מבוכה בסקוטלנד: חברת פרלמנט חדשה ללא אשרה דורשת לשלם פיצויים לפלסטינים
קיו מניבאנן, אישה טרנסית מהודו שמחזיקה בוויזת סטודנט בלבד, נבחרה לפרלמנט המקומי מטעם הירוקים • היא דורשת להעניק פיצויים לפלסטינים ותומכת בקריאה לבחון את "המעורבות ההיסטורית של סקוטלנד בכיבוש פלסטין" • במפלגה השמרנית זעמו: "מקדמת מסרים אנטישמיים"
החדשות בקצרה:
- קיו מניבאנן מהודו מגדירה עצמה "מהגרת טמילית קווירית".
- היא נבחרה מטעם מפלגת הירוקים אך לא ברור אם תוכל להשלים את כהונתה.
- מניבאנן דורשת "צדק מתקן" ופיצויים עבור העם הפלסטיני ממשלת סקוטלנד.
- בשמרנים תקפו: "האזרחים יזדעזעו מתמיכה בארגון עם מסרים אנטישמיים".
- כהונה בפרלמנט אינה נחשבת לעבודה לפי סעיף חריג בחוקי ההגירה הבריטיים.
חברת פרלמנט חדשה מטעם מפלגת הירוקים בסקוטלנד עוררה סערה פוליטית לאחר שהתברר כי היא מחזיקה באשרת סטודנט בלבד, ללא ודאות שבכלל תוכל להישאר במדינה לאורך כל תקופת הכהונה בפרלמנט הסקוטי. מדובר בקיו מניבאנן, סטודנטית טרנסית מהודו שנבחרה בשבוע שעבר לפרלמנט של סקוטלנד מטעם המפלגה הירוקה באזור אדינבורו.
זו לא הסערה היחידה שעוררה מניבאנן, שמגדירה את עצמה "מהגרת טמילית קווירית", לאחר שדרשה להעניק גם פיצויים לפלסטינים. לפי דיווח בטלגרף הבריטי, היא וחברת פרלמנט טרנסית נוספת ממפלגת הירוקים, אייריס דואן, תמכו במסמך שפרסם הארגון "עובדי האומנות למען פלסטין בסקוטלנד" לפני הבחירות האזוריות האחרונות.
אחת הדרישות במסמך קוראת לממשלה הסקוטית שתקום לאחר הבחירות להתחייב ל"תוכנית של צדק מתקן" עבור העם הפלסטיני. בנוסף דרש הארגון לפתוח בבדיקה על "המעורבות ההיסטורית והעכשווית של סקוטלנד בקולוניזציה ובכיבוש של פלסטין".
לפי הדיווח, מפלגת הירוקים הסקוטית עצמה לא אימצה באופן רשמי את הדרישה הזאת, אך במצע המפלגה לשנת 2026 נכתב כי היא תומכת ב"קריאות בין-לאומיות" לפיצויים למדינות שנפגעו מקולוניאליזם, אולם לא ברור אם ההצהרה כוללת גם את הפלסטינים.
סגנית יו"ר המפלגה השמרנית בסקוטלנד, רייצ'ל המילטון, תקפה בחריפות את שתי חברות הפרלמנט החדשות מהירוקים. לדבריה, אזרחים סקוטים "יזדעזעו" מכך שחברות הפרלמנט תומכות בארגון שלטענתה מקדם "מסרים אנטישמיים", ואף דורשות ממשלמי המיסים לממן את המהלך. היא הוסיפה כי הדבר מעיד, לדבריה, על זלזול באזרחי סקוטלנד ועל עמדות קיצוניות יותר מאלה של חברי הירוקים הקודמים.
ככלל, היסטוריונים אינם נוטים לראות בסקוטלנד מעורבת במיוחד במנדט הבריטי בארץ ישראל יותר משאר בריטניה. עם זאת, פעילים מהשמאל בסקוטלנד מצביעים על כך שארתור בלפור, שר החוץ הבריטי שחתם על הצהרת בלפור בשנת 1917, נולד בסקוטלנד. חוקרים מסוימים אף טענו כי זרמים פרסביטריאניים (זרם בנצרות הפרוטסטנטית) סקוטיים השפיעו על התפתחות הציונות הנוצרית בבריטניה.
בדיווח בטלגרף ציינו כי לאקטיביזם האנטי-ישראלי יש שורשים ותיקים בסקוטלנד. העיר דנדי הייתה העיר הראשונה בבריטניה שכרתה ברית ערים תאומות עם עיר פלסטינית, שכם, כבר בשנת 1980.
למרות מעמד הוויזה שלה, מניבאנן רשאית לכהן כחברת פרלמנט בזכות סעיף חריג בחוקי ההגירה הבריטיים, שלפיו כהונה בפרלמנט אזורי אינה נחשבת לעבודה, אף שהשכר בתפקיד עומד על יותר מ-77 אלף ליש"ט בשנה.
לפי הכתבה, מניבאנן מנסה כעת להשיג אשרת עבודה לבוגרים שתאפשר לה לעבוד בבריטניה במשך שלוש שנים לאחר שתוקף אשרת הסטודנט שלה יפוג בסוף השנה. עדיין לא ברור אם תצליח להשיג בהמשך אשרת "כישרון עולמי", שתאפשר לה להשלים כהונה מלאה של חמש שנים בפרלמנט הסקוטי.
גם במפלגת "הרפורמה" הבריטית, המזוהה עם התנגדות לכניסת מהגרים לבריטניה, תקפו את המצב. מנהיג המפלגה בסקוטלנד, מלקולם אופורד, אמר כי יפעל למנוע מסטודנטים זרים להתמודד לפרלמנט הסקוטי, לאחר שהממשלה הסקוטית אפשרה לבעלי אשרות זמניות להתמודד בבחירות בשנה שעברה.