ברוסיה זועמים על "שינוי הכיוון" של טראמפ - לחץ על בלארוס להצטרף למלחמה
שר החוץ סרגיי לברוב תקף את התנהלות הנשיא טראמפ • במוסקווה חוששים כי איבדו את התמיכה, ואילו טראמפ הביע התלהבות מהתקיפות של אוקראינה • החשש: רוסיה מנסה להרחיב את המלחמה מכיוון לא צפוי


החדשות בקצרה:
- גובר התסכול ברוסיה ממה שנראה כנטישת העמדות של טראמפ בפסגת אלסקה.
- שר החוץ לברוב: פוטין התפשר, ועכשיו אומרים לנו – 'התפשרו שוב'.
- דיווח: טראמפ התרשם בפגישה עם זלנסקי מהצלחת המתקפות של אוקראינה ברוסיה.
- רוסיה לוחצת על בלארוס לסייע בהרחבת המלחמה, אולי גם נגד מדינות נאט"ו.
- זלנסקי איים לתקוף בבלארוס, וברוסיה מאיימים להילחם עבור מינסק.
ברוסיה הולכת וגוברת תחושת התסכול כלפי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, לאחר שנראה שבחודשים האחרונים מסתמנים שינויים בגישתו למלחמה באוקראינה. בעוד שבמוסקווה קיוו שטראמפ יקדם הסדר שייטיב עם האינטרסים הרוסיים, כעת נראה כי גישתו של טראמפ נהיית חיובית יותר דווקא כלפי אוקראינה.
שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב האשים בימים האחרונים את וושינגטון בכך שהיא נסוגה מתפקידה כמתווכת אובייקטיבית במלחמה. לדבריו, ארצות הברית זנחה עמדות שטראמפ עצמו הביע בעבר וכעת אינה פועלת עוד באופן מאוזן מול שני הצדדים.
אתמול (רביעי) תקף לברוב: "פוטין התפשר בנושא אוקראינה במהלך הפגישה עם טראמפ באלסקה באוגוסט, והסכים להצעות של ארה"ב. רוסיה וארה"ב הסכימו כיצד המלחמה צריכה להסתיים וכיצד צריכים להתנהל הדיונים על הסוגיות הנוספות. כעת רוסיה שומעת קולות שאומרים 'זה לא מסתייע, אתם צריכים להתפשר שוב'". לברוב אמר כי "הסנקציות מתקופת ביידן הוארכו, הוטלו סנקציות חדשות וארה"ב מוכרת נשק לאוקראינה דרך מדינות אירופה. השיחות באלסקה אפילו לא הצליחו לשחרר את הנכסים הרוסיים המוקפאים ולחדש את הטיסות הישירות בין המדינות. רוסיה מוכנה לדבר, אבל רוצה לדעת מה קרה בפסגת ה-G7, ארה"ב לא עדכנה אותנו על עמדתה בנוגע לאוקראינה לאחר הפסגה".

הדברים מגיעים לאחר שבפסגת G7 האחרונה הביע טראמפ התרשמות גדולה מהיקף ומידת ההצלחה של מתקפות העומק שביצעה אוקראינה בשטח רוסיה, כך לפי דיווח בפייננשל טיימס. גל התקיפות של אוקראינה בעומק שטח רוסיה בשבועות האחרונים כולל פגיעות במטרות צבאיות ובתשתיות במרחק מאות ואלפי קילומטרים מקווי החזית, כולל אזורים הסמוכים למוסקווה ולמתקני זיקוק נפט, וגם לאזור סיביר. בנוסף, אוקראינה הצליחה לשתק כמעט לחלוטין את השליטה של רוסיה בחצי האי קרים.
בפסגה גם הסכים טראמפ להחמיר את הסנקציות על מגזר האנרגיה של רוסיה. מבחינת הקרמלין, מדובר בעוד סימן לכך שהממשל האמריקני אינו מתקדם בכיוון שמוסקווה קיוותה לו. כל זה קורה בשעה שרוסיה סופגת אבדות בלתי נגמרות בשדה הקרב, לא מצליחה לתרגם את ההשקעה הגדולה להישגים בשטח, וחווה יותר ויותר מכות בשטחה הקרוב.
רוסיה מתוסכלת, אוקראינה רושמת הישגים
הביקורת של לברוב משקפת תסכול גובר ברוסיה מכך שהמלחמה, שנמצאת כבר בשנתה החמישית, אינה מתקדמת לעבר סיום בתנאים הנוחים למוסקווה, כפי שאולי היה נראה לפני פחות משנה, לאחר פסגת אלסקה. לדבריו, רוסיה תמשיך להתמקד בהשגת מטרותיה הצבאיות מתוך הנחה שכל התקוות לכך שארצות הברית תשמש מתווכת הוגנת קרסו מזמן.

גם בוושינגטון מסתמנת הערכה שונה מזו שנשמעה בתחילת השנה. אם בעבר סברו גורמי מודיעין אמריקניים כי לרוסיה יש יתרון ברור בשדה הקרב, בחודשים האחרונים החלו אותם גורמים, כמו גם מקביליהם באירופה, להטיל ספק בכך שמוסקווה מסוגלת להשיג את יעדיה. למעשה, חלק מההערכות מצביעות על כך שרוסיה תזדקק לעוד כמה עשורים, אם בכלל, כדי להשלים את מטרתה המוצהרת, כיבוש כל חבל דונבאס, בהתחשב בקצב ההתקדמות הנוכחי שלה.
שר החוץ האמריקני מרקו רוביו אמר החודש כי רוסיה לא תשיג את היעדים שהציבה לעצמה בתחילת המלחמה, ואף ייתכן שלא תצליח להשיג מבחינה צבאית את הדרישות שהיא מציגה כיום במסגרת המשא ומתן.
במקביל, בכירים באוקראינה מדווחים על סימנים מעודדים ביחסים עם טראמפ. לדבריהם, לאחר פגישות שקיימו הנשיא וולודימיר זלנסקי ובכירים נוספים עם הנשיא האמריקני, נרשמה התקדמות בשיחות הנוגעות לטילי יירוט מסוג פטריוט ולהיתרי ייצור ואספקת מערכות נשק מערביות, כולל על אדמת אוקראינה.

