בהלה באירופה: היבשת נערכת לאפשרות שארה"ב תנטוש את נאט"ו

החדשות בקצרה:

• אירופה מקדמת תוכנית הגנה למקרה שארצות הברית תעזוב את נאט"ו.
• היוזמה המכונה "נאט"ו האירופית" מתבססת על מנגנוני הפיקוד הקיימים.
• התוכנית צברה לאחרונה תאוצה בעקבות איומי הנשיא טראמפ לפרוש מהברית.
• גרמניה שינתה את גישתה ותומכת כעת בהגברת העצמאות הביטחונית ביבשת.
• מדינות אירופה בוחנות החזרת שירות חובה צבאי לחיזוק הכשירות הלאומית.
• למה זה חשוב: המהלך מסמן שינוי עמוק בתפיסת הביטחון וההרתעה האירופית.

  ---

אירופה מגבירה את היערכותה לאפשרות שארצות הברית תעזוב את נאט"ו, כך דווח הבוקר (רביעי) בוול סטריט ג'ורנל. על פי הדיווח, גורמים אירופיים מקדמים תוכנית חלופית שתאפשר ליבשת להגן על עצמה גם במקרה של עזיבה של ארה"ב, תוך שימוש במבנים הצבאיים הקיימים של הברית, וללא נוכחות אמריקנית.

התוכנית, שמכונה על ידי חלק מהמעורבים "נאט"ו האירופית", מבוססת על הרחבת התפקידים של מדינות אירופה בתוך מנגנוני הפיקוד והשליטה של הברית, לצד השלמת היכולות הצבאיות האמריקניות באמצעים אירופיים. מדובר ביוזמה שמתקדמת בשלב זה באופן לא רשמי, באמצעות שיחות צד ומפגשים לא פורמליים בין גורמים בברית.

לפי המשתתפים בדיונים, אין כוונה להקים מסגרת מתחרה לנאט"ו, אלא לשמר את יכולת ההרתעה מול רוסיה, לרבות ההרתעה הגרעינית, ואת הרציפות המבצעית - גם במקרה שארצות הברית תסיג כוחות מאירופה או תימנע מהגנה עליה במקרה של תקיפה מצד רוסיה או גורם חיצוני לברית.

הרעיון החל להתגבש כבר בשנה שעברה, אך הוא צבר תאוצה לאחר שדונלד טראמפ איים להשתלט על גרינלנד, חלק מדנמרק, שהיא חברה בנאט"ו, ובהמשך זכה לדחיפות נוספת בעקבות המחלוקת סביב סירוב אירופה לתמוך במלחמה האמריקנית באיראן, ועל רקע הצהרותיו המפורשות של טראמפ כי הוא שוקל לפרוש מנאט"ו.

גרמניה מצטרפת למהלך

אחד השינויים המרכזיים שמניעים את המהלך מגיע מגרמניה. במשך עשרות שנים התנגדה ברלין לקריאות, בעיקר מצד צרפת, להגברת העצמאות הביטחונית של אירופה והעדיפה להותיר את ארצות הברית כערבה המרכזית לביטחון היבשת. כעת, תחת הקנצלר פרידריך מרץ, מתרחש שינוי בגישה, בין היתר בשל חששות מהתנהלות ארצות הברית בתקופת טראמפ ומהמשך הדרך. כל זה קורה במקביל למאמצים של גרמניה להתעצמות ביטחונית רחבה.

עם זאת, האתגר עצום. המבנה של נאט"ו נשען במידה רבה על פיקוד אמריקני כמעט בכל תחום, החל מלוגיסטיקה ומודיעין ועד לפיקוד הצבאי העליון. כעת מנסות מדינות אירופה לקחת על עצמן חלק גדול יותר מהאחריות הזו, דרישה שטראמפ עצמו העלה לאורך השנים וביתר שאת מאז שחזר לבית הלבן.

מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, אמר לאחרונה כי הברית תהפוך לכזו המונהגת יותר על ידי אירופה. לדבריו של נשיא פינלנד, אלכסנדר סטוב, תהליך העברת האחריות מארצות הברית לאירופה כבר מתרחש וצפוי להימשך כחלק מהאסטרטגיה האמריקנית. ככלל, סטוב נחשב לאחד "השגרירים" של טראמפ באירופה, בשל היחס האישי הקרוב בין המנהיגים.

