N12
פרסומת

דיווח: בעקבות המלחמה - הודו ואיחוד האמירויות דנות בעסקת נשק נרחבת

אבו דאבי מבקשת לרכוש טיל שיוט ומערכת הגנה אווירית מתקדמים מתוצרת הודו • המהלך ידרוש גם אישור של מוסקווה • הצעד מאותת על חיזוק חשוב של מחנה בעלות הברית של ישראל

אסף רוזנצוייג
פורסם: | עודכן:
טילי "ברהמוס" בצבא הודו
טילי "ברהמוס" בצבא הודו | צילום: רויטרס
הקישור הועתק

החדשות בקצרה:

  • איחוד האמירויות דנה ברכישת טילי שיוט ומערכות הגנה אווירית מהודו.
  • מדובר באחד מטילי השיוט המתקדמים בעולם.
  • הצעד מגיע בעקבות המתקפות העזות נגד האמירויות במלחמה, ובמהלך להרחבת המגוון האסטרטגי שלה.
  • רוסיה תידרש לאשר חלק מהעסקה, אך היא לא צפויה להערים קשיים.
  • איחוד האמירויות והודו הן בעלות ברית חשובות של ישראל, בצעד נגד הברית של סעודיה ופקיסטן.

הודו ואיחוד האמירויות מנהלות שיחות על עסקת נשק אפשרית שבמסגרתה עשויה ניו דלהי למכור למדינה מהמפרץ כמה ממערכות הנשק המרכזיות שלה, כך דווח אתמול ברויטרס. העסקה המסתמנת מאותתת על כוונתה של אבו דאבי לגוון את מקורות הרכש שלה ולבחור בכיוון של עצמאות אסטרטגית יחסית, תוך חיזוק מחנה המדינות הקרובות לישראל.

על פי הדיווח, שתי המדינות דנות בעסקה למכירת טיל השיוט העל-קולי "ברהמוס" ומערכת ההגנה האווירית אקאשטיר. הטיל, שנחשב לאחד המתקדמים בעולם, פותח בהודו במשותף עם רוסיה, ומכירה שלו תדרוש אישור טכני של מוסקווה, אך נראה שלא מדובר במכשול לשיחות.

עוד דווח כי השיחות כוללות גם אפשרות למכירת מערכת "אקאשטיר", מערכת הגנה אווירית אוטומטית שפותחה על ידי חברת Bharat Electronics שבבעלות הודו יחד עם צבא הודו. דוווח כי איחוד האמירויות הביעה עניין בכמה ממערכות הנשק ההודיות, ובהן ברהמוס ואקאשטיר, וכי המגעים נמצאים בשלב ראשוני אך מתקדמים במהירות.

מוחמד בן זאיד ומוחמד בן סלמאן
מוחמד בן זאיד ומוחמד בן סלמאן | צילום: reuters

טיל ה"ברהמוס", שפותח במשותף על ידי הודו ורוסיה, נחשב לאחד מטילי השיוט המהירים בעולם וניתן לשגר אותו מפלטפורמות ביבשה, באוויר ובים. על פי הדיווח, איחוד האמירויות בוחנת רכישת ציוד צבאי מהודו וממדינות נוספות בעקבות המלחמה במזרח התיכון, שבמהלכה ספגה מתקפות כבדות מצד איראן. המדינה מבקשת לשפר את יכולתה להתמודד עם איומים מתפתחים וכן להגן על מצר הורמוז, נתיב קריטי לייצוא האנרגיה שלה.

מוקדם יותר השנה חתמה איחוד האמירויות על מזכר הבנות עם קוריאה הדרומית שנועד לקדם שיתוף פעולה ביטחוני בהיקף של יותר מ-35 מיליארד דולר. ההערכה היא שעסקה עם מדינות כמו הודו וקוריאה הדרומית מאפשר לאיחוד האמירויות לגוון את מקורות הרכש שלה מבלי לעורר בעיות מצד ארה"ב, בעלת הברית החשובה ביותר שלה.

פרסומת

לפי נתוני מכון SIPRI, ארצות הברית הייתה ספקית הנשק הגדולה ביותר למזרח התיכון בשנים 2021 עד 2025 וסיפקה 54% מהיבוא האזורי הכללי. אחריה ניצבו איטליה עם 12% וצרפת עם 11%.

נתניהו, מודי
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מכיוון שטיל "ברהמוס" פותח בשיתוף עם רוסיה, כל עסקה למכירתו לאיחוד האמירויות תדרוש גם את אישורה של מוסקווה. ההערכה היא כי לא מדובר במכשול רציני לשיחות בשל היחסים הקרובים בין רוסיה לאבו דאבי.

כבר כיום מחזיקה איחוד האמירויות בטיל הבליסטי האמריקני ATACMS, שטווחו המרבי מגיע ל-300 קילומטרים, וכן במערכות ההגנה האווירית האמריקניות המתקדמות THAAD ופטריוט. מומחי ביטחון ציינו כי מערכת אקאשטיר תוכל לשלב מידע ממערכות נוספות לצורך התמודדות עם איומים אוויריים.

בשנים האחרונות התחזקו היחסים בין הודו לאיחוד האמירויות והובילו לשורה של הסכמים בתחומי הסחר והאנרגיה, לצד הסכם לפיתוח משותף של ציוד צבאי. לפי שני מקורות בממשלת הודו, המגעים למכירת מערכות הנשק מהווים עדות נוספת לשינויים במאזן הכוחות באזור, כאשר הודו רואה בהעמקת שיתוף הפעולה עם אבו דאבי משקל נגד להסכם הביטחוני שנחתם לאחרונה בין סעודיה לפקיסטן.

צבא הודו
צבא הודו | צילום: רויטרס
פרסומת

לפי שני המקורות ההודיים, המלחמה בת ארבעת הימים בין הודו לפקיסטן בשנה שעברה, שבמהלכה השתמשה הודו לראשונה במערכת ברהמוס בקרב, עוררה עניין מצד מדינות נוספות. מאז חתמה הודו על עסקאות למכירת הטיל לווייטנאם ולאינדונזיה, וקיבלה פניות גם מתאילנד, דרום אפריקה, ברזיל וצ'ילה. המכירה היחידה שבוצעה לפני כן הייתה לפיליפינים בשנת 2022.

נתוני ממשלת הודו מראים כי יצוא הנשק של המדינה זינק ליותר מארבעה מיליארד דולר בשנה שהסתיימה במרץ 2026, לעומת 7.26 מיליון דולר בלבד בשנים 2013 ו-2014. במקביל, הודו היא גם רוכשת הנשק השנייה בגודלה בעולם, עם יותר מ-8% מכלל יבוא הנשק העולמי, לפי נתוני SIPRI.

העסקה הנרקמת בין הודו לאיחוד האמירויות עשויה להיות חשובה גם מצידה של ישראל, שהעמיקה מאוד את יחסיה עם אבו דאבי על רקע המלחמה באיראן והתקיפות המסיביות של משמרות המהפכה בבעלת הברית המפרצית. העסקה הזו, שטרם הושלמה, מאותתת על שלב חשוב בברית שכוללת בין השאר גם את ישראל ויוון - אל מול הציר השיעי האזורי של איראן והציר של המדינות המוסלמיות הסוניות הכוללות את טורקיה, פקיסטן, קטאר וסעודיה.