חומצה, סמי אונס ושוד: השיטות החדשות של הפשע המאורגן בלונדון - שמשתולל גם באתרי התיירות

בירת בריטניה ניצבת בפני משבר אבטחה מתוחכם ורב-ממדי, כאשר ארגוני הפשע המאורגן משתדרגים וזונחים את פשיעת הרחוב המסורתית לטובת מבצעים מתואמים היטב. למרות שבמשך דורות, תיירים ותושבים כאחד למדו לנווט בין סיכוני המרחב העירוני הרגילים של לונדון, שינויים טקטיים ברשתות הפשע הכניסו רבדים חסרי תקדים של סכנה לבירה. בילויים ליליים רגילים וטיולים שגרתיים ברחובות הקניות המרכזיים הפכו לנקודות חיכוך פוטנציאליות, רוויות באלימות ובניצול.

מהמסדרונות היוקרתיים של הווסט אנד ועד לשווקים הומי האדם של סאת'ארק, שילוב רעיל של גניבות מתוחכמות, תקיפות בחומצה וחנויות המשמשות כחזית להלבנת הון, משנה לחלוטין את מרקם החיים בעיר.

עלייתם של "מרטשי הרולקס" ותעשיית הסמארטפונים

ההתפתחות המדאיגה ביותר היא תפנית אפלה בתחום גניבות הלילה, המכוונת נגד אזורי הבילויים של הבירה. כנופיות מאורגנות, שזכו לכינוי "מרטשי הרולקס", משתמשות בחומרים מטשטשים כמו רוהיפנול, GHB, וסקופולאמין המוכר בשם "נשימת השטן".

בניגוד לכייסות רגילה, שיטה זו נשענת על הכנעת הקורבן באמצעות חומרים כימיים. במקרים רבים, הפושעים מכניסים את החומרים למשקאות של הקורבנות שלא חושדים בדבר. במקרים אחרים, סוחרי רחוב מציעים לקורבנות חומר שהם בטוחים שהוא קוקאין, אך בפועל מספקים להם תחליף שמערפל ומפיל אותם.

לאחר מכן, הסוחרים עוקבים אחר היעדים שלהם, ממתינים שהשפעת החומר הכימי תתחיל, ואז מפשיטים אותם משעוני יוקרה שערכם עולה לעיתים קרובות על 10,000 פאונד (כ-40 אלף שקל), לצד הטלפונים והארנקים שלהם. מומחי אבטחה פרטיים מזהירים כי שיטה זו היא איום גובר ומסוכן ביותר, שנועד במיוחד לנטרל את יכולתו של הקורבן להתנגד או לזכור את האירוע.

במקביל, התופעה האגבית של גניבת סמארטפונים הפכה לתעשייה ממוסדת ורווחית ביותר, ששוויה המוערך עומד על כ-50 מיליון פאונד (כ-200 מיליון שקל) בשנה. כנופיות רחוב מקומיות מנצלות באופן פעיל את המרחבים הדיגיטליים, ומשתמשות בפלטפורמות כמו סנאפצ'ט כדי לגייס ילדים בני 14 בלבד לבצע חטיפות טלפונים במהירות גבוהה.

המודעות הדיגיטליות הללו מציגות מחירון מפורט של תגמולים כספיים, ומציעות עד 380 פאונד (כ-1,500 שקל) עבור דגמי האייפון האחרונים, בעוד שהן מציעות סכומים נמוכים בהרבה למכשירים חלופיים בעלי הגנה חזקה. אסטרטגיה ממוקדת זו מנצלת את הקלות שבה ניתן למחוק מכשירים מסוימים, לשלוח אותם מעבר לים, ולהפעיל אותם מחדש עבור שווקים משניים בסין ובמדינות המפרץ.

המגוייסים הצעירים, הפועלים בקבוצות, משתמשים באופניים חשמליים שעברו שינוי לא חוקי ומסוגלים להגיע למהירות של כ-100 קמ"ש כדי לעלות על מדרכות, להפתיע הולכי רגל שאינם מוכנים לכך, ולהימלט לפני שהמשטרה מצליחה לעצור אותם. מפכ"ל משטרת לונדון (הסקוטלנד יארד), סר מארק ראולי, הביע תסכול עמוק הן מיצרניות הטכנולוגיה והן ממערכת המשפט. הוא הדגיש מקרים אחרונים שבהם עבריינים קטינים שוחררו בערבות, חזרו לרחובות ותוך פחות מ-24 שעות כבר חזרו לגנוב טלפונים.

מחכים לסביבה צפופה ומשתמשים בחומצות

הגיאוגרפיה של הסיכון ברחבי לונדון הפכה למובהקת יותר ויותר, כאשר רובעים שונים נושאים בנטל של מגמות פשיעה שונות. רובע למבת' מחזיק כיום בשיעור הפשיעה הכללי הגבוה ביותר בבירה, עם 132 פשעים לכל 1,000 תושבים, והוא סובל מאלימות קשה בשעות הלילה ומפעילות כנופיות. צמוד אליו נמצא רובע קרויידון, שבו עבירות סכינאות ואירועים הקשורים בסמים ממשיכים במגמת עלייה אגרסיבית.

