הקונספציה שקרסה: הממשל בארה"ב הופתע - אזהרת המודיעין על איראן התממשה במלואה

בארצות הברית מתנהל כעת ויכוח גובר סביב אחת מההערכות האסטרטגיות המרכזיות שקדמו למלחמה מול איראן. בדיעבד, מתברר כי תרחיש שנחשב במשך שנים לאיום המרכזי במקרה של עימות צבאי עם טהראן התממש כמעט בדיוק כפי שחזו מומחי המודיעין והביטחון האמריקאים, אך האזהרות הללו לא זכו למשקל מספק מצד ממשל טראמפ.

באמצע פברואר, זמן קצר לפני פתיחת המלחמה, ערכו משמרות המהפכה תרגיל באש חיה במים הסמוכים לחופי איראן. כלי התקשורת הממלכתיים באיראן פרסמו בהרחבה את התרגיל, שנשא את השם "שליטה חכמה במצר הורמוז". בדיעבד, גורמים אמריקאים לשעבר אומרים לניו יורק טיימס כי התרגיל שימש אזהרה בולטת וברורה לגבי כוונותיה ויכולותיה של איראן.

ימים ספורים לאחר תחילת המלחמה הצליחה איראן לבסס שליטה במצר הורמוז באמצעות סירות, טילים וכטב"מים, ואיימה על מכליות וספינות מסחריות. התנועה הימית באזור נעצרה כמעט לחלוטין, מחירי האנרגיה זינקו, והנשיא דונלד טראמפ מצא את עצמו מול משבר אסטרטגי מורכב, שנראה כי לא היה ברשימת התוכניות שלו.

שלושה חודשים לאחר מכן - מצר הורמוז משמש כלי הלחץ החשוב ביותר של איראן במשא ומתן עם ארה"ב. השליטה במעבר הימי מעניקה לטהראן מנוף השפעה מרכזי במסגרת המגעים מול טראמפ בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, שנראה לעיתים שהופכת כמעט משנית.

טראמפ עצמו מתקשה להסתיר את תסכולו. באפריל פרסם הודעה ברשתות החברתיות שבה דרש מההנהגה באיראן לפתוח מחדש את המצר ואיים עליה. בצבא האיראני הגיבו בלעג וטענו שהאיומים משקפים חוסר אונים אמריקני.

אולם לדברי שורה ארוכה של בכירים אמריקאים לשעבר ששוחחו עם ניו יורק טיימס, התגובה האיראנית לא הייתה בלתי צפויה כלל. במשך שנים קיימו הממשלים האמריקניים משחקי מלחמה ותרחישי סימולציה שעסקו בעימות אפשרי מול איראן. פעם אחר פעם הגיעו המשתתפים למסקנה זהה: במקרה של מתקפה אמריקנית רחבת היקף, איראן תנסה לסגור את מצר הורמוז.

דניס רוס, ששימש בכיר במועצה לביטחון לאומי בתקופת הנשיא ברק אובמה, אמר כי בכל תרחיש שנבחן המצר היה הנושא הראשון שעליו התמקדו התוכניות. לדבריו, ההנחה הייתה שאם תפרוץ מלחמה מול איראן, זה יהיה כלי התגובה המרכזי שלה.

גם ג'ון בולטון, שכיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשל טראמפ הראשון, אמר כי בלתי אפשרי להאמין שטראמפ הופתע מסגירת המצר. לדבריו, השאלה האמיתית היא מדוע הממשל נראה בלתי מוכן לתוצאה שהייתה צפויה במשך שנים.

מומחים ובכירים לשעבר סבורים כי טראמפ העריך הערכת חסר את יכולתה של איראן לשבש את התנועה במצר, ובמקביל העריך הערכת יתר את יכולתה של ארצות הברית לזכות במהירות בשליטה באזור.

אחת ההשערות היא שטראמפ ציפה שהמשטר באיראן יקרוס לפני שיספיק לפעול במצר. גורמים בממשל האמינו גם כי איראן לא תהיה מוכנה לפגוע בעצמה כלכלית באמצעות סגירת נתיב היצוא המרכזי של הנפט שלה.

בניו יורק טיימס מדגישים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לטראמפ ערב המלחמה שניתן יהיה להפיל את המשטר האיראני. במקביל, טראמפ הגיע לעימות לאחר הצלחה במבצע שבמהלכו נתפס נשיא ונצואלה ניקולס מדורו, דבר שאולי חיזק את ביטחונו באפשרות לשינוי מהיר של השלטון גם בטהראן.

