יוצא דופן: נציגי הטאליבאן קיימו לראשונה ביקור רשמי באיחוד האירופי

החדשות בקצרה:

• בפעם הראשונה, נציגים של ממשלת הטאליבאן נפגשו באירופה עם נציגי האיחוד.
• את המשלחת האפגנית הוביל דובר משרד החוץ של הטאליבאן.
• ביקורת דרמטית נשמעה באירופה על מה שנתפס כתחילתה של הכרה בארגון.
• כלת פרס נובל לשלום מאפגניסטן: "המומה ומוטרדת".
• מהצד השני: גורמי ימין באירופה לוחצים להרחיב את גירושי המהגרים למדינות המוצא.

  ---

ביקור חריג ומעורר מחלוקת התקיים אתמול (שלישי) בבריסל, כאשר נציגים של תנועת הטאליבאן מאפגניסטן נפגשו עם אנשי האיחוד האירופי במסגרת שיחות סגורות שנועדו לדון בין היתר באפשרות של החזרת מהגרים אפגנים מאירופה לארצם. המפגש, שהתקיים מחוץ למוסדות הרשמיים של האיחוד ובמיקום שלא פורסם, עורר ביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם, חברי פרלמנט ומדינות באיחוד.

על פי גורמים רשמיים באיחוד האירופי, הפגישה התקיימה ברמה "טכנית" והתמקדה בסוגיות של שירותים קונסולריים ובמה שכונה "חזרה מכובדת" של אזרחים אפגנים לאפגניסטן. נציגי הטאליבאן טענו כי מדובר בצעד "היסטורי", והגדירו את השיחות חלק ממאמצי בניית אמון בין הצדדים. בראש המשלחת האפגנית עמד דובר משרד החוץ של הטאליבאן, עבדול קהר באלקי, שאמר כי נידונו גם צעדים לשיפור הקשר הקונסולרי של אפגנים באיחוד האירופי ולבחינת נוכחות דיפלומטית אפגנית.

האיחוד האירופי מצדו מסר כי בשיחות השתתפו נציגים מ-15 מתוך 27 המדינות החברות, והן התמקדו בעיקר בדרכים להקל על החזרת מהגרים שנשללה מהם הזכות להישאר באירופה, כולל מי שנחשבים לעבריינים או לאיומים ביטחוניים. לפי נתוני האיחוד, מאז 2013 הוגשו כמיליון בקשות מקלט של אזרחים אפגנים, וכמחציתן אושרו.

הרקע למהלך הוא לחץ גובר בתוך האיחוד להקשיח את מדיניות ההגירה. בשנים האחרונות גוברת הדרישה בקרב מדינות חברות להאיץ גירוש של מבקשי מקלט שנדחו או של מי שביצעו עבירות. לפי נתוני גורמים באיחוד, שיעור החזרת המהגרים האפגנים נמוך במיוחד, ורק אחוזים בודדים מאלה שקיבלו הוראת עזיבה אכן מוחזרים בפועל לאפגניסטן.

למרות שהאיחוד האירופי אינו מכיר בטאליבאן כגוף שלטוני רשמי, עצם קיום הפגישה בבריסל נתפס בעיני מבקרים כתקדים דרמטי. מדובר במפגש הראשון מסוגו על אדמת האיחוד מאז השתלטות הטאליבאן על אפגניסטן ב-2021, אז נותקו היחסים הדיפלומטיים בין הצדדים ורוב המדינות סגרו את השגרירויות בקאבול.

המהלך זכה לביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם, שטענו כי שיתוף פעולה עם הטאליבאן בנושא החזרת מהגרים עלול לפגוע בלגיטימיות של הביקורת האירופית על משטר שמטיל מגבלות קשות, במיוחד על נשים ונערות. בין היתר נטען כי האיחוד סותר את עצמו כאשר הוא מגנה הפרות זכויות אדם מצד הטאליבאן מצד אחד, ומצד שני מקיים איתו שיחות על החזרות כפויות.

גם פעילים פוליטים ואנשי ציבור מתחו ביקורת על המפגש. כלת פרס נובל לשלום מאפגניסטן, מלאלה יוספזאי, אמרה כי היא "המומה ומוטרדת" מהעובדה שהאיחוד מקיים קשרים עם הטאליבאן, והזהירה כי כל שיתוף פעולה כזה עלול להיתפס כהכשרה של משטר הפוגע קשות בזכויות נשים. חברי פרלמנט אירופים הגדירו את המהלך "חציית קו אדום" ו"פגיעה באמינות האיחוד".

בתוך האיחוד עצמו יש מחלוקת סביב המדיניות. חלק מהמדינות החברות, יחד עם נציבות האיחוד, טוענות כי אין ברירה אלא לנהל דיאלוג טכני עם הטאליבאן כדי לאפשר החזרת אזרחים שאין להם זכות להישאר באירופה, בעיקר כאלה שהורשעו בעבירות חמורות או מהווים איום ביטחוני. מנגד, מבקרים טוענים כי עצם קיום המגעים עלול להוביל ל"נורמליזציה זוחלת" של המשטר האפגני.

המצב באפגניסטן עצמו ממשיך להיות קשה מאוד. לפי הדיווחים, המדינה מתמודדת עם משבר הומניטרי חריף, מחסור במזון ולחצים כלכליים כבדים, לצד חזרתם של מיליוני אפגנים ממדינות שכנות כמו פקיסטן ואיראן. ארגוני סיוע מזהירים כי החזרת מהגרים מאירופה עלולה להחריף את המשבר עוד יותר.

באיחוד האירופי מדגישים כי עצם קיום השיחות אינו מהווה הכרה בטאליבאן, אך העובדה שהתקיימו בבריסל, בהשתתפות נציגי מדינות רבות, נתפסת כסימן לשינוי גישה מסוים, או לפחות להתרופפות בעקרון הבידול הדיפלומטי. מנגד, מבקרי המהלך מזהירים כי מדובר בצעד נוסף בדרך לשחיקה בעמדת האיחוד ולפגיעה בעקרונותיו המוצהרים בתחום זכויות האדם.