"הנכס בנוי על אדמה גנובה": חברות התיירות הגדולות בעולם מסתבכות בגלל הנכסים בשטחים

פלטפורמות הזמנת הנסיעות המקוונות הגדולות בעולם עומדות בפני ביקורת נוקבת מצד ארגוני זכויות אדם, אנליסטים משפטיים ובעלי קרקעות, בעקבות פעילותן המסחרית בשטחים. במרכז הדיון הציבורי עומד דוח חדש של ארגון Ekō האמריקני, הפועל למען אחריות תאגידית, הטוען כי אתרי הזמנות דיגיטליים ממשיכים להרוויח מנכסים הממוקמים בתוך התנחלויות ישראליות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, שטחים המוכרים באופן נרחב תחת המשפט הבין-לאומי כשטחים כבושים.

בעוד שארגוני סיוע ותושבים מאשימים את הפלטפורמות בתמיכה כלכלית ובנרמול של תפיסת קרקעות בלתי חוקית, תעשיית הנסיעות שומרת על עמדתה לפיה תפקידה הוא להקל על תנועת מטיילים בעולם, ולא להכריע במחלוקות גיאופוליטיות.

התחקיר שפורסם על ידי Ekō, תחת הכותרת Booking.com: experience Israel's illegal occupation (Booking.com: לחוות את הכיבוש הבלתי חוקי של ישראל), זיהתה 41 מודעות פעילות של מקומות אירוח הפרוסים על פני 14 התנחלויות ישראליות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. על פי הנתונים, הנכסים נעים בין חדרים פרטיים צנועים לווילות פאר ואתרי נופש מדבריים, המרוכזים בעיקר באזור בקעת הירדן וים המלח (כמו קליה, אלמוג ואבנת) ובגושי ההתנחלויות המקיפים את מזרח ירושלים (בהם מעלה אדומים ונווה דניאל). החוקרים מדגישים כי "אף אחד מהפרסומים הדיגיטליים אינו מציין כי מקומות האירוח שוכנים בשטח כבוש או שהקרקע הופקעה".

כדי להעריך את ההשפעה על הקהילות המקומיות, השתמשו החוקרים בכלי ניתוח גיאוגרפיים ורישומי מקרקעין מהעיירה הפלסטינית אל-ח'אדר. הדוח טוען כי הצליח לקשר בין מודעת אירוח ספציפית ב-Booking.com, המשווקת תחת השם Mountain View, לבין חלקת אדמה בשטח הרשום על שם משפחת אל-סביח הפלסטינית.

הקרקע, ששימשה היסטורית את המשפחה לגידול חיטה ושעורה, הופקעה על ידי הרשויות בשנת 1982 תחת פרוטוקולים של ביטחון לאומי, החלטה שזכתה לגיבוי בבתי המשפט למרות שהמשפחה הציגה שטרי בעלות תקפים. לאחר עשורים שבהם עמדה החלקה ריקה, היא נבלעה בתוך הגבולות המתרחבים של ההתנחלות נווה דניאל. תחת הגבלות התנועה הנוכחיות, נאסר על המשפחה באופן חוקי לגשת לנכס, בעוד שמקום האירוח מוצע לתיירים בין-לאומיים תמורת כ-170 דולר ללילה.

עמדות מנוגדות בנוגע לקרקע ולניטרליות תאגידית

עבור הבעלים המקוריים של הקרקע, הנוכחות של מודעות תיירות מקוונות מייצגת אובדן אישי עמוק והמשך ישיר של נישולם. "העניין הוא לא הכסף שהם מרוויחים", אומר מוחמד סביח, נכדם של בעלי הקרקע המקוריים, בדברים שפורסמו על ידי Ekō. "זה לא משנה אם זה עשרה שקלים או חמש מאות אלף דולר. העניין הוא שהנכס הזה בנוי על אדמה גנובה. זו האדמה של סבא שלי. אני עבדתי עליה, אבא שלי עבד עליה וסבא שלי עבד עליה בזיעה ודם. אני רוצה את Booking.com מחוץ לאדמה שלי".

