רוסיה אישרה חוק שיאפשר לפוטין לפלוש מדינות נוספות
החדשות בקצרה:
- הפרלמנט הרוסי אישר חוק המרחיב את סמכותו של פוטין להורות על פעולות צבאיות במדינות אחרות.
- החוק מאפשר שימוש בצבא כדי להגן על אזרחים רוסים שנעצרו או נחקרו בחו"ל.
- מוסקווה הצדיקה בעבר את הפלישה לאוקראינה בצורך להגן על דוברי השפה הרוסית.
- באוקראינה הגדירו את ההחלטה "הפקרות תוקפנית" וצעד נוסף בהתרחבותה של רוסיה.
- באירופה חוששים כי המדינות הבלטיות יהיו היעדים הבאים ברשימה של רוסיה.
- למה זה חשוב: החוק מעניק לקרמלין מסגרת משפטית להרחבת ההתפשטות והכיבוש.
הפרלמנט הרוסי אישר אתמול (רביעי) הצעת חוק חדשה שמרחיבה באופן דרמטי את סמכויות הנשיא ולדימיר פוטין, ומאפשרת לו להורות על פלישה או פעולה צבאית במדינות זרות. באופן טבעי, החוק החדש מעורר חרדה במדינות אירופה, ובמיוחד במדינות הבלטיות, שמזהירות בשנים האחרונות כי הן עלולות להיות הבאות בתור ברשימת היעדים של רוסיה.
לפי הצעת החוק, רוסיה תוכל לשלוח כוחות צבא מחוץ לגבולותיה כדי להגן על אזרחים רוסים שנעצרו, נחקרו, הועמדו לדין או שלטענתה נפגעו בכל דרך שהיא על ידי מדינות זרות, בתי משפט בין-לאומיים או ארגונים שרוסיה אינה חברה בהם.
ויאצ'סלב וולודין, יו"ר הדומה, הבית התחתון בפרלמנט הרוסי, אמר בהקשר עם אישור החוק כי "הצדק המערבי הפך למכונה מדכאת שנועדה להעניש החלטות שאינן תואמות את אלו שמוכתבות על ידי גורמים אירופיים. בנסיבות האלה חשוב לעשות הכול כדי להגן על אזרחינו בחו"ל". כעת לפוטין יש 14 ימים לחתום על החוק כדי שייכנס לתוקף.
המהלך מגיע על רקע טענות קודמות של מוסקווה, שביססה חלק מהצדקת הפלישה המלאה לאוקראינה בשנת 2022 על הצורך להגן על דוברי הרוסית באוקראינה, שאותם היא רואה כבני עמה. הקרמלין, ופוטין בכבודו ובעצמו, טענו כי קייב פגעה בזכויותיהם במשך שנים, והם ממשיכים לדרוש את החזרת מעמד השפה הרוסית והכנסייה הרוסית באוקראינה כחלק מכל הסכם שלום עתידי.
בקייב רואים בחוק החדש צעד נוסף בהכשרה של ההתרחבות הרוסית. דובר משרד החוץ של אוקראינה, הורהי טיכי, אמר כי "ניתן לתאר את ההחלטה הזו בשתי מילים: הפקרות תוקפנית". לדבריו, "באמצעות מתן זכות כמעט בלתי מוגבלת לשימוש בכוחות מחוץ לרוסיה תחת הטענה של הגנה על אזרחים, פוטין למעשה מודה שהתוקפנות הפכה לנורמה במדיניות הרוסית".
עוד אמר טיכי כי "ההרכב הנוכחי של הדומה הרוסית החליט להיכנס להיסטוריה כמפעל להלבנת הרפתקאות פוליטיות, כיבוש וטרור".
בשנה האחרונה, גורמי מודיעין שונים באירופה הגדירו את רוסיה כאיום ישיר על נאט"ו ועל המערב. גורמים ביטחוניים באיחוד האירופי וחברי פרלמנט הזהירו כי הקרמלין עשוי לראות את השנה או השנתיים הקרובות כהזדמנות לבחון את מחויבות המערב לברית הצבאית, כל עוד דונלד טראמפ מכהן בבית הלבן וכל עוד אירופה אינה מחזקת מספיק את יכולותיה הצבאיות.
השנים הקרובות, לפחות עד לסוף כהונתו של טראמפ, עשויות להיות קריטיות מבחינתו של פוטין, ולחילופין גם עבור נשיא סין שי ג'ינפינג בטייוואן. השניים עשויים לנצל את מה שנראה כמחויבות נמוכה של טראמפ לנאט"ו ולבעלות ברית בכלל, על רקע משבר החימוש שנוצר במלחמה באיראן, כדי לבחון מהלכים דרמטיים מול מדינות שכנות.
בחודש שעבר הזהיר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי המדינות הבלטיות עשויות להיות היעד הבא של מוסקווה אם אוקראינה לא תקבל תמיכה מספקת. אף שהאזהרה הזו נדחתה מאוחר יותר על ידי אסטוניה, החוק החדש בדומה הרוסית נתפס בקייב כהמשך של "התגברות המיליטריזציה של המדיניות הרוסית".
ספק אם פוטין זקוק לחוק רשמי שמאפשר לו לפלוש למדינות זרות אם אכן יחליט שהוא מעוניין לעשות זאת, אולם זו נורת אזהרה גדולה עבור מדינות רבות ביבשת.