מה איראן מסתירה? התנועות החשודות שזוהו באתר הגרעין המסתורי
החדשות בקצרה:
- צילומי לוויין חדשים חושפים פעילות חשודה באתר גרעין תת-קרקעי באיראן.
- עפר הונח בפתחי המנהרות בהר הפיקאקס כדי למנוע גישת כלי רכב למקום.
- המתחם קבור עמוק באדמה ופקחי סבא"א מעולם לא ביקרו בו.
- מוקדם יותר השנה זוהתה באזור פעילות של חסימת פתחים ישנים בבטון.
- האתר לא הותקף במלחמות האחרונות בניגוד למתקני הגרעין בנתנז ובפורדו ואחרים.
- למה זה חשוב: הפעילות מעלה חשד שאיראן מסתירה נכסים רגישים במתקן המוגן.
צילומי לוויין חדשים מעלים סימני שאלה סביב פעילות שמתבצעת במתחם התת-קרקעי בהר הפיקאקס שבאיראן, מדרום למתקן הגרעין בנתנז. לפי התמונות החדשות, של המכון לביטחון ומחקר בין-לאומי, כבר ב-22 באפריל נראה כי שני פתחי המנהרות המזרחיים במתחם נחסמו חלקית באמצעות עפר שנועד למנוע גישה של כלי רכב אל הפתחים.
בתמונות מוקדמות יותר, מ-1 באפריל, נראו פתחי המנהרות פתוחים לחלוטין וללא חסימות. כעת, למרות שהחומר שהונח במקום אינו מסתיר באופן מוחלט את הכניסות למנהרות, הוא עדיין עשוי להקשות מאוד על כניסה ויציאה מהירה של כלי רכב.
לפי ההערכה, כדי לפנות את הדרך מחדש ולאפשר מעבר חופשי אל תוך המתחם יהיה צורך להשתמש בכלים כבדים לעבודות עפר. נכון לעכשיו, לא נראים סימנים לכך שחסימה דומה בוצעה גם בשני פתחי המנהרות המערביים.
הפעילות החדשה מעוררת שאלות גדולות, בעיקר משום שמדובר במתחם מנהרות הקבור עמוק מתחת לאדמה ויכול לשמש להגנה על ציוד או חומרים בעלי ערך רב. מוקדם יותר השנה כבר זוהתה פעילות נוספת באזור, כאשר פתחי מנהרות ישנים במתחם, שפעל לפי הדיווחים עוד משנת 2007, נקברו וחוזקו בבטון.
המהלך ההוא הוביל להערכות כי ייתכן שחומרים או ציוד הועברו אל תוך המנהרות, והצילומים החדשים כעת מוסיפים סימני שאלה נוספים סביב מה שאיראן אולי מנסה להסתיר או להגן עליו בתוך האתר התת-קרקעי בהר הפיקאקס.
המתקן "בהר הפיקאקס"
לאורך השנים איראן כמעט ולא חשפה שום מידע על המתקן הנבנה במקום. מומחים הצביעו על שורה אפשרויות שעבורן הוא עשוי לשמש - החל מאחסון ציוד רגיש או חומרים הקשורים לתוכנית הגרעין, הגנה על פעילות רגישה מפני תקיפות אוויריות, העברת פעילות ממתקנים פגיעים יותר אל אזור ממוגן,יצירת אתר שיוכל להמשיך לפעול גם במקרה של מתקפה. באופן טבעי, מאז הפגיעה במתקני הגרעין באיראן, החל המתקן להעסיק יותר חוקרים ברחבי העולם.
המתקן לא הותקף על ידי ישראל או ארה"ב במהלך שתי המלחמות באיראן בשנה האחרונה, בניגוד לאתרי העשרת האורניום הגדולים והמרכזיים בפורדו ובנתנז, ואתר הגרעין באספהאן, כמו גם אתרי גרעין נוספים. הוא נבנה ומוקם לאורך השנים האחרונות, וקיים עליו מעט מאוד מידע, ומעולם לא ביקרו בו פקחי הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית.
על פי חלק מהדיווחים מהשנים האחרונות, האתר הוקם כאתר העשרה תת-קרקעי נוסף, הממוקם מתחת לאדמה בעומק רב במיוחד, עמוק יותר אפילו ממתקן ההעשרה שהופצץ בפורדו.