"השקט פה הכי חשוב": אל היירו נפתח לתיירים - אחרי שמעטים הגיעו אליו
בזמן שטנריף, לנזרוטה וגראן קנריה מתפוצצות מתיירים, לאי הקנרי הקטן הגיעו ב-2024 רק 4,100 מבקרים. אין בו מלונות, אין טיסות ישירות, יש רמזור אחד - ועכשיו רוצים להפוך אותו לאטרקצייה, אבל לשמור על האותנטיות שלו


בזמן שהאיים הקנריים הגדולים - טנריף, לנזרוטה וגראן קנריה, ממשיכים עמוסים מאוד בתיירים, האי השכן אל היירו (El Hierro) נשאר כמעט ריק, כך על כתבה שפורסמה על המקום לאחרונה ב-CNN. לפי הנתונים, ב-2024 הגיעו לטנריף יותר משישה מיליון תיירים מחו"ל, בעוד שלאל היירו הגיעו באותה תקופה רק 4,100 מבקרים.
למי שלא מכיר, אל היירו הוא האי המרוחק ביותר בארכיפלג הקנרי, ובעבר נחשב לקצה המערבי של העולם הידוע. זו הייתה חתיכת היבשה האחרונה שכריסטופר קולומבוס ביקר בה לפני שהפליג ב-1492 לעבר אמריקה. היום חיים במקום כ-12 אלף תושבים וניתן למצוא בו לא מעט הרי געש, כולל פעילים.
אין באי מלונות ואין אליו טיסות ישירות. מי שלא רוצה לעלות על המעבורת היומית מטנריף, שלוקחת כשעתיים וחצי הפלגה, יכול לבחור בטיסה במטוס פרופלורים מטנריף או מגראן קנריה. באי יש רמזור אחד, וקליטה סלולרית חלקית.
"הייתה תקופה, לא מזמן, ששתינו יין מהגידולים שלנו כי הוא היה זמין וזול יותר ממים", אמר אלפרדו הרננדס גוטיירס, ראש קואופרטיב היינות המקומי בכפר פרונטרה. "אל היירו פשוט היה קטן מדי ומרוחק מדי", אמר. הבידוד שמר גם על מורשת היין: האי היה אחד המקומות הבודדים באירופה שלא נפגעו ממגפת הפילוקסרה שהשמידה את הכרמים ביבשת בסוף המאה ה-19.
בנוסף, בכפר הדייגים לה רסטינגה שבדרום, פועלת השמורה הימית Mar de las Calmas, שעומדת להפוך לפארק הלאומי הימי הראשון של ספרד. הדייגים המקומיים עובדים בשיטות מסורתיות, עם חכות, ווים ופיתיונות חיים, כדי לשמור על המגוון הביולוגי. "אנחנו דגים פה בדרך הישנה", אמר חואן פבלו דומינגז, שקיווה לתפוס באותו בוקר כתשעה קילו של שרימפס.
באל היירו עדיין מדברים את אחת השפות הנדירות בעולם: סילבו אריניו, שפת שריקות עתיקה שהתפתחה אצל תושבי האי המקוריים, הבימבאצ'ים, ושימשה כתקשורת למרחקים. בתחילת שנות ה-90 השפה כמעט נכחדה, ומועצת האי יזמה שיעורי חוץ חינמיים כדי לשמרה. היום ניתנים שיעורים בבית הספר התיכון הגדול באי, בבתי ספר יסודיים, ובסופי שבוע גם לתיירים בשוק של לה פרונטרה.
הפרויקט השאפתני ביותר של האי נמצא בגבעות סביב הבירה - ולוורדה. תחנת הכוח גורונה דל ויינטו, המורכבת מחמש טורבינות רוח בגובה של כ-60 מטר, תחנת שאיבה ושני מאגרי מים שנבנו בתוך לועי הר געש, מייצרת יותר ממחצית מהחשמל היומי באי. ב-2019 שברה התחנה שיא עולמי כשסיפקה לאי חשמל במשך 24 ימים רצופים בלי שימוש בדלקים מאובנים. עמדות טעינה לרכבים חשמליים פזורות באי, והמועצה מסבסדת התקנת פאנלים סולאריים.
במועצת האי מנסים כעת להגדיל את מספר התיירים בלי לפגוע באותנטיות ובמרקם החיים של המקום. בתוך כך, שני מוזיאונים חדשים נמצאים בהקמה, ובספטמבר ייפתחו חוויות אקו-תיירות, ביניהן יציאות לים עם דייגים, סיורי כרמים וסדנאות יין בלה קאסה דל אגוארדיינטה, סדנאות גבינות, תפירה וסיורים בשדות אלוורה. ההזמנות ייפתחו דרך אתר משרד התיירות המקומי. "אנחנו שמחים שיותר אנשים מבקרים, אבל הכי חשוב לשמור על אורח החיים הפשוט שלנו", אמרה אחת התושבות. "הקצב פה נותן לך את הזמן והמרחב לחקור את עצמך. בזמנים העמוסים והמורכבים האלה, זה דבר נדיר".
