הנשק הטוב ביותר של ארה"ב במלחמה באיראן - כטב"ם בהשראת טהראן
האמריקנים הצליחו לשים את ידיהם על הכטב"ם האיראני, השאהד, ועל בסיסו יצרו דגם דומה מתוצרת ארה"ב • הוא זול, טס למרחקים ארוכים - וקל לייצר אותו בכמויות גדולות • עם זאת, גורמים מזהירים מ"התאהבות" בכלי הנשק • "במזרח התיכון אין שיבושי GPS משמעותיים שיפגעו ביעילות שלו, לצבא אין את מה שהוא זקוק לו בקנה מידה מספק", הם מזהירים

כטב"ם התקיפה העוצמתי והזול שארה"ב משתמשת בו במלחמה עם איראן אינו מגיע מהתעשייה האמריקנית. צבא ארה"ב עושה שימוש ברחפן בהשראת טכנולוגיה איראנית, שעבר הנדסה הפוכה. אותו כטב"ם, המכונה לוקאס, פוגע במטרות צבאיות איראניות - והוא מפגין יעילות רבה יותר מהכטב"מים שיוצרו בידי התעשיות האמריקניות.
בכתבה שפורסמה הלילה (בין רביעי לחמישי) בוול סטריט ג'ורנל סקרו בהרחבה את השימוש האמריקני באותו כטב"ם. "יצירתו של לוקאס היא הוכחה מוקדמת לאסטרטגיה חדשה של ייצור מהיר של רחפנים זולים, וסימן לכך שהפנטגון יכול לשנות את אופן ניהול העסקים שלו כדי להתכונן טוב יותר לסכסוך מודרני", נכתב בדיווח.
לדברי בכירים במערכת הביטחון ששוחחו עם העיתון, הכטב"מים האוטונומיים השתתפו בתקיפות מוצלחות על אתרים צבאיים ומתקנים שונים באיראן. "זה תרם לירידה של יותר מ-80% בתקיפות רחפנים איראניים בימים הראשונים של המלחמה", טענו אותם גורמים.

לאותם כטב"מים, כך נכתב בדיווח, יש קשר להכנות של ארה"ב לסכסוך אפשרי עם סין. בניסיון לחזות כיצד יתפתח עימות כזה, העריכו גורמי ביטחון כי לארה"ב ייגמרו תחמושות קריטיות תוך שבועיים או פחות. לכן, הצבא האמריקני היה מעוניין בכלי נשק שניתן לבנות במהירות ובכמויות גדולות, שיטוסו למרחקים ושיהיה זול מספיק לייצר אותם.
לראשונה מזה כחצי מאה
בתקופת ממשל ביידן, קבוצה קטנה במשרד הביטחון האמריקני אימצה את הרעיון שארה"ב תבנה גרסה משלה ל"שאהד" האיראני - כטב"ם שצבאות ומיליציות אחרים ברחבי העולם ניסו לשכפל. רוסיה, שמשגרת אלפי כטב"מים כאלה לאוקראינה, הדגימה למעשה את היכולות של אותו הנשק.
צוות קטן במשרד המחקר וההנדסה של צבא ארה"ב גיבש תוכניות לבניית כטב"ם, שמבוסס על פירוק של שאהד שנאסף באוקראינה. זו הייתה הפעם הראשונה הידועה מזה כחצי מאה שארה"ב ביצעה הנדסה הפוכה לטכנולוגיה צבאית של מדינה אחרת לשימושה, כך גורמים לשעבר במערכת הביטחון. בפעם האחרונה, מדובר היה בגשר צף מתוצרת ברית המועצות.

בכיר לשעבר במערכת הביטחון האמריקנית תיאר את לוקאס כ"טויוטה קורולה של הרחפנים". לדבריו, אולי אין לו את כל התכונות או הרכיבים המתקדמים, אך הוא נבנה כך שיהיה במחיר סביר ובשפע. עלותו הייצור של לוקאס נעה בין 10,000 ל-55,000 דולר, על פי דובר הפנטגון. לשם השוואה, טילי שיוט ארוכי טווח מדגם טומהוק, שכמה מאות מהם שימשו במלחמה עם איראן, עולים לפחות 2 מיליון דולר כל אחד.
משרד הביטחון האמריקני "מחויב להרחבת פתרונות אוטונומיים חסכוניים עבור הכוח המשותף ולוקאס ממשיך להיות דוגמה מצוינת", אמר דובר הפנטגון. בכיר לשעבר בפנטגון, מייקל הורוביץ, שהיה אחד ממנהיגי הצוות שפיתח את לוקאס, אמר כי צבאות אחרים מסוגלים לייצר כלי נשק מדויקים לטווח ארוך בעלות נמוכה. "הבעיה הייתה שארה"ב לא השקיעה בכלל במערכת מסוג זה", אמר הורוביץ.

למרות היתרונות הרבים של לוקאס, ההצלחה שלו באיראן לא בהכרח אומרת שהוא יהיה יעיל בזירות אחרות, כך הסביר מומחה ללוחמה אלקטרונית. "במזרח התיכון אין שיבוש משמעותי של ה-GPS, שיכול לגרום לרחפנים להתרסק או לעוף ממסלולם, כפי שצופים גורמים צבאיים בסכסוך עם סין", הוא אמר.
מומחים אחרים מזהירים כי ארה"ב עדיין סובלת ממחסור בהיצע של מערכות לוחמה מודרניות וזולות. "אנחנו לא מוכנים", אמרה ג'ולי בוש, מייסדת שותפה של חברת טכנולוגיית ההגנה Valinor Enterprises. "לממשלה אין את מה שהיא צריכה בקנה מידה מספק".
