"נשארנו בלי כלום": צעירים מישראל סוממו והתעוררו אחרי 17 שעות חסרי כל
יואב ואורן, שני צעירים שמטיילים בדרום אמריקה, עדיין מתואששים מאירוע שהחל כערב שגרתי והסתיים כשהם בסכנת חיים • "באמצע הכוס השנייה הכל היה מטושטש, התעלפנו והתעוררנו כשכל החדר ריק - לקחו לנו הכל", סיפרו ל-N12 • ככל הנראה סוממו השניים בחומר שהוכנס למשקה שלהם, כעת הם מבקשים להזהיר אחרים • "הן היו נראות הכי נורמטיביות, צריך לשים לב"
יואב פז ואורן אבידן, שני צעירים בשנות ה-20 שיצאו לטיול אחרי צבא, מטיילים בלימה בירת פרו כבר כמה שבועות. לפני כמה ימים יצאו השניים בשעת לילה מאוחרת ממסיבה ובדרכם חזרה להוסטל פגשו שתי נשים מקומיות איתן החלו לשוחח. אבל מה שהחל כמפגש רגיל בין צעירים הסתיים בסיוט - ואף בסכנה ממשית לשני הצעירים שמבקשים להזהיר אחרים. "הן נראו הכי חמודות ונורמטיביות שיש, לא עלה בדעתנו שזה מה שהן יעשו", סיפר ל-N12 אבידן.
תוך כדי שיחה החליטו הצעירים לרכוש בקבוק ויסקי ולהמשיך יחד להוסטל: "בכלל הייתי עייף ולא רציתי לשתות, אבל הן ממש לחצו והתחלנו למשחק שתייה", המשיך לאבידן. "שתינו ויסקי עם סודה ג'ינג'ר, כנראה שהן בחרו בג'ינג'ר כדי שלא נרגיש את הטעם של הסם, תוך כדי הכוס השנייה פתאום הכל נהיה מטושטש. הדבר האחרון שאני זוכר זה שאחת מהן מנסה להוציא ממני את הסיסמה לאייפון שלי, סירבתי, וזהו - פשוט נמחקנו והתעלפנו במקום".
אבידן ופז איבדו הכרה למשך 17 שעות בערך, כשהם התעוררו נדהמו לגלות שכל חפציהם האיישים נעלמו מחדר ההוסטל שבו שהו. "הן סיממו אותנו בחומר מטורף וישנו רצוף 17 שעות!", אומר אבידן שעדיין מתאושש מהאירוע. "כשפקחתי עיניים הייתי בטוח שעברו אולי כמה דקות, מיד קלטתי שאין כלום בחדר. מרוב אדרנלין וסמים שעדיין זרמו לי בדם, רצתי החוצה כמו משוגע לחפש אותן ברחוב כי הייתי בטוח שהן עוד באזור. אפילו טיפסתי וקפצתי מעל הגדר של ההוסטל".
בזמן שהוא מחפש את שתי הנשים פגש אבידן צעירים נוספים מישראל שזיהו את מצבו החריג ולקחו אותו לבית החולים המקומי. לאחר סדרת בדיקות המשיכו השניים להגיש תלונה בתחנת המשטרה המקומית: "בנס יצאנו מזה בריאים ושלמים, הן פשוט ניקו את החדר לחלוטין. לקחו הכל אייפונים, ארנקים, בגדים, תיקי טיולים, כפכפים, נעליים - אפילו מברשות שיניים. השאירו אותנו בלי כלום".
כעת רוצים השניים להזהיר ישראלים נוספים מחשש שייפלו בפח ויעברו אירוע דומה: "שמענו שזה יכול לקרות ושיש סיפורים כאלה, חשוב לנו שאחרים יידעו וישימו לב. אנחנו עדיין מתאוששים ומתארגנים על כל הדברים שנגנבו".