הכספים המוקפאים, הסכם הגרעין הישן והאורניום המועשר: עושים סדר במונחים שבמרכז המשא ומתן

המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן ממשיך להתנהל והגיע לישורת קריטית, כאשר שורה של סוגיות עומדות על הפרק ונדונות בין הצדדים. N12 מסבירים את המונחים המרכזיים במשא ומתן להסכם שעשוי לעצב את עתיד המזרח התיכון.

סנקציות

מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979 עמדה איראן בפני סנקציות שונות של ארצות הברית והעולם, מה שפגע מאוד בכלכלה שלה לאורך העשורים. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז על החרפת הסנקציות בפברואר 2025 מסגרת מדיניות ה"לחץ המקסימלי" שהוא הוביל, והן כוללות שורה ארוכה של צעדים, כולל הקפאת נכסים רשמיים של איראן, איסור סחר עם איראן וסנקציות משניות על גופים בין-לאומיים שמפירים את הסנקציות האמריקניות.

סנקציות נרחבות ומשמעותיות במיוחד הוטלו על תעשיית הנפט האיראנית, מגזר כלכלי מרכזי עבור איראן. הסנקציות אילצו את איראן להשתמש במערכת מורכבת של ספינות צללים ומערכות תשלום חשאיות, ולמכור את הנפט שלה במחיר מוזל לסין.

גם מעצמות אירופה הפעילו בסוף 2025 סעיף בהסכם הגרעין עם איראן שאפשר להן להטיל באמצעות מועצת הביטחון סנקציות קשות על טהראן. בין היתר הסנקציות כללו אמברגו נשק, הקפאת נכסים גלובלית, הגבלות על יציאה של אישים איראנים מהמדינה ופעילות של גופים איראניים בחו"ל. סין ורוסיה הודיעו שהן דוחות את הסנקציות, ועדיין משתפות פעולה עם איראן ומספקות לה צינור חמצן כלכלי קריטי.

הסנקציות פגעו קשות בכלכלה ובמשטר האיראני, והסרתם חשובה לשיקום הכלכלי והמדיני של טהראן. לפי הדיווחים הסרת הסנקציות נדונה בין הצדדים במסגרת ההסכם, אך לא ברור מה יהיה מנגנון הסרתן.

הכספים המוקפאים

במסגרת הצעדים הכלכליים נגד איראן, הוקפאו נכסים וכספים איראניים בחו"ל בשווי מוערך של כ-100 מיליארד דולר, אם כי הסכום המדויק לא ברור. נכון להיום איראן לא יכולה להשתמש בכספים האלה, שעשויים להיות חיוניים לשיקום הכלכלי שלה.

הכספים עומדים במוקד המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן, והפכו לדרישה איראנית מרכזית. איראן מתעקשת שלא ניתן יהיה להתחיל במשא ומתן משמעותי ללא שחרור הכסף, בעוד שטראמפ הבהיר שהכסף יופשר בהתאם לציות האיראני לתנאי ההסכם. "אין פירוז גרעיני - אין דולרים", אמר בכיר אמריקני בתדרוך לכתבים בארה"ב.

סוכנות הידיעות האיראנית תסנים, המזוהה עם משמרות המהפכה, פרסמה שאיראן דורשת כ-12 מיליארד דולר מהנכסים המוקפאים, וכי נרשמה התקדמות בסוגיה. חלק מהכספים האיראניים המוקפאים נמצאים בקטאר, וכתבנו ברק רביד פרסם שדוחא הציעה פשרה שבמסגרתה היא תעניק לטהראן הלוואה של כ-12 מיליארד דולר "לצרכים הומניטריים", אך בפועל קשה לראות כיצד יופעל מנגנון שיחייב את איראן להחזיר את הכסף - ולכן ההצעה נתפסת יותר כמענק עקיף.

אורניום מועשר לרמה גבוהה

אורניום הוא רכיב חיוני לתוכנית האיראנית להשגת נשק גרעיני. האורניום, יסוד טבעי, נכרה באיראן ועובר תהליך ארוך ומורכב שנקרא העשרה באמצעות צנטריפוגות, כדי להפוך אותו לחומר שיכול ליצור פיצוץ גרעיני. אורניום מועשר בטבע ברמה של של כ-0.7%, בעוד שהרמה הנדרשת לפצצת גרעין היא 90%.

באיראן יש כ-440 קילוגרם של אורניום מועשר ברמה גבוהה, של כ-60% - את האורניום הזה ניתן להפוך בזמן קצר ובאמצעים פשוטים יחסית לאורניום מועשר ברמה הנדרשת לפצצה גרעינית. כמות האורניום שמועשר ברמה גבוהה מספיקה ליותר מ-10 פצצות גרעין. לפי הסוכנות לאנרגיה אטומית, רוב האורניום המועשר נמצא באספהאן, וייתכן שחלק ממנו נמצא בנתנז ובפורדו - והוא ככל הנראה קבור עמוק באדמה.

