ביל מאהר במונולוג חסר מעצורים נגד האנטישמיות | צפו
מנחה הטלוויזיה הליברלי ביל מאהר מסרב ליישר קו עם המיינסטרים האמריקני, ומספק מונולוג עוצמתי לרגל יום הולדתה ה-78 של מדינת ישראל • מאהר מפרק לגורמים את הטיעונים של תרבות ה-"ווק", מוקיע את הברית הבלתי נתפסת שנוצרה בין השמאל הקיצוני לימין הקיצוני סביב שנאת יהודים • צפו
במונולוג חריף ונטול פילטרים שהפך במהירות לוויראלי, החליט מנחה הטלוויזיה האמריקני ביל מאהר להציב מראה חסרת רחמים אל מול גל האנטישמיות השוטף את המערב. לרגל יום הולדתה ה-78 של מדינת ישראל, מאהר סירב להמשיך להשתתף במכבסת המילים ויצא למתקפה חזיתית נגד הצביעות של השמאל הפרוגרסיבי והימין הקיצוני כאחד. צפו
המנחה פתח בהכרזה על "חוק חדש" לפיו הגיע הזמן להפסיק להתחבא מאחורי מילים מכובסות כמו "ציונות" או "נתניהו" ולהודות באמת המרה של השנאה. הוא הבהיר כי מי שבוחר לראות בישראל את המדינה המפלצתית ביותר בעולם בכל הנוגע לזכויות אדם, פשוט לוקה בצביעות עמוקה או בבורות מוחלטת שאין לה שום אחיזה במציאות האזורית.
"אין יהודים – אין חדשות"
מאהר ביסס את טיעוניו על חוסר העקביות המשווע של המבקרים, המתעלמים לחלוטין מזוועות ומהפרות זכויות אדם במדינות כמו סין, איראן, סודאן או צפון קוריאה. הוא קבע בנחרצות כי חוסר האיזון הקיצוני הזה הוא ההוכחה המובהקת ביותר לכך שמדובר באנטישמיות טהורה, וסיכם את המציאות התקשורתית המעוותת במשפט הקצר: "אין יהודים, אין חדשות".
"שנאת יהודים היא לא סתם מקובלת עכשיו, היא מגניבה. סלבריטאים מתים על זה והופכים את זה לטרנדי. זה חולצת הטי-שרט החדשה של צ'ה גווארה"
המונולוג התמקד גם בברית הבלתי כתובה שנרקמה בין הימין הקיצוני לשמאל הקיצוני באמריקה, שמצאו סוף סוף מכנה משותף רחב בשנאת ישראל. מאהר הציג דוגמאות מבהילות לכך, החל מאיש הימין טאקר קרלסון שמארח מכחישי שואה, ועד לעיתון הניו יורק טיימס שמארח את איש השמאל הקיצוני חסן פייקר, המכונה שם "מוח פרוגרסיבי" בזמן שהוא קורא להתייחס לציונים כמו אל "נאו-נאצי חולה כלבת".
"מספיק להתחבא מאחורי 'ישראל', 'ציונות' או 'נתניהו'. אם אתם חושבים שכשזה מגיע לזכויות אדם ישראל היא המדינה המפלצתית ביותר בכל הזמנים, אתם או לא קוראים, או שלא אכפת לכם מהצביעות שלכם"
השותפות המוזרה הזו חלחלה לדבריו גם לפסטיבלי מוזיקה ולתרבות, שם אושיות כמו דן בילזריאן מצהירים בגלוי בפני מיליוני עוקבים שהיו מוכנים ללכת ולהרוג ישראלים. מאהר תהה בציניות מדוע החיים של אנשים כאלו סובבים אך ורק סביב שנאת יהודים, והזהיר כי הבורות המשותפת הזו עלולה להוביל את שני הקצוות הקיצוניים לעבוד יחד כדי לבחור את ההיטלר הבא.
הרטוריקה של גבלס במסדרונות האקדמיה
מאהר הפנה אצבע מאשימה חריפה במיוחד גם כלפי מסדרונות האקדמיה האמריקנית, שלדבריו הפכו לחממה לרטוריקה אנטישמית קשה המזכירה ימים אפלים בהיסטוריה. הוא ציטט מרצים בכירים מאוניברסיטאות מובילות בקליפורניה המכנים את הציונים "חיות צמאות דם", וקבע בנחרצות: "אלו סוג ההצהרות שיוזף גבלס היה קורא ואומר: 'מושלם, אין לי הערות'".
"באוניברסיטאות פרופסורים אומרים עכשיו דברים שיגרמו אפילו לקנייה ווסט להתכווץ, כמו לכנות את הציונים 'חיות צמאות דם'. אלו סוג ההצהרות שיוזף גבלס היה קורא ואומר: 'מושלם, אין לי הערות'"
לדבריו, השנאה הזו הפכה כיום ללגיטימית, אופנתית ומגניבה בקרב סלבריטאים וצעירים שטופי מוח, ותיאר אותה באופן מבריק כ"חולצת הטי-שרט החדשה של צ'ה גווארה". הוא הצביע על המציאות המפחידה שבה יהודים רבים נאלצים כיום להסתיר את מגן הדוד שלהם מחשש לאלימות, בזמן שלטענתו שפשעי השנאה נגד יהודים באמריקה עולים על אלו נגד מוסלמים ביחס של תשעה לאחד.
בחלקו האחרון של המונולוג, הטיל מאהר כתב אישום נוקב וישיר נגד המפלגה הדמוקרטית, והאשים את הנהגתה בפחדנות וברדיפה אחרי צעירים שמוחם נשטף בסרטוני אפליקציית טיקטוק. הוא קרא לפעילים הללו "פרחחים מפונקים" שאינם מבינים מהו ליברליזם אמיתי, וחתם במסר פוליטי לכל מי שמבקר את הקו התקיף שלו: "עד שלא תתקנו את כל העניין הזה - תפסיקו לשאול אותי".