סערה באיראן לאחר שאיש דת קיצוני רמז לביקורת על מוג'תבא ח'אמנאי

סערה פוליטית ותקשורתית התעוררה באיראן בימים האחרונים בעקבות פרסום של חבר הפרלמנט הניצי חמיד רזאי, אשר רבים פירשו כרמיזה עקיפה נגד המנהיג העליון מוג'תבא ח'אמנאי. הפוסט עורר ביקורת חריפה מצד תומכי המשטר ואנשי ציבור, שטענו כי מדובר באמירה בעייתית כלפי ההנהגה, שמטילה ספק ביכולתו ובכישוריו של ח'אמנאי הבן.

הסערה החלה לאחר שרזאי פרסם ביום חמישי פוסט בטלגרם תחת הכותרת "מי מוסמך להנהגה?". רבים מהפרשנים והגולשים ראו בכך התייחסות מרומזת למנהיג העליון החדש של איראן.

בפוסט עצמו ציטט רזאי פסוק מתוך הקוראן, המתאר את תשובתו של אלוהים לנח לגבי בנו שטבע. לפי הפסוק, הבן אינו נחשב חלק ממשפחתו של נח בשל חוסר אמונתו והתנהגותו, תוך אזהרה מפני שאלת עניינים אלוהיים מעבר לידיעה האנושית. הסיפור הזה מוכר מאוד בתרבות האיראנית, והביטוי "בנו של נח" משמש לעיתים לתיאור ילד סורר או בעייתי שסטה מדרך הישר למרות הורים צדיקים.

בעקבות הפרסום החלו תגובות נזעמות מצד גורמים פוליטיים, כלי תקשורת ומשתמשים ברשת, על רקע חזרת האינטרנט, שטענו כי רזאי רומז באופן עקיף לכך שמוג'תבא ח'אמנאי הוא דמות בלתי ראויה או סוררת ביחס לאביו. באחד האתרים באיראן נכתב כי השימוש בסיפור ובשאלת ההנהגה בעת הנוכחית מעלה תהיות כבדות לגבי המניע מאחורי הפרסום.

אתר האופוזיציה איראן אינטרנשיונל ציטט את רוחאללה ג'ומעי, עיתונאי וגורם לשעבר בממשלת הנשיא רוחאני, שטען כי הפוסט של רזאי חושף למעשה כוונות מצד מחנה סעיד ג'לילי וחזית הפדאיל להחליש את מעמדו של מוג’תבא ח’אמנאי. ג'לילי נחשב לאחת הדמויות הפוליטיות הבכירות במחנה הניצי באיראן, ואילו חזית הפדאיל נחשב לגוש פוליטי המתנגד לכל משא ומתן ודיונים עם המערב.

ביקורת נוספת התמקדה בתזמון הפרסום, ורבים תהו על המניע שעומד מאחוריו. הפוסט של רזאי הופיע באותו היום שבו ח'אמנאי שלח הודעה כתובה לפרלמנט, ובה הביע הערכה ליו"ר הבית מוחמד-באקר קאליבאף על הנהגתו, לצד הדגשה של הצורך להימנע ממחלוקות סיעתיות ולשמור על אחדות לאומית. קאליבאף הוא ראש צוות המשא ומתן של איראן מול ארה"ב ונחשב מקורב לח'אמנאי.

למרות מעמדו הרם והיוקרה הרבה שקאליבאף זוכה לה בתקופה האחרונה, רזאי עצמו ממשיך למתוח עליו ביקורת חריפה. בפוסט נוסף שפרסם בשבת הזהיר את קאליבאף מפני חזרה על טעויות של הנשיא לשעבר חסן רוחאני ושר החוץ לשעבר מוחמד ג'וואד זריף, תוך הסתמכות על דיפלומטיה גרעינית ותקוות לשיחות עם המערב, לדבריו.

חמיד רזאי עצמו הוא איש דת, חבר לשעבר בחזית הפדאיל, אם כי לטענתו עזב את המפלגה לפני יותר מעשור בעקבות חילוקי דעות עם חברים בהנהלתה. לדבריו, הוא עדיין מחזיק בקרבה רעיונית עמוקה לאותה מסגרת פוליטית.

חזית הפדאיל וקבוצות דומות לה, המכונות לעיתים "על-מהפכניות", מתנגדות באופן נחרץ לכל משא ומתן או פשרה עם ארה"ב, ורואות בכך בגידה בעקרונות המהפכה האיסלאמית ובחזונו של עלי ח'אמנאי. בתגובה על הביקורת, פרסם רזאי הבהרה נוספת וטען כי מדובר היה ב"פרסום מחדש של טקסט ישן שלו, שפורסם שעות לפני הודעתו של ח’אמנאי".

הוא הוסיף וטען כי היה בין הראשונים שהביעו תמיכה בכישוריו האישיים של מוג'תבא להנהגה, ואף הציג אותו כמועמד מתאים כבר יומיים לאחר שהודעה על מותו של עלי ח'אמנאי פורסמה.

ברשתות החברתיות באיראן נטען אולי עדיף לקבל את הסבריו של רזאי ולא להחריף את העימות הפוליטי סביב הפרשה. עם זאת, אילו אדם ממחנה פוליטי אחר היה מפרסם מסר דומה, הדבר היה מעורר מחאות חריפות מצד בעלי בריתו הקיצוניים של רזאי.