החשש מהסלמה - והעימות הפנימי בארץ הארזים: מי קובע את עתיד המדינה?
בעוד שהמתיחות עם ישראל גוברת, בלבנון מתחדד הקרע בין המוסדות הרשמיים לחיזבאללה • הביקורת נגד הארגון גוברת ברשתות, בצל המגעים עם ישראל • "שלום למען עתיד לבנון", נכתב על שלטים שהוצבו בבירה ביירות


החדשות בקצרה:
- עימות פנימי חריף מתנהל בלבנון סביב השאלה מי קובע את עתיד המדינה.
- בכיר חיזבאללה קמאטי הבהיר כי הארגון הוא שמחליט בכל הקשור להגנת לבנון.
- קמאטי הוסיף כי "איש אינו מסוגל לעקוף את הזרוע הצבאית של ארגון הטרור".
- מנגד, הנשיא ז'וזף עאון פועל למנוע את התפשטות התקיפות.
- משלחת צבאית של לבנון תצא לוושינגטון במטרה לייצב את הפסקת האש.
- למה זה חשוב: העימות מדגיש את הקרע העמוק בין תומכי חיזבאללה למתנגדיו במדינה.
בזמן שבלבנון גובר החשש מאפשרות של הסלמה נוספת מול ישראל, בארץ הארזים מתחדד עימות פנימי חריף סביב השאלה מי קובע את עתיד המדינה: המוסדות הרשמיים או חיזבאללה. השלטים שהוצבו בביירות עם הקריאה "שלום למען עתיד לבנון", מצטרפים לשיח הולך וגובר ברשתות, שבו לבנונים מפנים ביקורת חריפה כלפי ארגון הטרור, לועגים להבטחות ה"ניצחון" שלו - ושואלים בקול רם מה השיגה "ההתנגדות" מלבד הרס, פחד ואיום מתמשך על יציבות המדינה.

צה"ל פרסם התרעת פינוי חריגה ודרמטית בהיקפה לכל תושבי העיר צור והאזורים הסובבים אותה, עם הוראה להתפנות מצפון לנהר א-זהראני - מהלך שנוגע לעשרות אלפי בני אדם, לפי ההערכות כ-60 אלף לבנונים. בינתיים, בצור כבר נראים תושבים רבים שעוזבים את האזור מחשש לתקיפות.
התרעת הפינוי לצור מגיעה פחות מיממה אחרי הקריאה של צה"ל להתפנות מנבטיה, ומחדדת את התרחבות היקף הלחימה והלחץ שבישראל מנסים להפעיל על לבנון.
ככל שהמתיחות הביטחונית גוברת, כך מתחדד גם הקרע בתוך לבנון עצמה. השיח הציבורי ברשתות ובזירה הפוליטית חושף עימות הולך ומחריף בין מי שרואים בחיזבאללה "כוח מגן", לבין לבנונים שטוענים כי הארגון הפך את המדינה לבת ערובה של העימותים האזוריים.

"אף אחד לא מסוגל לעקוף את הזרוע הצבאית של הארגון"
בחיזבאללה כבר לא מנסים לטשטש את מאבק הכוח מול המדינה. חבר המועצה המדינית בארגון הטרור מחמוד קמאטי, הבהיר כי אם המזכ"ל נעים קאסם היה קורא לציבור לצאת לרחובות כדי להפיל את הממשלה, "היינו רואים מאות אלפים מפגינים ודורשים את הפלת הממשלה בדרכי שלום ובאופן דמוקרטי", תוך שהגדיר זאת כ"זכות דמוקרטית".

במקביל, ציין קמאטי מי מבחינת הארגון מחזיק במילה האחרונה בענייני מלחמה ושלום: "חיזבאללה הוא זה שמקבל את ההחלטה בכל מה שקשור להגנה על לבנון", הוא טען. "אף אחד לא מסוגל לעקוף את הזרוע הצבאית של הארגון". האמירות האלו רק מחדדות את עומק העימות בלבנון.

מנגד, בלשכת הנשיא הלבנוני מנסים לשדר תמונה הפוכה: מדינה שפועלת לבלום הידרדרות ולשמור את לבנון מחוץ לעימות רחב. לפי מקור מדיני בכיר ששוחח עם העיתון הלבנוני נידאא אל-וטן, הנשיא ז'וזף עאון מנהל ביממה האחרונה מגעים קדחתניים, פנימיים ובין-לאומיים, בניסיון "לעצור את התקיפות הישראליות ולמנוע את התפשטותן", כשבביירות מבקשים להבטיח שהדאחיה לא תיגרר למערכה.
לבנון מנסה לקדם גם את המסלול המדיני - המשלחת הצבאית שיוצאת לוושינגטון צפויה להדגיש בפגישות בפנטגון ביום שישי את הצורך לייצב את הפסקת האש ולמנוע את קריסתה. זאת, לצד דרישה לחיזוק צבא לבנון צבאית, לוגיסטית וכלכלית.
"התקופה שבה כפו רצון פוליטי באמצעות נשק הסתיימה": מתקפה נגד חיזבאללה ברשת
ברשתות החברתיות בלבנון, האמירות של חיזבאללה כבר זוכות לתגובה חריפה. נשמעים יותר ויותר קולות שמאשימים את הארגון בהחרבת המדינה, בפגיעה בריבונותה - ובניסיון להמשיך להכתיב את המציאות באמצעות כוח צבאי.
"חיזבאללה חייב להבין שהתקופה שבה כפו רצון פוליטי באמצעות נשק הסתיימה. מי שמאיים להפיל את הממשלה הוא זה שנטש את המדינה והציב את עצמו נגד רצון רוב הלבנונים", הדגיש פואד. "ממשלה זו מייצגת אזרחים לבנונים שרוצים ריבונות ויציבות, לא מלחמות וניצחונות דמיוניים בעוד הדרום חרב וכבוש. מה השיגו הנשקים האלה ללבנון מלבד הרס?"

גם קולות אחרים בשיח הלבנוני מבטאים לא רק כעס, אלא תחושת נתק עמוקה בין הנהגת "ההתנגדות" לבין המציאות בלבנון של היום. מאלכ ציינה כי "אנחנו חיים עם קבוצה של אנשים שאף אחד מהם כבר לא באמת נמצא איתנו ב-2026. וכנראה שהם גם לא יעברו ל-2026 באמת עד שלא יחזרו לדרום בעוד כמה חודשים ויראו את מה שאי אפשר לתאר".
אחרים תוקפים לא רק את עצם הקו של חיזבאללה, אלא גם את המסרים שיוצאים מהנהגתו, שלדבריהם מלאים בסתירות ומנותקים מהמציאות בשטח. "בדרך כלל שקרן נחשף מהר, כי לשקר יש רגליים קצרות אבל אף אחד לא מתעלה על נעים קאסם".
