מנהיג הסטודנטים שהפך לנשיא קיצוני: המנהיג שישראל רצתה להמליך באיראן

החדשות בקצרה:

• בניו יורק טיימס דווח שישראל וארה"ב שאפו להציב את אחמדינז'אד בראש המשטר החדש.
• אחמדינז'אד כיהן כנשיא בין 2005 ל-2013 והיה ידוע בשנאתו לישראל וטיפוח תוכנית הגרעין.
• לאחר סיום כהונתו הוא מיתן את עמדותיו והפך למבקר של המשטר.
• הוא נפצע ביום הראשון של המלחמה, ומקום הימצאו לא ידוע.

מחמוד אחמדינז'אד הוא לא הבחירה הטריוויאלית של ישראל וארצות הברית למנהיג הבא של איראן. הנשיא לשעבר החזיק במשך שנים ארוכות בקו ניצי ועוין במיוחד כלפי ישראל והמערב כולו, וטיפח במהלך כהונתו את תוכנית הגרעין האיראנית. ולמרות זאת, בניו יורק טיימס דווח שדווקא הוא עמד במרכז מהלך דרמטי שרקמו בירושלים ובוושינגטון כדי להציבו בראש המשטר החדש באיראן לאחר חיסולו של עלי ח'אמנאי.

המנהיג שהדהים את איראן

את ראשית דרכו הפוליטית עשה אחמדינז'אד כאחד ממנהיגי תנועת הסטודנטים שארגנה את ההפגנות וסייעה למהפכה האיסלאמית. לאחר מכן הוא הצטרף למשמרות המהפכה, וב-2005 הוא הדהים את איראן כשנבחר לנשיאות המדינה עוד לפני גיל 50, וכיהן במשך שתי קדנציות עד 2013.

במהלך כהונתו הוא התבלט כמנהיג פופוליסטי שקידם ערכים שמרניים ולאומיים לצד ניסיונות לרפורמה חברתית. הוא היה ידוע באיבתו העזה לישראל וקרא "למחוק אותה מהמפה", לצד הכחשת שואה, ואיראן תחתיו האיצה את העשרת האורניום שלה במסגרת טיפוח תוכנית הגרעין. הוא הפנה גם ביקורת חריפה כלפי ארצות הברית ודיכא באכזריות מתנגדים איראניים מבית.

במהלך כהונתו השנייה אחמדינז'אד הסתכסך עם המנהיג העליון עלי ח'אמנאי לאחר שניסה להרחיב את סמכויותיו ללא אישורו, ובמקביל הסתכסך גם עם מוחמד באקר קאליבאף - היום אחד האנשים החזקים באיראן. כוחו הפוליטי והתמיכה הציבורית בו התרסקה לקראת סוף כהונתו ב-2013.

שינוי הקו לאחר פרישתו

לאחר פרישתו שינה אחמדינז'אד את עמדותיו וניסה ולצבור כוח מחדש בפוליטקה האיראנית. הקו החדש שלו היה מתון יותר וקרוב יותר למערב, כולל ציוצים על תרבות מערבית שזכו לתשומת לב רבה, והוא אף הפנה ביקורת כלפי המשטר האיראני עצמו.

העימות שלו עם המנהיג העליון ח'אמנאי הסלים ונעשה פומבי יותר בהדרגה, והוא ניסה להתמודד לנשיאות 3 פעמים נוספות - ב-2017, 2021 ו-2024 - אך כל פעם נבלם מחדש על ידי משטר האייתוללות. הביקורת שלו התמקדה בשחיתות של המשטר האיראני, והוא סומן כגורם מאיים ותנועותיו הוגבלו עד שהוגבל למעצר בית.

בריאיון לניו יורק טיימס ב-2019, אחמדינז'אד אף שיבח את הנשיא טראמפ וקרא להתקרבות בין איראן לארצות הברית. באותה תקופה מקורבים לנשיא לשעבר הואשמו בריגול עבור המערב, ונעצרו. במהלך מבצע "עם כלביא" הוא שמר על שקט יחסי ומיעט להתבטא, מה שלא חמק מעיניו של הציבור והשלטון האיראני.

בניו יורק טיימס דווח שבשנים האחרונות ערך אחמדינז׳אד כמה נסיעות מחוץ לאיראן שעוררו ספקולציות לגבי הנאמנות שלו. ב-2023 ביקר בגואטמלה, וב-2024 ו-2025 נסע להונגריה - לשתי המדינות קשרים קרובים עם ישראל.

התקיפה שנועדה לשחרר אותו - וההיעלמות

במסגרת התוכנית הישראלית-אמריקנית שדווחה בניו יורק טיימס ישראל וארצות הברית תקפו את אנשי משמרות המהפכה ששמרו על אחמדינז'אד, במטרה לשחרר אותו. תצלומי לוויין מצביעים על כך שהעמדה ששמרה על ביתו אכן הושמדה.

בעיתון האמריקני דווח שהוא נפצע במסגרת אותה תקיפה על ביתו, אך שרד. מאז הוא לא נראה בציבור, ומקום הימצאו ומצבו הנוכחי אינם ידועים.