מהמסיבה בכיכר המרכזית לראשות הממשלה? הכוכבת החדשה של השמאל באיטליה מאיימת על מלוני

החדשות בקצרה:

• סילביה סאליס, ראש עיריית גנואה, מסתמנת כיריבה למלוני בשמאל האיטלקי.
• סאליס פרצה לתודעה לאחר שארגנה מסיבת טכנו המונית בכיכר העיר.
• סקרים מנבאים כי רשימה בראשותה תביא את השמאל לשוויון מול הימין.
• היא ספורטאית אולימפית לשעבר שהשתתפה בשתי אולימפיאדות.
• סאליס חווה בשנה האחרונה תזוזה למרכז משחררת רמיזות לגבי עתידה, ומותחת ביקורת על ראש הממשלה.
• למה זה חשוב: אחרי שנים, דמותה עשויה לאחד את השמאל המפוצל לקראת הבחירות הבאות.

  ---

השמאל הפוליטי באיטליה, שנחשב במשך שנים למפוצל וחסר הנהגה ברורה, מצא לאחרונה דמות חדשה שמושכת תשומת לב הולכת וגוברת בזירה הלאומית. סילביה סאליס, ראש עיריית גנואה ולשעבר ספורטאית אולימפית, מסתמנת כאחת המועמדות הבולטות שעשויות לאתגר בעתיד הלא רחוק את ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני.

סאליס, בת 40, פרצה לתודעה הציבורית בתחילת החודש כאשר עמדה במרכז אירוע יוצא דופן בפוליטיקה האיטלקית. היא ארגנה מסיבת טכנו גדולה בכיכר מרכזית בגנואה, ואף תועדה חוגגת בעמדת הדי-ג'יי. התמונות מהאירוע הופצו במהירות ברשתות החברתיות והדגישו את הפער בינה לבין מלוני, שבתחילת כהונתה פעלה נגד מסיבות רייב לא חוקיות.

העיתוי של כניסתה לבמה הפוליטית הארצית מעניין במיוחד. מלוני ספגה תבוסה חמורה במשאל עם על רפורמות במערכת המשפט בחודש מרץ, מה שחיזק את תחושת הביטחון בקרב מפלגות האופוזיציה, והפך אותה לפגיעה במיוחד. לפתע, בשמאל החלו להאמין שיש להם סיכוי ממשי לנצח בבחירות הכלליות הבאות, שצפויות להתקיים עד סוף השנה הבאה. עם זאת, כדי להגיע לשם, הם זקוקים למועמד או מועמדת שיוכלו לאחד את המחנה.

לפי פרסום באתר פוליטיקו, סאליס עצמה עדיין לא מכריזה על כוונות ברורות. בתחילת מרץ הודתה בריאיון כי תהיה לא כנה אם תאמר שאינה מתעניינת בפוליטיקה הלאומית בעתיד, אך מאז היא נוקטת משנה זהירות. לדבריה, תושבי גנואה בחרו בה כדי לכהן כראש העירייה, והיא מחויבת לתפקיד זה בשלב זה.

למרות הזהירות, הנתונים מצביעים על מגמה חיובית מבחינתה. סקר שנערך לאחרונה העלה כי רשימה בראשותה, אף שעדיין אינה קיימת בפועל, עשויה לקבל כ-6.5% מהקולות ברמה הארצית. תוצאה כזו הייתה מביאה את גוש השמאל לכ-45.5%, קרוב מאוד לגוש הימין שעומד על כ-46.8%. במקביל, כלי תקשורת המזוהים עם הימין החלו לתקוף אותה כמעט מדי יום, סימן לכך שהיא כבר מעוררת אי נוחות בקרב חלקים בממסד שרואים בה מטרה.

בזירה הפנימית של השמאל, המועמדים המרכזיים להתמודדות פנימית הם אלי שליין מהמפלגה הדמוקרטית וראש הממשלה לשעבר ג'וזפה קונטה מתנועת חמשת הכוכבים. סאליס מצידה הבהירה כי אינה מעוניינת להשתתף בפריימריז ואף לא להצביע בהם, מה שמגביר את ההערכות כי היא עשויה להיכנס למרוץ בשלב מאוחר יותר.

לדבריה, הדרך הנכונה לבחור מועמד היא באמצעות הסכמה בין המפלגות ולא דרך התמודדות פנימית. היא אף רמזה שהמודל שבו נבחרה לראשות עיריית גנואה, תוך איחוד כוחות בין מפלגות המרכז והשמאל, יכול לשמש דוגמה גם ברמה הלאומית.

סאליס מדגישה כי אחדות היא המפתח לניצחון פוליטי. מניסיונה כספורטאית, היא טוענת כי הצלחה דורשת הקרבה ויכולת להתפשר. לדבריה, הבעיה המרכזית של השמאל אינה זהות המנהיג - אלא חוסר היכולת להציג חזית אחידה ומשכנעת לציבור.

בדומה למלוני, גם סאליס מציגה את עצמה כדמות "רגילה" שצמחה מתוך החיים היום-יומיים באיטליה. היא גדלה במשפחה צנועה והחלה את דרכה בעולם האתלטיקה, שם זכתה בעשר אליפויות איטליה ביידוי פטיש והשתתפה פעמיים במשחקים האולימפיים. פציעה קטעה את הקריירה שלה לפני אולימפיאדת ריו ב-2016, ולאחר מכן שימשה סגנית נשיא הוועד האולימפי באיטליה, לפני שנכנסה לפוליטיקה המקומית כמועמדת פשרה.

במקביל לעלייתה, היא מתמודדת גם עם ביקורת, כולל התייחסות למראה החיצוני ולסגנון הלבוש שלה. מבקריה לועגים לבחירות אופנתיות שלה, אך היא משיבה כי מדובר בתופעה של מיזוגניה בפוליטיקה, שבה נשים נשפטות על בסיס אישי במקום מקצועי.

בניסיון להחזיר את הדיון למהות, סאליס מפנה אצבע מאשימה כלפי ממשלת מלוני בנושאים כמו ביטחון, עוני ובריאות, ואף מותחת ביקורת על התמיכה שהביעה מלוני בנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. בנוסף, היא טוענת כי כהונתה של מלוני לא הביאה לשיפור ממשי במעמד הנשים.

בתפקידה בראשות העירייה, סאליס קידמה יוזמות בעלות אופי פרוגרסיבי, ובהן רישום ילדים שנולדו לזוגות לסביות מחוץ לאיטליה, פתיחת משרד עירוני לזכויות להט"ב והנהגת שכר מינימום בחוזים עירוניים. לצד זאת, היא מבצעת בשנה האחרונה תזוזה מסוימת לעבר המרכז, עם דגש על נושאים כמו בריאות, עבודה, ביטחון והגירה, מתוך תפיסה שהשמאל צריך להתמקד בסוגיות פרקטיות.