירות פליליות.

המחאה אינה מתמקדת רק בהיבטים הסביבתיים. מפגינים רבים טוענים כי קבלת ההחלטות נעשתה ללא שקיפות מספקת וללא שיתוף ציבור. "אנחנו נמצאים בסכנה של מסירת האדמה שלנו לאנשים שאין להם שום עניין לעזור לאלבנים אלא רק להפיק רווח לעצמם", אמרה אחת המפגינות שעובדת בענף התיירות.

ארגוני סביבה ומובילי המחאה טוענים כי לא התקיימו הליכי התייעצות ציבוריים מספקים וכי לא פורסמו מסמכים רלוונטיים הנוגעים להיתרים ולתכנון. לדבריהם, הזעם הציבורי גבר לאחר שתושבים מקומיים ובעלי קרקעות באזור מצאו את עצמם מוגבלים בגישה לשטחים שבהם הם עובדים או מחזיקים זכויות.

ראש ממשלת אלבניה, אדי רמה, מגן על הפרויקט באופן נחרץ. לדבריו, עדיין מתבצעת הערכה סביבתית וכי האתגר הוא להוכיח שפיתוח כלכלי ושמירה על הטבע יכולים להתקיים יחד. עם זאת, הוא גם הבהיר כמה פעמים כי מבחינתו אין כוונה לעצור את ההשקעה.

במקביל, גוף התביעה המיוחד למאבק בשחיתות באלבניה הודיע כי פתח בחקירה הנוגעת לבעלות על הקרקעות ולמעמדן החוקי, ואף תפס נכסים של גורמים הקשורים לפרויקט. בנוסף נבדקים שינויים חקיקתיים שאומצו בשנת 2024 בנוגע לאזורים מוגנים, שינויים שלדברי המבקרים סללו את הדרך לקידום מיזמי תיירות בשטחים שבעבר נהנו מהגנה סביבתית.

על רקע התרחבות המחאה הופצו ברשתות החברתיות גם שמועות ותיאוריות קונספירציה שטענו כי הקרקע נמכרה לישראל וכי מאחורי הפרויקט מסתתרת אג'נדה פוליטית נסתרת, בין השאר על רקע פרסומים מהתקופה האחרונה על אפשרות להעביר חלק מאוכלוסיית עזה הפלסטינית לאלבניה, דיווח שראש הממשלה אדי רמה הכחיש. חלק מהפרסומים אף קשרו את הטענות לרקע היהודי של ג'ארד קושנר.

עם זאת, בהפגנות עצמן כמעט שלא נרשמה תמיכה גלויה בטענות הללו בקרב המפגינים. מומחים העוקבים אחר המחאה אמרו לפוליטיקו כי אנטישמיות אינה מאפיין מרכזי של התנועה וכי רוב מוחלט של הביקורת מופנה כלפי הפרויקט עצמו וכלפי תהליך קבלת ההחלטות סביבו, ולא כלפי זהותו הדתית או האתנית של קושנר, ולא כלפי ישראל.

גם חלק מהמפגינים הדגישו כי מבחינתם מדובר בראש ובראשונה במאבק סביבתי ואזרחי. לדבריהם, ההתנגדות נובעת מהחשש לפגיעה בטבע ומהתחושה שתושבי האזור אינם שותפים להחלטות ואינם צפויים ליהנות מפירות הפרויקט.

המחאה צפויה להימשך גם בימים הקרובים. הפגנות נוספות מתוכננות בדרום אלבניה, ובמקביל הכריזו קהילות של יוצאי אלבניה ברחבי העולם על שורת אירועי מחאה בערים שונות באירופה ובצפון אמריקה.