בגלל שהאורניום הזה מקרב מאוד את איראן לגרעין, הוא הפך לנקודת מחלוקת מרכזית בין איראן לארצות הברית. לפי הדיווחים, האפשרות שאיראן תמסור את האורניום לארה"ב או לצד שלישי נדונו, וגם האפשרות שהיא תדלל אותו בעצמה. במהלך המלחמה פורסם כי טראמפ שוקל מבצע צבאי להוצאת האורניום מאיראן.

בנוסף, יש לאיראן עוד טונות של אורניום מועשר לרמה של 20% ו-5% - רחוק יותר מהרמה הנדרשת לפצצה. אך גם את החומר הזה יכולה איראן להעשיר בעתיד באמצעות צנטריפוגות לרמה הנדרשת.

מצר הורמוז והמצור האמריקני

מצר הורמוז הפך למוקד המערכה בין ארצות הברית לאיראן, ונקודת הלחץ העיקרית של טהראן על וושינגטון. בימי שגרה עוברות במצר, שממוקם בין עומאן לאיראן, כ-120 ספינות ביום, שעליהן כחמישית מאספקת האנרגיה העולמית.

בתחילת המלחמה איראן הכריזה כי המצר סגור לתנועה, ואף תקפה ספינות מסחריות שניסו לעבור בו. הדבר הוביל לנזק אדיר לכלכלה העולמית, ולזינוק מחירי הנפט ברחבי העולם - כולל מחירי הדלק בארצות הברית. מאז, המצר נותר בשליטת איראן, שמאפשרת רק לכמות קטנה של ספינות לעבור בו מדי יום - רובן ממדינות שמיודדות עם טהראן. במצר תקועות כ-2,000 ספינות מסחריות, שלא מעיזות לעבר בו מחשש לפגיעה איראנית.

כצעד תגובה, טראמפ הכריז במהלך הפסקת האש על מצור ימי על הנמלים האיראניים במפרץ הפרסי, שנאכף באמצעות עשרות ספינות ומטוסי קרב אמריקניים. הצעד פוגע קשות בכלכלה האיראנית, שתלויה ביצוא נפט דרך מצר הורמוז.

פתיחת מצר הורמוז היא נקודה עיקרית ותנאי חובה עבור ארצות הברית במסגרת הסכם עם איראן. פתיחתו למעבר ספינות צפוי להוביל לירידה משמעותית במחירי האנרגיה, מה שיסייע מאוד לטראמפ מבחינה פוליטית וכלכלית. מהצד השני, הסרת המצור הימי יספק לאיראן צינור חמצן כלכלי לו היא זקוקה נואשות.

הסכם הגרעין של 2015 (JCPOA)

ב-2015 חתמה איראן על הסכם גרעין עם ארצות הברית (בהנהגת הנשיא אובמה) הברית ושאר המעצמות, שמטיל מגבלות חמורות על תוכנית הגרעין שלה שנועדו למנוע ממנה להתקרב לפצצה בטווח של בין 10 ל-15 שנה. היא אף הסכימה לפיקוח על ההסכם, בתמורה להסרת הסנקציות החריפות שהוטלו עליה.

ראש הממשלה נתניהו התנגד נחרצות להסכם שנחתם, ואף נאם נגדו בקונגרס האמריקני. גם בתוך ארה"ב, מצד המפלגה הרפובליקנית הייתה התנגדות עזה להסכם, ומחוקקים רפובליקנים הודיעו מראש שיפעלו לביטול ההסכם לאחר סוף כהונת אובמה.

הנשיא טראמפ פרש מהסכם הגרעין ב-2018, וטען שהוא לא מגביל מספיק את איראן. טהראן הרחיבה מאוד את הפעילות הגרעינית שלה לאחר הפרישה האמריקנית מההסכם.

המתווכות

כמה מדינות מתווכות בין ארצות הברית לאיראן, שממעטות ליצור מגע ישיר, במטרה להגיע להסכם גרעין חדש לעצירת המערכה. פקיסטן היא המתווכת המרכזית, וחלק מהשיחות התקיימו באיסלאמבאד, כאשר מנהיגים פקיסטנים גם הגיעו לטהראן. הסנאטור לינדזי גרהאם המקורב לטראמפ ביקר את העובדה שפקיסטן, העוינת את ישראל, היא המתווכת הרשמית.

בשבועות האחרונים הפכה גם קטאר למתווכת מרכזית, ובתחילת החודש דיווחנו כי האמריקנים רואים בהם את ערוץ התיווך היעיל ביותר. גם מצרים בטורקיה מעורבות במידה מסוימת בהליך התיווך.