אחרי התבוסה של אורבן: באיחוד חוששים ממנהיגים "בעייתיים" נוספים

החדשות בקצרה:

• בבריסל תוהים מי המנהיג שצפוי להחליט את ויקטור אורבן כגורם "הבעייתי" החדש.
• מנהיגי סלובקיה וצ'כיה עשויים להפוך למוקדי ההתנגדות החדשים בבריסל.
• גם ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני עשויה לתרגם משבר פוליטי מבית לסערות באיחוד.
• התקווה בבריסל: גם "הבעייתיים" החדשים יהיו קלים יותר מראש ממשלת הונגריה המודח.
• למה זה חשוב: עזיבת אורבן לא מבטיחה את סוף העימותים הפנימיים באיחוד.

  ---

לאחר התבוסה השבוע בבחירות של ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, אחד הקולות הבולטים והמעכבים ביותר באיחוד האירופי בשנים האחרונות, עולה שאלה מרכזית בבריסל מי ייכנס לנעליו כמנהיג שצפוי להחליף אותו כמי שמאתגר את הקונצנזוס האירופי.

אורבן נחשב במשך שנים למשבש הראשי של עבודת האיחוד, בעיקר בזכות השימוש החוזר בזכות הווטו כדי לעכב החלטות מרכזיות הדורשות הסכמה פה אחד, ובעיקרן סנקציות על רוסיה ותמיכה באוקראינה. כעת, עם החלפתו הצפויה בפטר מדיאר, פוליטיקאי מרכז-ימין שמאותת על נכונות לשתף יותר פעולה עם בריסל, יש מי שמקווים שהדרך להסכמות תהיה קלה יותר. במקביל, נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין כבר העלתה הצעה לשנות את כללי ההצבעה כדי לצמצם מצבים של חסימות עתידיות.

אבל למרות התקווה לשינוי, באיחוד לא ממהרים לנשום לרווחה. במועצה האירופית, שבה יושבים מנהיגי כל 27 המדינות, נותרו כמה בעלי ברית של אורבן וגם דמויות שעשויות להפוך למוקדי התנגדות חדשים.

הבולט מכולם הוא ככל הנראה ראש ממשלת סלובקיה, רוברט פיצו, שנחשב לשותף נאמן של אורבן במדיניות הווטו. פיצו, כמו אורבן, נחשב מקורב לפוטין, ושיתף פעולה עם בודפשט בניסיונות לעכב סנקציות על רוסיה ואף דרש החרגה מההלוואה האירופית בהיקף של 90 מיליארד אירו לאוקראינה.

לאחר תבוסת אורבן, פיצו נותר למעשה הקול הפרו-רוסי המרכזי בתוך האיחוד. הוא אף רמז כי יהיה מוכן להטיל וטו בעצמו על העברת הכספים לקייב, אם כי בעבר נטה לסגת ברגע האחרון ולהצטרף לעמדת הרוב.

דמות נוספת שמסומנת כמי שעלולה להקשות היא ראש ממשלת צ'כיה החדש-ישן אנדריי באביש, מיליארדר בן 71 שמכונה לעיתים "טראמפ הצ'כי". באביש כבר הפגין נטיות דומות לאורבן, לאחר שהצטרף לדרישה להחריג את מדינתו מההלוואה לאוקראינה ואף קרא לצמצם את הסיוע לקייב.

במקביל, הוא מרבה לתקוף את מדיניות האקלים של האיחוד וטוען שהיא פוגעת בתעשייה הצ'כית, בין השאר בשל האילוצים הפוליטיים שלו מבית, שכן הוא יושב בממשלה עם מפלגת "הנהגים". עם זאת, ההערכה בבריסל היא שמנהיגים מהימין לא בהכרח יטרפדו כל החלטה, אלא יהיו "קשים" יותר בנושאים מסוימים, וידרשו דרישות שונות בתמורה להסכמה בנושאים רגישים.

גם ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני מזוהה כגורם "בעייתי" באופן פוטנציאלי. מאז עלייתה לשלטון היא מנסה לאזן בין עמדות לאומיות ימניות מבית לבין שיתוף פעולה עם האיחוד, למשל דרך קידום החמרת מדיניות ההגירה בהסכמה רחבה. היא פועלת לרוב באופן שונה מאורבן, אך בהחלט יש ביניהם קירבה אידיאולוגית. באחת הפסגות האחרונות היא אף הביעה הבנה לעמדתו של אורבן בנוגע להלוואה לאוקראינה.

ככלל, מלוני דוגלת בגישה של הסכמות בכל הקשור לעבודה באיחוד האירופי, ועד היום לא התנהלה בצורה לעומתית או הטילה וטו. יחד עם זאת, היא נמצאת כעת במשבר פוליטי מבית, ולא מן הנמנע שתבחר בפעולות יוצאות דופן מבחינתה כדי לחדש את התמיכה בה.

בסלובניה, ראש הממשלה לשעבר יאנז יאנשה עשוי לבצע קאמבק פוליטי לאחר בחירות צמודות במיוחד, והוא נחשב מועמד מוביל למרות שטרם הושבעה ממשלה חדשה. יאנשה, שמזוהה עם הימין הפופוליסטי ומרבה להתעמת עם עיתונאים ולצאת נגד "הממסד", נחשב לבעל ברית של אורבן בנושאים שונים. עם זאת, בניגוד אליו, הוא דווקא תומך בהצטרפות אוקראינה לאיחוד ואף ביקר בקייב בתחילת המלחמה כדי להביע תמיכה.

גורם בעייתי ובלתי צפוי עשוי לצוץ גם במזרח האיחוד האירופי - בבולגריה: רומן ראדב, הנשיא לשעבר שהקים מפלגה חדשה ומתמודד בבחירות לפרלמנט. לפי הסקרים, הוא עשוי לנצח לאחר שנים של חוסר יציבות פוליטית במדינה. ראדב כבר עורר דאגה בקרב מדינות האיחוד כשאמר כי גורלה של אוקראינה במלחמה נגד רוסיה "הוכרע" והתנגד להגדלת הסיוע הצבאי. עמדותיו אף הובילו לעימות פומבי עם נשיא אוקראינה זלנסקי.

עזיבתו של אורבן לא בהכרח מבשרת על סוף העימותים בתוך האיחוד האירופי. גם אם דמות מרכזית אחת יורדת מהבמה, שורה של מנהיגים אחרים עשויים להמשיך לאתגר את הקונצנזוס האירופי ולהקשות על קבלת החלטות, במיוחד בנושאים רגישים כמו היחסים עם רוסיה והתמיכה באוקראינה.