המשחק הכפול של קטאר והמגעים החשאיים עם איראן: "אל תתקפו אותנו" | דיווח

החדשות בקצרה:

• וושינגטון פוסט: קטאר הציעה לאיראן עסקה חשאית נגד ישראל וארה"ב.
• לפי הדיווח, דוחא הציעה להשבית את הפקת הגז בתמורה לחסינות.
• המטרה הייתה להקפיץ את מחירי האנרגיה וללחוץ על המערב לסיים את המלחמה.
• גורם ביטחוני: המסר לאיראן היה "תשיגו את המטרות בלי לפגוע בנו".
• הדיווח חשף כי קטאר השביתה את מתקן הגז כבר ביום השלישי למלחמה.
• למרות ההצעה, איראן תקפה את המתקן במרץ והשמידה חלקים נרחבים ממנו.

מתקפת הטילים האיראנית באמצע חודש מרץ האחרון על ראס לאפאן - מתקן הגז הגדול ביותר בעולם שנמצא בקטאר - השמידה חלקים נרחבים מהאתר וזעזעה את שוק האנרגיה העולמי. אך מעבר לנזק הפיזי הכבד, התקיפה הזו חשפה סוד דיפלומטי דרמטי. על פי דיווח מיוחד של עיתון הוושינגטון פוסט, המבוסס על גורמי ביטחון ומודיעין במזרח התיכון ובמערב, דוחא ניסתה לנהל ערוץ חשאי עם איראן כדי להציל את מתקני הגז שלה - והציעה בתמורה מהלך שיפגע ישירות בישראל ובארצות הברית.

ההצעה הקטארית: השבתת הגז תמורת חסינות

לפי המידע המודיעיני שנחשף בדיווח, כבר בתחילת המלחמה פנו נציגים מקטאר לטהראן והציעו עסקה פשוטה: איראן תתחייב שלא לתקוף את מתקני האנרגיה של קטאר, ובתמורה - קטאר תשבית מרצונה ועל דעת עצמה את הפקת הגז שלה.

ההיגיון מאחורי ההצעה הזו היה פוליטי וכלכלי: השבתת מתקן הגז הקטארי, המספק כחמישית מתצרוכת הגז העולמית, פירושה זינוק מיידי ומטורף במחירי האנרגיה בכל העולם. קטאר האמינה כי הלחץ הכלכלי הכבד שייווצר על ארצות הברית ועל ישראל יאלץ אותן לסיים או לקצר את המלחמה באופן מיידי.

גורם ביטחוני אזורי בכיר סיפר כי קטאר הציעה להשתמש בכוח שלה בשוק הגז כדי להביא לסוף הלחימה, והציבה לאיראנים תנאי אחד בלבד: "אל תתקפו אותנו". לפי מידע מודיעיני שהגיע לוושינגטון פוסט, המסר הקטארי לאיראן היה ברור: "אתם תשיגו את המטרות שלכם במלחמה הזו גם בלי לפגוע בנו".

השבתה מסתורית ביום השלישי למלחמה

למרות שאיראן לא החזירה תשובה רשמית וברורה להצעה, נראה היה שהקטארים התחילו לבצע את חלקם בעסקה. ביום השלישי למלחמה, ב-2 במרץ, הודיעה קטאר במפתיע על סגירת מתקן ראס לאפאן, בדיוק בזמן שאיראן שיגרה מאות טילים וכטב"מים לעבר מטרות שונות במפרץ הפרסי.

באותה עת, קטאר טענה רשמית כי הסגירה נבעה "מתקיפות צבאיות באזור". אלא שצילומי לוויין שנבחנו מאוחר יותר על ידי הוושינגטון פוסט גילו כי באותם ימים ראשונים לא היה שום נזק למתקן. נראה שההשבתה הייתה יזומה לחלוטין, כחלק מאותו ניסיון לקנות שקט מאיראן. במקביל, שר האנרגיה הקטארי יצא בהצהרות מבוהלות והזהיר שהמלחמה "תמוטט את הכלכלות העולמיות".

גורמים רשמיים בקטאר מכחישים את הדברים לחלוטין ומסרו כי הטענות שקריות, וכי ההשבתה נבעה אך ורק מחשש ביטחוני לשלום העובדים והתשתיות. הקטארים האשימו כי מדובר בניסיון מכוון לחבל במעמדם כמתווכים ולפגוע ביחסים שלהם עם ארצות הברית.

המשחק הכפול של קטאר

הסיפור הזה מדגיש שוב את המשחק הכפול והמורכב שקטאר מנהלת באזורנו. מצד אחד, מדובר במדינה קטנה ופגיעה מאוד מבחינה צבאית, שחולקת עם איראן את שדה הגז הגדול בעולם ומארחת בשטחה את הנהגת חמאס. מצד שני, היא שותפה אסטרטגית של ארצות הברית: בשטחה נמצא בסיס חיל האוויר האמריקני הגדול ביותר במזרח התיכון - אל-עודייד, ותשתיות הגז שלה מופעלות בשיתוף עם חברות ענק אמריקניות כמו אקסון-מוביל.

הקטארים אפילו ניסו להתחנף לנשיא דונלד טראמפ, ומיד לאחר בחירתו העניקו לו "מתנה" - מטוס בואינג 747 בשווי 400 מיליון דולר, המשמש כעת לשדרוג צי המטוסים הנשיאותי אייר פורס 1.

לפי גורמים אמריקניים שצוטטו בדיווח בעיתון, ה-CIA ובכירים בממשל טראמפ ידעו על הניסיונות של קטאר לסגור עסקה עם איראן מאחורי הגב שלהם, מהלך שנחשב לחתירה תחת האינטרסים של ארה"ב וישראל. למרות זאת, בוושינגטון החליטו שלא לשבור את הכלים מול דוחא. טראמפ עצמו אף ציין לאחרונה ברשתות החברתיות כי נמנע מתקיפות המשך באיראן בעקבות פניות של מנהיגי המפרץ, ובראשם אמיר קטאר.

בסופו של דבר, המציאות הוכיחה שוב שאי אפשר לסמוך על הבטחות של טהראן. למרות הניסיונות של קטאר לקנות שקט ולהגן על הכלכלה שלה מפני נזק שלוקח עשר שנים לתקן, איראן בגדה בהן, הנחיתה מכה קשה על מתקני הגז באמצע מרץ, וגררה את קטאר בכוח אל תוך האש.