דיווח: רוסיה השביתה את מערך האבטחה על פוטין בעקבות חיסול ח'אמנאי

החדשות בקצרה:

• רוסיה השביתה זמנית את מערך האבטחה של פוטין הקשור למצלמות.
• החשש המרכזי היה שאוקראינה, או גורם עוין אחר, יוכלו לאסוף מודיעין בדומה ל"מתווה הישראלי".
• ראש שירותי הביטחון ברוסיה הזהיר כי מערך המצלמות עשוי להפוך "מנכס לנקודת תורפה".
• באמצעות בינה מלאכותית: המודיעין הישראלי זיקק מיליוני שעות צילום לדפוסים ורמזים.
• מדינות רבות החלו לבחון מחדש את מערך המצלמות שלהן.
• ההערכה שאוקראינה כבר מצליחה לגשת לחלק מהמערכות ברוסיה.

  ---

רוסיה השביתה באופן זמני חלקים ממערכת מעקב ואבטחה מיוחדת שנועדה להגן על הנשיא ולדימיר פוטין ועל בכירי השלטון הקרובים אליו, בעקבות חיסולו של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, כך דווח היום (שני) בפייננשל טיימס.

החשש המרכזי ברוסיה היה כי גורמים עוינים, בדגש על אוקראינה, ישיגו גישה למערך המצלמות והמעקב במוסקווה, ויצליחו להשתמש בשיטה דומה לזו שישראל השתמשה בה כדי לעבד את המידע. על פי הדיווח, ברוסיה זיהו את המהלך המודיעיני שביצעה ישראל כהכנה לחיסול ח'אמנאי כזעזוע מודיעיני ופריצת דרך חסרת תקדים.

בהלה במוסקווה בעקבות חיסול ח'אמנאי

מערכת האבטחה המדוברת ברוסיה היא מערכת נפרדת ממערך המצלמות האדיר המשמש למעקב אחר תושבי מוסקווה, הכולל קרוב ל-300 אלף מצלמות, כך על פי הדיווח. מערכת האבטחה הושבתה לאחר החיסול של ח'אמנאי, והופעלה מחדש רק לאחר שמהנדסים עברו עליה בניסיון לבודד אותה לחלוטין מרשת האינטרנט ולצמצם ככל האפשר את הסיכון לחדירה חיצונית.

הצעדים החריגים ננקטו לאחר שלפי הדיווח, המודיעין הישראלי הצליח להשיג כמויות עצומות של תיעוד ושעות צילום ממצלמות תנועה באיראן. המידע שימש לאיתור מדויק של מיקומו ועיתויו של מפגש הבכירים שהתקיים ב־28 בפברואר בין ח'אמנאי לבין יועציו ובכירי משטרו במעונו בטהראן. כמה מבכירי מערכת הביטחון האיראנית נהרגו באותה פגישה, שהותקפה בשלבי הפתיחה של המלחמה המשותפת של ארצות הברית וישראל נגד הרפובליקה האיסלאמית.

האירוע עורר דאגה נרחבת בקרב גורמי ביטחון ברחבי העולם משום שהוא המחיש את יכולותיה החדשות של הבינה המלאכותית בתחום המעקב. הטכנולוגיה מאפשרת כיום לנתח מיליוני שעות של וידאו שנאספו מאלפי מצלמות, לזהות דפוסי התנהגות ולמצוא מטרות ספציפיות במהירות וביעילות שלא היו אפשריות בעבר.

ראש שירות הביטחון הפדרלי הרוסי, אלכסנדר בורטניקוב, הזהיר בשבוע שעבר בכירי ביטחון אזוריים כי מערך המעקב העצום של רוסיה עלול להפוך מנכס אסטרטגי לנקודת תורפה. לדבריו, חיסולם של בכירים איראנים בידי "הברית האמריקנית־ישראלית" מהווה "תמרור אזהרה ברור". הוא טען כי מיקומם של הקורבנות אותר בין היתר באמצעות "דלתות אחוריות" בתוכנות מערכות המעקב האיראניות.

