דיווח: החלופות שבוחנים בארה"ב בנוגע למחלוקת מרכזית במשא ומתן
איראן דורשת פיצוי כספי מיד לאחר חתימת ההסכם הראשוני, בשווי של כ-12 מיליארד דולר • טראמפ חושש מאובדן מנוף הלחץ על טהראן לפני חתימת ההסכם הסופי, ומסרב להעביר כסף ישירות לאיראן • בממשל בוחנים כמה אופציות יצירתיות כדי לשבור את הקיפאון • במקביל למשא ומתן, מדינות המפרץ משקיעות הון עתק במסלולים עוקפים למצר הורמוז


המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן ממשיך להתנהל, ואחת מנקודות המחלוקת העיקריות שנותרו נוגעת ל"פיצוי הכספי" שאיראן דורשת במסגרת החתימה על ההסכם. טהראן העבירה למתווכות את המסר לפיו היא דורשת לקבל פיצוי כספי מיד במועד חתימת ההסכם הראשוני, בעוד שבארצות הברית מעדיפים לקשור בין הפיצוי הכספי לעמידה בתנאי ההסכם, חוששים לאבד מנוף לחץ יקר ערך ומסרבים להעביר כסף ישירות לאיראן, כך לפי דיווח ב-CNN.
איראן הציבה תנאי ברור לפיו היא דורשת לקבל צורה כלשהי של פיצוי כספי מיד לאחר ששני הצדדים יגיעו להסכמה על מזכר הבנות ראשוני, ולא במועד עתידי. טהראן דורשת 12 מיליארד דולר במסגרת המשא ומתן הנוכחי, זאת כאשר במסגרת הצעדים הכלכליים נגד איראן, הוקפאו נכסים וכספים איראניים בחו"ל בשווי מוערך של כ-100 מיליארד דולר - כסף שעשוי להיות קריטי לכלכלה האיראנית.

אך לפי הדיווח, גורמים בממשל טראמפ חוששים כי שחרור כספים כבר בשלב מוקדם כל כך עלול להפחית את הלחץ הכלכלי על איראן, ובכך לבטל את אחד ממנופי הלחץ העיקריים שיש לוושינגטון על טהראן. בארצות הברית רואים בכספים האלה מנוף לחץ חשוב לקראת השלב השני של השיחות, שנועד להתמקד בתוכנית הגרעין האיראנית.
"יש לנו שליטה על כסף שהם טוענים שהוא שלהם", אמר טראמפ בישיבת קבינט בשבוע שעבר. "נמשיך לשלוט בכסף הזה. כשהם יתנהגו כראוי וכאשר יעשו את הדבר הנכון, נאפשר להם לקבל את כספם. אבל כרגע אנחנו לא עושים זאת".
מקורות ששוחחו עם CNN חשפו שטראמפ אמר ליועציו כי לא יחתום על שום הסכם שבמסגרתו ארצות הברית תעביר כסף ישירות לאיראן. אחת הסיבות לכך היא החשש של טראמפ מהשוואות להסכם הגרעין שחתם אובמה עם איראן, ואליו התנגד טראמפ בתוקף במשך שנים וממנו פרש בכהונתו הראשונה. במסגרת ההסכם של אובמה הופשרו לאיראן 1.7 מיליארד דולר.

לנוכח ההתנגדות של טראמפ, בממשל מנסים למצוא נוסחה יצירתית שתרצה את איראן. לפי אחת החלופות שנבחנו מדינות אחרות, בהן קטאר, יפשירו כספים איראניים, כך שארה"ב תימנע מתשלום ישיר למשטר. חלופה נוספת שנבחנת היא שחרור נכסים איראניים מוקפאים לשימושים הומניטריים בלבד. לפי החלופה הזו הכסף יעבור ישירות לחברות תרופות, מזון ומוצרים חקלאיים. אופציה שלישית שנדונה היא הקמת קרן השקעות עבור איראן, שתספק מיליארדי דולרים מכספי מדינות המפרץ לשיקום המדינה לאחר ההסכם הסופי.
המאמץ של מדינות המפרץ לעקוף את הורמוז
בזמן שהמשא ומתן מתנהל מצר הורמוז נותר סגור, ומדינות המפרץ פועלות במרץ כדי למצוא נתיבים חלופיים שיאפשרו להם להשתחרר בעתיד מהתלות במעבר הימי הצר שאיראן הוכיחה שביכולתה לחסום.
בוול סטריט ג'ורנל דווח שממשלות ברחבי המפרץ משקיעות מיליארדי דולרים בצינורות נפט חדשים, מסדרונות רכבת ומרכזי אגירת אנרגיה - במטרה לעקוף את המעבר הימי שבימי שגרה עוברות בו יותר מ-100 אוניות ביום עם כחמישית מאספקת האנרגיה העולמית. מפת הלוגיסטיקה של האזור משתנה, והופכת למבוססת יותר על משאיות, רכבות ונמלים חדשים.

גם אם וושינגטון וטהראן יגיעו להסכם שיאפשר את פתיחת מצר הורמוז, המעבר ליצוא במסלולים חלופיים צפוי להישאר מאחר שהמלחמה הוכיחה שמנגנוני גיבוי הם הכרחיים, כך דווח בעיתון האמריקני. מחירי הנפט זינקו בגלל המלחמה לנוכח חוסר היכולת של מדינות המפרץ לעקוף באפקטיביות את מצר הורמוז ולייצא את הנפט שלהן.
במסגרת המאמצים לעקוף את הורמוז, סעודיה מפעילה כעת את צינור מזרח-מערב שלה בתפוקה מלאה של כ־7 מיליון חביות ביום, לעומת כ־2 מיליון חביות ביום לפני המלחמה. איחוד האמירויות הצליחה להפנות חלק מהיצוא שלו דרך צינור לנמל פוג’יירה, עיר אסטרטגית מחוץ למצר הורמוז. במאי הודיעה אבו דאבי כי תאיץ תוכניות לצינור שני לאורך אותו מסלול, שיכפיל את קיבולת היצוא עד 2027.
עומאן, מצידה, מנצלת את מיקומה כדי לשווק את הנמלים שלה במפרץ עומאן, שמחוץ למצר הורמוז, כמרכזי אחסון ויצוא נפט. בשבועות האחרונים גם עיראק החלה לקדם תוכנית להרחבת צינורת הנפט שלה.
