התובע הראשי בהאג שובר שתיקה על ההאשמות בהטרדה מינית וצו המעצר נגד נתניהו

התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג כרים ח'אן, מי שהוציא את צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט שבר אתמול (חמישי) שתיקה, שנה לאחר שיצא לנבצרות בשל החשדות להטרדה מינית של עובדת במשרדו. מסביבת ח'אן נמסר ל-N12 שהוא לא מתכוון לוותר ושנשמע ממנו יותר בתקופה הקרובה.

בריאיון נרחב שהעניק לעיתונאי מהדי חאסן (ZETEO) הוא סגר חשבונות עם יריביו בבית הדין, חושף את השמות של מי שאיימו עליו, טרם הוצאת הצווים נגד בכירים ישראלים והצהיר שייתכן שסעיפי האיום נגד נתניהו יוחמרו כי החקירה נמשכה גם בהעדרו. כמו כן, הוא הכריז בפעם הראשונה בפומבי שזוכה מההליך המשפטי שנוהל נגדו. כעת הוא נאבק על חזרתו למשרת התובע הראשי.

ח'אן סיפר בריאיון כי הוא שיתף פעולה באופן מלא עם הליך החקירה שנוהל נגדו וכי הוא דוחה את כל האשמות שהופנו כלפיו. בפעם הראשונה הוא טוען בקולו שלא היה לו כל קשר מיני או אחר עם עובדת משרדו שניצבת במרכז הפרשה, מתמחה במשפטים ממלזיה.

ח'אן הצהיר שהרכב של שלושה שופטים מכובדים, שמונו על ידי בית הדין לדון בעניינו זיכו אותו פה אחד מכל אשמה, ולא מצאו ראיה להתנהגות שאינה הולמת או לניצול מרות.

התובע אמר כי הוא מאמין שאספת המדינות החברות בבית הדין תאמץ את החלטת השופטים ותשיבו לתפקידו, אך לטענתו בשל לחץ שמפעילות כמה מדינות, תידרשנה כל המדינות החברות 124 להצביע האם לקבל את החלטת השופטים או למנוע את חזרתו. לטענת חאן יש כוחות פוליטיים שמנסים לשנות את ההליך כך שתתקבל התוצאה הרצויה מבחינתם, והבהיר שלא יסכים לכך.

גם ישראל הוזכרה לא מעט בריאיון של ח'אן, וייתכן שבירושלים לא ישמחו לשמוע את דבריו. כרים ח'אן סיפר שהחקירה נגד בכירים ישראלים נמשכה גם בהעדרו, ראיות עדויות נוספות נאספו ולא מן הנמנע שסעיפי האישום נגד ראש הממשלה נתניהו יוחמרו. ח'אן לא פסל אפשרות שייכלל גם סעיף ביצוע רצח עם אם תהיינה ראיות לכך.

חאן הוסיף שיפעל בדיוק כפי שפעל מול ולדימיר פוטין. במקרה של נשיא רוסיה, ח'אן ביקש תחילה צו מעצר בין-לאומי בגין האשמות שהן לדבריו מהרף הנמוך של פשעי המלחמה, רק כדי לזעזע את פוטין וסביבתו עם צו מעצר אולי אפילו להרתיע ואחר כך כאשר המלחמה התארכה נאספו ראיות נוספות, ונוספו סעיפי אישום חמורים יותר לכתב האישום נגדו. התובע רמז גם שלא יהסס לחקור את הנעשה ביהודה ושומרון.

בנוסף דחה התובע את הטענות של ישראל, לפיהן הוא נלחץ מחקירת ההטרדה המינית בעניינו, שהחלה בסוף חודש אפריל 2024 ומהרגע שעודכן על החקירה מיהר להסיט את תשומת הלב מהסיפור ורץ לבקש את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט באמצע חודש מאי 2024.

ח'אן סיפר שדיונים בנושא החלו בחודש ינואר עם צוות מומחים למשפט בין-לאומי. בחודש מרץ 2024 הוא עדכן באופן אישי גורמים בארה"ב בבריטניה ובצרפת על כוונתו לבקש צווי מעצר נגד הבכירים הישראלים, הרבה לפני שהתפוצץ סקנדל ההטרדה המינית שטלטל את בית הדין.

ח'אן חשף בקולו לראשונה כי קיבל שיחות מאיימות שקיבל בעקבות העדכון שלו. הוא אמר כי הוא זוכר במיוחד שתי שיחות. לטענת ח'אן דייוויד קמרון שכיהן באותה תקופה כשר החוץ של בריטניה. איים שאם ח'אן ימשיך בכוונתו, בריטניה תעצור את המימון לבית הדין ותשקול פרישה.

לטענתו אחר כך זכה גם לשיחות מאיימות ממחוקקים אמריקני. זכורה לו היטב שיחה אחת עם הסנטור הרפובליקני לינדזי גרהאם שהטיח בו שבית הדין מיועד למנהיגים מאפריקה או לבריונים כמו פוטין, ולא למדינות דמוקרטיות כמו ישראל וארה"ב.

עם חזרתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן הטיל ממשלו סנקציות משתקות על התובע, משפחתו בכירים נוספים במשרד התובע ושופטים בבית הדין.

מוקדם יותר השבוע פורסם בוול סטריט ג'ורנל על מעורבות לכאורה של מדינת קטאר בפרשת צווי המעצר נגד הבכירים הישראלים, כאשר עדויות שהגיעו ל-FBI, מגורמים שמעורים בפרטים סיפרו שקטאר דחקה בתובע לבקש את צווי המעצר וכאשר חשו שהוא נרתע מעט אמרו לו "אנחנו נדאג לך". דיווח זה הוכחש על ידי הקטארים ועורכי דינו של ח'אן. שאלנו את מהדי חסאן מדוע הסוגיה לא עלתה והוא השיב שהריאיון הוקלט טרם הפרסום.

בריאיון הזכיר ח'אן את ביקורו בישראל בדצמבר 2023, חודשיים אחרי טבח 7 באוקטובר. הוא הזכיר את המראות אליהם נחשף בקיבוצי העוטף בהם סייר, הזכיר את משפחת ביבס וגם את הקשר שנוצר עם משפחות החטופים.

ח'אן אף התייחס לריאיון הבלעדי שהעניק במהלך הביקור לחדשות 12, שבו אמר "תמלאו אחר הוראות הדין הבין-לאומי כעת, ואל תתלוננו אחר כך אם אחליט לפתוח בחקירה". הוא אמר שקיווה שזה ישמש תמרור אזהרה למקבלי ההחלטות.

בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג מתנהל בימים אלו קרב איתנים בין כרים ח'אן ותומכיו שדורש להמשיך את כהונתו כתובע הראשי לבין כמה מדינות והגוף המנהל שהיו מעדיפים לראות את פרישתו, שאולי תוביל לביטול הצווים וביטול הסנקציות האמריקניות על בכירי בית הדין. לפי ההערכות, החלטה בעיניינו תתקבל במהלך הקיץ הקרוב.