מפת האינטרסים של טורקיה מאחורי המתקפה החריגה של ארדואן

החדשות בקצרה:

• היחסים בין טורקיה לישראל במגמת הסלמה בשנתיים האחרונות, והצהרתו של ארדואן עשויה לסמל עליית מדרגה.
• שתי המדינות פועלות בסוריה ומעורבות עמוקות בנעשה במדינה.
• במקביל, האינטרסים של שתי המדינות מתנגשים במזרח הים התיכון.
• גורם ישראלי ל-N12: "אנחנו בעימות לא עצים עם טורקיה".

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן תקף אתמול (רביעי) בחריפות יוצאת דופן את ישראל, והצהיר שהיא "מאיימת על טורקיה". דבריו מגיעים על רקע רטוריקה טורקית הולכת ומסלימה כלפי ישראל, כשמפת האינטרסים של אנקרה מתנגשת עם זו של ירושלים בשורה של נושאים - ממזרח הים התיכון, דרך איראן ועד סוריה.

"אנחנו נמצאים במצב של עימות בלתי עצים", אומר גורם ישראלי ל-N12. "טורקיה היא אתגר מאוד גדול לישראל. ההדים של האתגר הזה הם ברמה הרטורית. זה חרג מהרמה הדיפלומטית המקובלת והפך לבלתי נסבל - אפשר להגיד הכול".

"הדברים של ארדואן לא לגמרי חדשים, הם משופצרים", מוסיף הגורם הישראלי. לדבריו אין לטורקיה אינטרס להיכנס לעימות אזורי עם ישראל, בטח לא כחברה בברית נאט"ו, אך יש לה אמצעים אחרים לפעול נגד ירושלים. "יש לארדואן דרכים להתמודד עם ישראל. בזירה הכלכלית הוא הפסיק את הסחר, בזירה הבין-לאומית, כל מקום שהטורקים יכולים לתקוע אותנו הם עושים את זה".

הזירה הסורית-לבנונית

באמירתו החריגה בפני הפרלמנט הטורקי אמר ארדואן שהתקיפות של ישראל בסוריה ובלבנון הגיעו לנקודה שבה הן מאיימות באופן ישיר גם על טורקיה. סוריה היא מדינה חשובה מאוד עבור טורקיה, שגובלת בה ומושקעת בה רבות, במיוחד מאז נפילת משטר אסד ועלייתו של א-שרע.

"טורקיה רואה בסוריה כמרחב השפעה והייתה רוצה מעין אחות קטנה, מדינת חסות, משהו שהסורים לא בהכרח רוצים", מסביר נמרוד גורן, נשיא ומייסד מכון מיתווים ומנהל שותף ב-Diplomeds. "בשנה האחרונה יש מתיחות בין טורקיה לישראל בנוגע לסוריה", הוא מוסיף, ומבהיר שלאורך השנים ישראל וטורקיה ידעו לתאם ביניהן קווים אדומים ומדיניות בסוריה, כדי להימנע מעימות.

ההתייחסות של ארדואן ללבנון היא שונה, שכן לבנון היא לא מרחב השפעה טורקי וחיזבאללה רחוק מלהיות מקורב לארדואן, מסביר גורן. לדבריו, ארדואן "רוכב" על הסיטואציה שנוצרה בלבנון, שבה ישראל מוגבלת על ידי ארצות הברית וזוכה לביקורת בין-לאומית נוקבת על פעילותה במדינה.

זירת מזרח הים התיכון

לצד הזירה הסורית-לבנונית, ארדואן התייחס באיומיו גם להתנגשות האינטרסים עם ישראל בים התיכון. "אנחנו רואים יוזמות 'שובבות' בהובלת ישראל גם בים התיכון. אף אחד לא צריך לרדוף אחרי הרפתקאות באזור הזה", אמר המנהיג הטורקי, והוסיף: "תגובתנו תהיה ברורה וחזקה אם זכויותיהם של הטורקים והקפריסאים הטורקים יופרו במזרח הים התיכון".

"מזרח הים התיכון היא זירה הרבה יותר מאתגרת מבחינתנו עבור הטורקים", אומר הגורם הישראלי. "מבחינת טורקיה יש לה עימות פתוח עם יוון במזרח הים התיכון, בנוגע לריבונות על איים ועל שטח ימי, ויש לטורקיה יכולות לוחמה ימיות טובות מאוד". הגורם מוסיף כי גם קפריסין היא קריטית לטורקיה.

הזירות האלה של ארדואן מתנגשות ביחסים המתהדקים בין ישראל ליוון ולקפריסין. בסוף 2025 נפגשו מנהיגי שלוש המדינות בישראל, והכריזו על העמקת שיתוף הפעולה המדיני והצבאי ביניהן - כשטורקיה על הכוונת.

גורן מסביר שלישראל יש ברית עם יוון וקפריסין, שמאיימת על טורקיה. "טורקיה רואה שהארכיטקטורה של מזרח הים התיכון עדיין קיים אחרי המלחמה, היא חושבת שזה מנגנון שמופעל נגדה. ודואגת להפגין כוח במרחב הים-תיכוני", אומר המומחה, ומגדיר את הברית הזו כ"בעיה אסטרטגית" עבור טורקיה.

הגורם הישראלי ששוחח עם N12 הבהיר שבאף אחת מהזירות העימות לא צפוי לגלוש לאמצעים צבאיים, אך ש"אם מסתכלים על מפת הסיכויים והסיכונים זה יותר גבוה במזרח הים התיכון מאשר בסוריה ובלבנון". לדבריו, בזירה הזו יש סיכוי גבוה יותר ל"טעות" שעלולה להביא להסלמה.

השאיפות של ארדואן - והגב האמריקני

בשנים האחרונות ארדואן מגביר את מאמציו להרחיב את כוחה של טורקיה ולמצב אותה כמעצמה אזורית, ורואה בישראל גם כמכשול בדרך לכך, וגם כאמצעי להשגת מטרתו. הוא היה רוצה להחליש את כוחה כדי לוודא שהוא אחד הגורמים החזקים באזור, ובמקביל לבדל את עצמו ולחזק את מעמדו באמצעות עימותים עם ירושלים.

"זה גם חלק מהמדיניות של טורקיה לבדל את עצמה ממדינות ערב אחרות, ולהיות המדינה התקיפה יותר והפעלתנית יותר כלפי ישראל", אומר גורן, ומסביר שמדובר במהלך שנועד למצב את טורקיה בעמדה חזקה יותר באזור. במקביל, האמירות של ארדואן נועדו לאוזניי הקהל הביתי שלו, שחלקו הגדול עוין את ישראל.

הכוח הטורקי נובע במידה רבה מהגב האמריקני והיחסים הטובים בין טראמפ לארדואן. "ארדואן מאוד תלוי באמריקנים. מקור העוצמה שלו זה האמון שטראמפ נותן בו", אומר הגורם הישראלי.

הגורם מעריך שההסלמה הרטורית של המנהיג הטורקי תמשיך, אך לא בהכרח תניב שינוי מדיניות בפועל: "האמריקנים מכילים את הרמה הרטורית של הטורקים בקלות. כל עוד ארה"ב לא שמה לטורקיה קווים אדומים בנושא הרטורית, והיא לא, אז הרטוריקה הבלתי נסבלת תישאר ותתגבר".