אביו, מוחמד אל-סביח, נזכר במחיר הרגשי הכבד ששילם כשראה את חוות ילדותו מופיעה באינטרנט כיעד לחופשה: "חשבתי שהילדים והנכדים שלי צריכים להיות במקום היפה הזה. זה היה אמור להיות שלהם", אמר אל-סביח. "אני יודע שמדובר בחברה גדולה וככל הנראה יש להם הרבה השקעות ברחבי העולם, וזה דבר קטן עבורם. אבל כשאתה גונב 10 דולר, זה כמו לגנוב מיליון דולר, וצריך לשפוט אותך באותו האופן".

ארגוני זכויות אדם שותפים לתחושות אלו, וטוענים כי מעורבות תאגידית מספקת חבל הצלה כלכלי להתנחלויות המפרות את אמנת ז'נבה הרביעית. ארגון הסיוע טוען כי כלכלת ההתנחלויות אינה מחזיקה את עצמה בכוח צבאי בלבד, ומצהיר: "היא תלויה ביכולתה של ישראל לגרום לכיבוש להיראות נורמלי, ותיירות היא אחד המנגנונים המרכזיים לעשות זאת. כל יום ש-Booking.com נכשלה מלפעול הוא יום נוסף שבו היא מרוויחה מגזל אדמות פלסטיניות ומחזיקה ממשלה המעורבת בפשעי זוועה".

לעומת זאת, פלטפורמות הנסיעות והרשויות המנהלות את הנכסים פועלות תחת היגיון משפטי ומבצעי שונה לחלוטין. ישראל, החתומה על אמנות ז'נבה, טוענת היסטורית כי האמנות אינן חלות באופן רשמי על הגדה המערבית, בנימוק שהשטח לא היה חלק ממדינה ריבונית מוכרת לפני מלחמת 1967. יתרה מכך, גורמים רשמיים דחו את חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבין-לאומי לצדק מיולי 2024 בטענה כי לבית הדין לא הייתה סמכות שיפוט בעניין.

מנקודת מבט תאגידית, חברת Booking Holdings טוענת בעקביות כי הפלטפורמה שלה נותרת שוק ניטרלי. מועצת המנהלים של החברה הפצירה בבעלי המניות לדחות הצעות והחלטות הדורשות הערכות סיכונים מחמירות יותר, ותיארה את ההכנסות הקשורות להתנחלויות כ"בלתי משמעותיות מבחינה פיננסית" ואת הטענות החיצוניות כ"רחבות ובלתי מבוססות".

דובר מטעם Booking.com הגן על המודל המבצעי של החברה, ואמר: "המשימה שלנו היא להקל על כולם לחוות את העולם, וכיוון שכך אנו מאמינים שזה לא מקומנו להחליט לאן מישהו יכול או לא יכול לנסוע. אנו ממשיכים לעקוב מקרוב אחר המצב, כולל האפשרות לשינוי חוקים, ומיישמים בקפדנות את העקרונות והתהליכים המתוארים בהצהרת זכויות האדם שלנו, כפי שאנו עושים בכל האזורים שבסכסוך או המושפעים מסכסוך בעולם".

מהלכים משפטיים ופיננסיים מחריפים באירופה

החיכוך המתמשך עבר במידה רבה לזירות המשפטיות באירופה, שם ארגוני חברה אזרחית בוחנים מסגרות משפטיות נגד הלבנת הון ופשעי מלחמה כדי לאתגר את התנהלות התאגידים. בהולנד, שבה ממוקמים המטה הראשי של Booking.com, קואליציה המורכבת מהארגונים SOMO, Al-Haq, ה-European Legal Support Centre ו-The Rights Forum פתחה בהליך משפטי בדרישה מבית משפט הולנדי לערעורים לחייב את התביעה לפעול. הארגונים הגישו תלונה פלילית רשמית בנובמבר 2023, בטענה ומאחר שההתנחלויות הישראליות אינן חוקיות תחת המשפט הבין-לאומי, כל הכנסה מסחרית המופקת מהן מהווה רווח שמקורו בפשע, והעברת כספים אלו דרך המערכת הפיננסית ההולנדית עלולה להוות עבירה של הלבנת הון.