גם מזכיר המדינה מרקו רוביו הטיל ספק בעבר בנכונותה של איראן לסגור את המצר. הוא טען כי מדובר ב"התאבדות כלכלית" עבור טהראן. אולם ההערכה הזו התבססה על הנחה נוספת שהתבררה כשגויה: שאיראן לא תוכל לשבש את התנועה הימית בנתיב מבלי לפגוע גם ביצוא הנפט שלה עצמה.

בפועל, איראן פעלה בצורה שונה מהתחזיות המקובלות. במשך שנים העריכו מומחים כי במקרה של עימות היא תשתמש בעיקר במוקשים ימיים. במקום זאת הסתמכה טהראן במידה רבה על טילים וכטב"מים שהוצבו בחוף ואפשרו לה לאיים על השיט באזור. במקביל, ספינות שנשאו נפט איראני המשיכו לעבור במצר במשך שבועות מבלי להיות מותקפות.

גם בתחום זה התברר כי המודיעין והצבא האמריקני לא העריכו במידה מספקת את תפקידם של כלי הטיס הבלתי מאוישים. גורם בכיר לשעבר בממשל ביידן אמר כי תרחישי המלחמה שנבחנו לא ייחסו להם תפקיד כה משמעותי בסגירת המצר. בולטון טען כי אנשי טראמפ לא התמקדו מספיק באיום זה.

הנחה נוספת שהתבררה כבעייתית הייתה האמונה שבעלות הברית של ארה"ב יצטרפו במהירות למאמץ לפתיחת המצר מחדש. רוביו אף העריך בעבר שכל העולם יתייצב נגד איראן אם תנקוט צעד כזה.

בפועל, מדינות מחוץ לאזור נמנעו מלהצטרף למהלך צבאי אמריקני. קואליציה בהובלת בריטניה וצרפת הביעה נכונות לסייע בפיקוח על המצר, אך רק לאחר שייחתם הסכם רשמי בין ארה"ב לאיראן שיבטיח את פתיחתו מחדש.

טראמפ ניסה לקדם במאי מבצע הומניטרי מוגבל בשם "פרויקט חירות" שנועד לחלץ מכליות שנתקעו באזור, אך המבצע הופסק לאחר יום אחד בלבד בעקבות התנגדות מצד סעודיה, שחששה מהסלמה נוספת.

לדברי קנת פולאק, לשעבר אנליסט מודיעין ב-CIA, פתיחה צבאית מלאה של מצר הורמוז הייתה מחייבת מבצע קרקעי רחב היקף לאורך החוף האיראני, כדי לאתר ולהשמיד סירות, מוקשים, טילים וכטב"מים. לדבריו, מדובר מאז ומתמיד באחת הבעיות הצבאיות המורכבות ביותר באזור. ולמרות זאת, ייתכן שגם מבצע כזה לא היה מבטיח שליטה מלאה במצר, בשל היכולת של איראן לשגר טילים וכטב"מים גם לטווחים רחוקים, וביכולתה לפגוע במצר גם אם היא לא שולטת באזור החוף.

בדיעבד, כך עולה מדברי שורת בכירים אמריקאים בעבר ובהווה, התרחיש שממנו חששו במשך שנים התממש כמעט במלואו. למרות אינספור סימולציות, תרגילי מלחמה ואזהרות מודיעיניות, הממשל האמריקני מצא את עצמו מול מציאות שאותה הכיר היטב על הנייר, אך לא הצליח למנוע בפועל.

הקונספציה שהתרסקה בהקשר בעלות הברית שהיו אמורות להצטרף לארה"ב במהלך לפתיחת מצר הורמוז מצטרפת לכישלון תפיסתי והיערכותי נוסף של ארה"ב: ההפתעה לכאורה מכך שאיראן תקפה בעוצמה את מדינות המפרץ, למרות שמדובר במדינות בעלות יחסים תקינים עם טהראן.

לפני המלחמה היה זה מנהיג איראן עלי ח'אמנאי, שהתחייב שבמקרה של פתיחה במלחמה נגד איראן - המערכה תהפוך להיות "מלחמה אזורית". גם בהקשר הזה, נדמה כי כל נורות האזהרה בהקו לפני ארה"ב לפני המלחמה, אבל זה לא מנע מטראמפ להביע פליאה במהלך המלחמה על התקיפות הנרחבות של איראן נגד סעודיה, איחוד האמירויות ומדינות נוספות באזור.