תיירים פגיעים במיוחד ברובע ווסטמינסטר, שבו תנועת האנשים הצפופה סביב אתרים מוכרים כמו הביג בן מובילה למכת כייסות קשה, וברובע קמדן, שבו עבירות הסמים נותרות נפוצות. בינתיים, רובע איזלינגטון מסתמן כמוקד מרכזי לגניבות המבוצעות באמצעות קטנועים ואופנועים, לצד רובע האקני, שבו חיי הלילה המשגשגים של שורדיץ' ודלסטון מספקים סביבה צפופה.

סביבה זו של גניבות רחוב גולשת לעיתים קרובות למעשי אלימות קיצוניים. לאורך השנים האחרונות, הבירה נאבקה בזינוקים חדים בפשיעת סכינים ובתקיפות חומצה שזכו לכיסוי תקשורתי נרחב. למרות שהנתונים מראים כי יריבויות רשמיות בין כנופיות מהוות פחות מחמישה אחוזים מכלל פשעי הדקירות, הפחד מפני אלימות מניע מעגל מסוכן שבו צעירים נושאים סכינים תחת האמונה המוטעית שהוא משמש להגנה או כסמל סטטוס.

אולם, השימוש בחומרים קורוזיביים (חומצות) הוא חסר אבחנה ומפחיד בהרבה. במפגני חוסר אחריות מחרידים, תוקפים על גבי קטנועים וברגל ריססו חומצה במרחבים ציבוריים הומי אדם, כולל מועדוני לילה ומרכזי תחבורה, וגרמו לפציעות משנות חיים לעשרות קורבנות. יחידות המודיעין קשרו לעיתים קרובות את המעשים המזעזעים הללו לחשודים הרשומים במאגר הכנופיות של המשטרה (Gangs Matrix), וזיהו אותם כצעירים ששייכים לכנופיות או קבוצות פשע מאורגן.

החנויות ברחובות הראשיים ומתקפת הנגד המשטרתית

בזמן שרשויות אכיפת החוק נאבקות במתרחש על המדרכות, המנגנון הפיננסי שמממן את המבצעים הללו מסתתר ברחובות הראשיים. כנופיות מנצלות באופן שיטתי את רחובות המסחר של לונדון, ומקימות נקודות מכירה קמעונאיות רגילות כחזית להלבנת כספי פשיעה, העלמת מס והעסקת עובדים לא חוקיים.

מספרות, חנויות וייפ (סיגריות אלקטרוניות), מינימרקטים וחנויות ממתקים צצו בהמוניהם ברחבי העיר, והם משמשים כחוליות חיוניות בשרשרת שמזרימה סחורה גנובה ורווחי סמים בחזרה אל המערכת הפיננסית הלגיטימית. הסוכנות הלאומית לפשע (NCA) מעריכה כי לפחות מיליארד פאונד של כספי פשיעה מולבנים דרך עסקים אלו ברחובות הראשיים מדי שנה, כחלק מסכום עתק של 12 מיליארד פאונד המופק מפעילות פלילית ברחבי בריטניה כולה.

בתגובה לרשת ענפה זו של אלימות רחוב ופשע כלכלי, הרשויות פתחו במתקפת נגד מסיבית בעלות של מיליונים. משרד הפנים הבריטי חשף לאחרונה תוכנית בהיקף של 30 מיליון פאונד, במסגרתה תוקם יחידה מיוחדת למאבק בפשע המאורגן ברחובות הראשיים, שתתאם פשיטות, איתור כספים וסגירות לטווח ארוך של עסקים פליליים. המבצע מגיע בעקבות ההצלחה של "מבצע משינייז" (Operation Machinize), מהלך רב-ארגוני רחב היקף שהוביל לכמעט אלף מעצרים ולהקפאת למעלה מ-13 מיליון פאונד של כספים החשודים כרווחי פשיעה.

ברחובות עצמם, משטרת לונדון מפעילה אמצעים מיוחדים הכוללים רחפנים בעלי חיישני חום, אופנועים חשמליים מהירים ליחידות ההתרעה, וטכנולוגיית זיהוי פנים בזמן אמת, במטרה לעקוב אחר גנבים במרכזי תיירות כמו הסאות'בנק ותחנת ווטרלו. למרות שמבצעים טקטיים כמו "מבצע קאצ'קלואו" (Operation Catchclaw) הצליחו להפחית את גניבות הטלפונים ב-13 אלף מקרים במהלך השנה האחרונה, גורמים רשמיים מודים כי האופי הרווחי של התחום גורם לכך שעבריינים חדשים ממהרים להיכנס לוואקום שמותירים אלו שנשלחים אל מאחורי הסורגים.