התומכים במהלך טוענים כי התוצאה היא קריטית משום שתאגידים לא רק מרוויחים מפשעים בין-לאומיים, אלא גם משמרים באופן פעיל את ההתנחלויות. לשיטתם, כל עיכוב נוסף עלול לאפשר למחיקה זו להמשיך ללא הפרעה, בעוד שהעמדה לדין רשמית עשויה לקבוע תקדים חשוב לאחריות תאגידית בנוגע לפעילויות עסקיות הקשורות לפשעי מלחמה.

הלחץ המשפטי משתקף גם בספרד, שם שלושה ארגוני חברה אזרחית (NOVACT, SUDS ו-Comité de Solidaridad Contra la Causa Árabe) הגישו תלונה פלילית בבתי המשפט במדריד נגד חברת הנסיעות הרב-לאומית eDreams, המתבססת על חוק העונשין הספרדי המפליל שילוב של רווחים מפשעי מלחמה בתוך המערכת הפיננסית.

התיק הספרדי מדגיש את המורכבות המבצעית של התעשייה. חקירות חשפו כי בעוד ש-eDreams הכריזה בפומבי על ניתוק קשריה מהשטחים בספטמבר 2025 והורידה את אתר המלונות הראשי שלה מהרשת, המותג שלה המשיך להופיע בפלטפורמה המופעלת על ידי חברה בת של Expedia, שבה עשרות מודעות בהתנחלויות נותרו פעילות. התלונה טוענת כי eDreams המשיכה להרוויח מכך באמצעות עמלות. כדי לתמוך בטיעוניהם, ציטטו הארגונים דוח של הדווחית המיוחדת מטעם האו"ם לשטחים הפלסטיניים, פרנצ'סקה אלבנזה, שכתבה כי "פלטפורמות הנסיעות המקוונות מרוויחות מהכיבוש על ידי מכירת תיירות שמקיימת את המושבות, מדירה פלסטינים, ומכשירה את הסיפוח".

תגובות רגולטוריות והגנה תאגידית

הישויות התאגידיות המעורבות טוענות מנגד כי הן פועלות במסגרת החוק. בהצהרה המתייחסת להתדיינות המשפטית בספרד, חברת eDreams מסרה כי היא לוקחת את ההאשמות ברצינות רבה, והדגישה כי אין בכוונת החברה לייצר עסקים או הכנסות ממקומות אירוח הממוקמים בשטחים הפלסטיניים או ברמת הגולן. החברה תיארה את המודעות שנותרו כתקלות טכניות מבודדות הקשורות לאינטגרציה טכנולוגית חיצונית הנמצאות תחת חקירה פנימית.

במקביל, חברת Booking.com הבהירה את מערכת היחסים שלה בנושא, והצהירה כי השותפות שלה עם eDreams הסתיימה לחלוטין החל מספטמבר 2025. בנוגע לפעילותה הרחבה יותר, Booking.com מדגישה בעקביות כי פעולותיה אינן מפרות את החוקים המקומיים או הבין-לאומיים הרלוונטיים.

המחלוקת מתפתחת על רקע דיווחים מהשטח של המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם (OCHA), שהצביעו על עלייה בתקריות אלימות ועקירת תושבים בגדה המערבית. בתגובה לכך, ממשלות אירופיות מגלות נכונות גוברת להשתמש בצעדים רגולטוריים. הולנד בחנה מהלכים להגבלת הסחר עם כלכלת ההתנחלויות, בעוד שמשרד הצרכנות הספרדי הורה רשמית לשבע פלטפורמות דיגיטליות להסיר מודעות נופש בהתנחלויות תחת איום בסנקציות מנהליות. השאלה האם אותם אותות פוליטיים ורגולטוריים יתרגמו להרשעות פליליות רשמיות נותרה תלויה בהחלטות הבאות של בתי המשפט לערעורים במדריד ובהאג.