גורם אוקראיני סיפר כי טראמפ אמר לזלנסקי שהוא התרשם מה"תוצאות הצבאיות" האחרונות של אוקראינה, כך לפי פייננשל טיימס. זלנסקי עצמו ציין כי טראמפ ורוביו הגיבו בחיוב לנושא האישורים הקשורים לטילי הפטריוט, וציין כי נדרש כעת אישורו האישי של הנשיא האמריקני כדי להתקדם.
באירופה מנצלים את השינוי הנתפס בעמדתו של טראמפ כדי לקדם תמיכה רחבה יותר באוקראינה. גורמים בנאט"ו מציינים כי כאשר אוקראינה מקבלת אספקה מספקת של אמצעי לחימה, היא מסוגלת להשיג השפעה מבצעית גדולה, וכי קווי ההגנה הרוסיים אינם בלתי חדירים.

אחד הגורמים המרכזיים לשינוי בהערכת המצב הוא יכולתה של אוקראינה לפתח ולהפעיל טכנולוגיות חדשות, במיוחד בתחום הכטב"מים והתקיפות ארוכות הטווח. הישגים אלה סייעו להאט את התקדמות הכוחות הרוסיים ואף לגרום נזק כבד לתשתיות בעומק רוסיה.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין דחה את הטענות כי אוקראינה מצליחה לשנות את מאזן הכוחות. אתמול הוא טען כי התקיפות האוקראיניות הן "ביטוי לייאוש לנוכח ההתקדמות הרוסית בחזית". הוא טען כי מטרתן היא לערער את היציבות הפנימית ברוסיה וליצור ספקות בנוגע לפעילות הצבא הרוסי.
רוסיה לוחצת על בלארוס להצטרף למלחמה
במהלך החודשים האחרונים הגבירה רוסיה מאוד את הלחץ על בלארוס, בעלת בריתה השכנה, להצטרף למלחמה באוקראינה בתפקיד מרכזי יותר, כך דווח היום בוול סטריט ג'ורנל. לפי גורמים רוסיים ואירופיים, מוסקווה פתחה השנה במסע לחצים שמטרתו להפוך את בלארוס לבסיס שממנו ניתן יהיה להרחיב את הלחימה באוקראינה או לבצע פעולות נוספות מול מדינות נאט"ו.

המהלך מגיע בזמן שהצבא הרוסי מתקשה להתקדם במזרח ובדרום אוקראינה, ובשעה שפוטין מתמודד עם שחיקה חריגה בתמיכה הציבורית ברוסיה עצמה. גורמים שונים מעריכים כי הקרמלין בוחן אפשרויות להסלמה שעלולות לכלול שימוש רחב יותר בשטחה של בלארוס.
נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו חשף כי נשיא צרפת עמנואל מקרון הזהיר אותו בשיחת טלפון מפני העמקת המעורבות במלחמה. לדברי לוקשנקו, מקרון אמר כי לצרפת יש מידע שלפיו בלארוס עשויה להגביר את השתתפותה בלחימה.
מאז הפלישה הרוסית בשנת 2022 נמנעה בלארוס במידה רבה מהשתתפות ישירה במלחמה, אף ששטחה שימש את רוסיה בתחילת הפלישה. בשנה האחרונה ניסתה וושינגטון לקרב את מינסק למערב ולהרחיקה ממוסקווה, ובמסגרת זו אף הוקלו חלק מהסנקציות שהוטלו עליה.

עם זאת, בחודשים האחרונים גדלה התמיכה הבלארוסית במאמץ המלחמתי הרוסי. בלארוס מכרה לרוסיה דלק ומוצרי נפט מזוקקים, ובשטחה מופעלות בסיסים קרקעיים המשמשים להכוונת כטב"מים רוסיים לעומק אוקראינה. כיום מוצבים במדינה כאלפיים חיילים רוסים.
זלנסקי מאיים על בלארוס
המעורבות הזאת כבר משכה את תשומת לבה של קייב. זלנסקי איים כי אם בלארוס תמשיך לאפשר שימוש בבסיסים הללו, אוקראינה תפגע בהן בעצמה. דובר הקרמלין נשאל כיצד תגיב מוסקווה אם אוקראינה תתקוף את בלארוס, ואמר כי "רוסיה תמיד תעמוד לצד מינסק בפני כל איום".

לפי הדיווח בוול סטריט ג'ורנל, רוסיה מבקשת בין היתר להרחיב את השימוש בשטח בלארוס לשיגור כטב"מים לעבר אוקראינה, ולהאריך את קו החזית מערבה כדי להסיט כוחות אוקראיניים מאזורים חשובים יותר במזרח. אפשרות נוספת שנבחנת היא שימוש בבלארוס לפעולות מול שכנותיה החברות בנאט"ו.
בשלב זה אין סימנים לכך שרוסיה עומדת לפתוח באופן מיידי במבצע חדש דרך בלארוס, אך גורמים שונים אומרים שהאפשרות בהחלט נמצאת על השולחן. לדבריהם, אם תתקבל החלטה כזו, היא לא בהכרח תכלול מתקפה צבאית קונבנציונלית, אלא עשויה להיות מהלך שנועד לבחון את מוכנות נאט"ו או לערער את התמיכה המערבית באוקראינה.