סטוב הדגיש כי חשוב לנהל את התהליך באופן מבוקר ולא לאפשר נסיגה מהירה של ארצות הברית. לדבריו, המסר לאמריקנים הוא כי לאחר עשרות שנים - הגיע הזמן שאירופה תיקח על עצמה יותר אחריות לביטחונה.

האיום האחרון של טראמפ לפרוש מנאט"ו, בעקבות סירוב בעלי הברית לתמוך במהלכים נגד איראן, חיזק עוד יותר את תחושת הדחיפות. אף שפרישה רשמית מחייבת אישור של הקונגרס, לנשיא יש סמכות להזיז כוחות ונכסים צבאיים או לצמצם תמיכה. כך שגם אם ארה"ב לא בהכרח תעזוב את נאט"ו דה יורה - בכוחו של הנשיא לקדם מהלכים עצמאיים דה פקטו.

בעקבות האיום, סטוב אף שוחח עם טראמפ ועדכן אותו בתוכניות האירופיות לחיזוק ההגנה העצמית.

מי יקבל את השליטה בפועל

במקביל, מדינות אירופה בוחנות סוגיות מעשיות מורכבות, כמו מי ינהל מערכות הגנה אווירית וטילים, נתיבי תגבור למדינות מזרח אירופה, מערכי לוגיסטיקה ותרגילים צבאיים, במקרה שקצינים אמריקנים יפסיקו למלא את תפקידיהם. נושא נוסף שעולה הוא החזרת שירות החובה הצבאי במדינות שבהן הוא בוטל לאחר המלחמה הקרה, כחלק מהמאמץ לחזק את הכשירות והלכידות הלאומית.

בנוסף, מדינות אירופה שואפות להאיץ ייצור של אמצעים צבאיים בתחומים שבהם הן מפגרות אחרי ארצות הברית, כמו לוחמה נגד צוללות, יכולות חלל וסיור, תדלוק אווירי וניידות אווירית. כדוגמה לכך מצביעים גורמים על פרויקט משותף של גרמניה ובריטניה לפיתוח טילי שיוט חמקניים ונשק היפרסוני.

למרות ההתקדמות, קיימים פערים משמעותיים, במיוחד בתחום המודיעין וההרתעה הגרעינית. גורמים אירופיים מודים כי לא ניתן להחליף במהירות את מערכות הלוויין וההתרעה המוקדמת של ארצות הברית, שנחשבות לבסיס האמינות של הברית.

בהקשר זה, גובר הלחץ על צרפת ובריטניה להרחיב את תפקידן בתחום הגרעיני והמודיעיני. בנוסף, נבחנת האפשרות להרחיב את המטרייה הגרעינית הצרפתית למדינות נוספות באירופה, כולל גרמניה - תרחיש שעד לפני שנים אחדות היה נשמע דמיוני לחלוטין.

בסופו של דבר, אף שהמהלך האירופי מסמן שינוי עמוק בתפיסה, מימושו צפוי להיות מורכב. כיום אין מדינה אירופית בעלת מעמד מספק בתוך נאט"ו שתוכל להחליף את ארצות הברית כמובילה צבאית, בין היתר משום שרק לה יש את היכולת לספק מטרייה גרעינית רחבה לכל היבשת.

עם זאת, באירופה כבר נרשמת תזוזה: יותר תפקידי פיקוד מאוישים על ידי אירופים, ותרגילים צבאיים גדולים מנוהלים על ידם, בעיקר באזור הצפון שבו הברית גובלת ברוסיה.

בנוסף, דווקא בעקבות הלחצים של טראמפ, רבות ממדינות אירופה חוות "רנסאנס ביטחוני" עם התעצמות אדירה של ההשקעה בצבא. טראמפ הוא זה שלחץ על מדינות נאט"ו להעלות את ההשקעה הביטחונית שלהן, מה שבטווח הארוך עשוי להתברר כגלגל הצלה עבורן.

דוגמה אחת היא פולין, שמאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2014 נמצאת בזינוק ביטחוני אדיר, והפכה כבר למעשה למדינה בעלת הצבא החזק ביותר ביבשת, למעט אוקראינה. בנוסף, תהליך ההתעצמות הביטחונית שלה סייע לה להפוך לאחת מ-20 הכלכלות החזקות בעולם.