מהפך בעולם המודיעין

מומחי מודיעין מציינים כי במשך שנים היה ידוע שמצלמות אבטחה עלולות להיות יעד לחדירה מצד האקרים או גופי ביון. אולם בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בעקבות התקדמות בתחום הבינה המלאכותית. במקום להסתפק בזיהוי פנים, כלי רכב או עצמים מוגדרים מראש, המערכות החדשות מסוגלות לבצע חיפושים מורכבים באמצעות שפה טבעית.

כך למשל, ניתן לחפש בתוך מאגרי וידאו עצומים אירועים כמו שני אנשים המעבירים תיק זה לזה, אדם ששינה את מראהו מספר פעמים במהלך היום, או רכב שנסע שוב ושוב באותו אזור בפרק זמן קצר.

קציני מודיעין ישראלים ניצלו יכולות אלו כדי למפות את הגיאוגרפיה המורכבת של טהראן, לזהות דפוסי פעילות של מאבטחים בכירים ולהפריד מטרות מתוך מיליוני שעות תיעוד שנאספו מאלפי מצלמות. המידע שולב עם מקורות מודיעין נוספים, כולל מקורות אנושיים.

גורמי ביטחון ומודיעין במספר מדינות הביעו דאגה מהיכולת החדשה, שלדבריהם הופכת השקעות של מיליארדי דולרים במערכות מצלמות אבטחה ותנועה למקור מודיעיני פוטנציאלי עבור יריבים. לאחר זיהוי אדם מסוים, המערכות מסוגלות לבנות בתוך זמן קצר תיק מקיף על פעילותו במשך חודשים, כולל דפוסי חייו והאנשים עמם הוא נמצא בקשר.

מדינות רבות החלו לבחון את המערכות מחדש

המערכות אינן מסתמכות רק על מצלמות אבטחה. הן מסוגלות לשלב גם מידע מרשתות חברתיות, תקשורת שנפרצה, נתוני שמע ממכשירים חכמים והיסטוריית נסיעות.

החשש מפני היפוך מערכות המעקב נגד המדינות עצמן הוביל גורמי ביטחון במדינות רבות לבחון מחדש את רמת האבטחה של רשתות המצלמות שלהן. עם זאת, מומחים מציינים כי מדובר במשימה מורכבת במיוחד, משום שמרבית מערכי המעקב מורכבים מדורות רבים של מצלמות ומערכות תוכנה שונות.

ההתערבות של אוקראינה והמהלך של סין

ברוסיה ממילא קיימת רגישות גבוהה סביב אבטחתו האישית של פוטין. לפי הדיווח, הרשויות הרוסיות מודאגות זה זמן רב מיכולותיהם של שירותי המודיעין האוקראיניים, שהצליחו בעבר לחדור למצלמות תנועה ברוסיה ואף נעזרו בנתוני מיקום של טלפונים סלולריים לצורך חיסולם של בכירים צבאיים רוסים בלב מוסקווה.

למרות הצעדים שננקטו, האיום לא נעלם לחלוטין. האקר אוקראיני עצמאי אמר כי מצלמות במוסקווה, ואף בסביבת הקרמלין, "עדיין פועלות ונפרצות באופן קבוע". עם זאת, הוא סירב לומר אם לאוקראינה קיימת כיום היכולת לנתח את כלל המידע המתקבל מהן בהיקף רחב.

הדיווח מציין כי גם סין החלה להשקיע במצלמות ובתוכנות חדשות המבוססות על בינה מלאכותית, המסוגלות לפרש סצנות, לזהות דפוסי התנהגות ולאתר קטעי וידאו באמצעות פקודות טקסט. אך במקביל, גורמי ביטחון מזהירים כי ככל שמדינות מרחיבות את מערכי המעקב שלהן, הן עלולות ליצור לעצמן נקודות תורפה חדשות שניתן לנצל מבחוץ.