יצאה בחריפות נגד ישראל: ראש ממשלת דנמרק צפויה לאבד את תפקידה

החדשות בקצרה:

• מלך דנמרק הטיל את הרכבת הממשלה על יו"ר מפלגת הימין-מרכז טרולס פולסן.
• ראש הממשלה בשבע השנים האחרונות פרדריקסן נמצאת בסכנת הדחה ממשית.
• מפלגתה הסוציאל-דמוקרטית בראשותה רשמה את תוצאת הבחירות הגרועה ביותר מאז 1903.
• השר הבכיר רסמוסן חצה את הקווים והכריע כשהחליט לתמוך במועמד הימין פולסן.
• פרדריקסן מתחה ביקורת חריפה על נתניהו והציעה לקדם סנקציות נגד ישראל.
• למה זה חשוב: המהלך עשוי להביא לסיום כהונתה של אחת המנהיגות הדומיננטיות באירופה.

  ---

ראש ממשלת דנמרק, מדה פרדריקסן, ניצבת בפני אחת מנקודות השפל הקשות בקריירה הפוליטית שלה, אחרי שמלך דנמרק פרדריק העשירי הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה החדשה על טרולס לונד פולסן, יו"ר מפלגת הימין-מרכז הליברלית. פרדריקסן, שמכהנה בתפקיד קרוב לשבע שנים ברציפות ונחשבת לאחת המנהיגות הדומיננטיות באירופה, נמצאת בסכנת הדחה אמיתית.

המהלך הדרמטי טלטל את המערכת הפוליטית בדנמרק, משום שפרדריקסן נחשבה במשך שנים לאחת הדמויות החזקות והדומיננטיות ביותר בפוליטיקה הדנית, וגם לאחת המנהיגות הבולטות באיחוד האירופי. מפלגתה הסוציאל-דמוקרטית אומנם זכתה במספר הקולות הגבוה ביותר בבחירות שנערכו במרץ, אך לא הצליחה להשיג רוב בפרלמנט הדני, הפולקטינג.

למרות הניצחון היחסי, מדובר היה בתוצאה הגרועה ביותר של המפלגה מאז 1903. הסוציאל-דמוקרטים קיבלו רק 22% מהקולות, וגוש השמאל כולו לא הצליח להגיע לרוב שיאפשר הקמת ממשלה יציבה. פרדריקסן היא זו שהורתה על הקדמת הבחירות, במחשבה שהתמיכה בה על רקע העימותים עם טראמפ יסייעו לה בקלפי ויאפשרו לה להגדיל את כוחה.

ביקורת על נתניהו וישראל

פרדריקסן מתחה לפני כשנה ביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו והממשלה בראשותו. "נתניהו הוא בעיה בפני עצמה כעת, יהיה לישראל טוב יותר אם הוא לא יהיה ראש הממשלה", אמרה בריאיון לתקשורת המקומית באוגוסט 2025. פרדריקסן ציינה כי "זה אומנם עניין פנימי של הישראלים", אך לא חסכה בביקורת. "אין שום ספק שהוא מהווה אתגר עבורנו. ניתן לראות בעין בלתי מזוינת שקשה לנו מאוד מאוד להשפיע על הנעשה בישראל".

לדבריה באותו ריאיון, היא תכננה לנצל את תפקידה של דנמרק כנשיאת האיחוד האירופי כדי "להגביר את הלחץ על ישראל, ובפרט על נתניהו. מדובר בלחץ פוליטי, מדובר בסנקציות, זה יכול להיות גם ביחס למתנחלים וגם לשרים, וזה יכול להיות גם ביחס לישראל כולה", היא אמרה, וציינה כדוגמאות סנקציות מסחריות או מחקריות.

מאז הבחירות ניסתה פרדריקסן לגבש קואליציה חדשה שתעניק לה כהונה שלישית כראש הממשלה, אך נתקלה במערכת פוליטית מפוצלת במיוחד. מפלגות קטנות מהימין הקיצוני ומהשמאל הקיצוני התחזקו בשנים האחרונות, והמשא ומתן הממושך בין המפלגות הפך למורכב במיוחד. בסך הכול, 12 מפלגות נבחרו לפרלמנט הדני, והמפלגה הגדולה של פרדריקסן מחזיקה ב-38 מושבים מתוך 179 - מה שמדגים את הקושי להרכיב קואליציה יציבה.

במשך שבועות ניסתה פרדריקסן לאחד בין מפלגות שמאל ומפלגות מרכז מתונות, אך לא הצליחה להגיע להסכמות. המכה המשמעותית ביותר עבורה הגיעה כאשר לארס רוקה רסמוסן, מנהיג מפלגת המרכז המתונה ועד לאחרונה שר החוץ של פרדריקסן, פרש מהשיחות והחליט לתמוך דווקא בפולסן.

השר הבכיר שחצה את הקווים

רסמוסן נחשב לדמות מפתח בפוליטיקה הדנית בגלל מיקומו באמצע בין מחנות הימין והשמאל, והחלטתו למעשה פתחה את הדלת לאפשרות ממשית של הקמת ממשלת ימין. בהודעה רשמית שפרסם בית המלוכה נמסר כי המלך ביקש מפולסן "להוביל את המשא ומתן להקמת ממשלה ללא השתתפות הסוציאל-דמוקרטים והמתונים".

פולסן, שכיהן בעבר כשר ההגנה בממשלת הקואליציה הקודמת, עומד כעת בפני משימה מורכבת לא פחות: לנסות לאחד מפלגות ימין ומרכז-ימין לקואליציה משותפת. מפלגתו עצמה קיבלה רק כ-10% מהקולות בבחירות.

במוקד ההצבעה: משבר ההגירה

במקביל, מפלגת העם הדנית הלאומנית, מהכוחות הבולטים בימין הקיצוני, הודיעה כי היא תומכת בפולסן. לפי הודעת המלך, התמיכה ניתנה במטרה לקדם "צעדים שיובילו להגירה שלילית של מוסלמים מדנמרק".

סוגיית ההגירה הפכה בשנים האחרונות לאחד הנושאים המרכזיים בפוליטיקה הדנית, וגם מפלגות שמאל אימצו עמדות קשוחות יותר בנושא. בבחירות האחרונות נרשמה התחזקות ברורה של מפלגות ימין, ומפלגת העם הדנית אף שילשה את כוחה לעומת מערכת הבחירות הקודמת.

למרות המשבר הפוליטי, פרדריקסן עדיין נהנית מפופולריות ציבורית בתחומים מסוימים. רבים בדנמרק העניקו לה תמיכה רבה על הדרך שבה התמודדה עם ניסיונותיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להשתלט על גרינלנד. עם זאת, בנושאים פנימיים כמו מיסוי, הגירה והרגולציה על תעשיית החזירים המקומית, מעמדה הפוליטי נחלש במידה רבה.

פרדריקסן עצמה הודתה ביום שישי כי ייתכן שתאבד את תפקידה. לדבריה, "הדנים הרכיבו פרלמנט שבו בהחלט יכולה לקום ממשלת ימין. יכול מאוד להיות שזהו תחילתו של התהליך הזה".

גם במחנה השמאל הגיבו בזעם להתפתחויות. פלה דרגסטאד, ראש מפלגת "רשימת האיחוד", האשים את רסמוסן בקריסת המגעים ואמר כי כל המפלגות האחרות היו מוכנות להתפשר. מרטין לידגארד, מנהיג מפלגת "השמאל הרדיקלי", אמר כי הוא "המום" מהחבירה של רסמוסן למפלגת העם הדנית וטען כי המהלך מעניק לימין הקיצוני תפקיד מרכזי.

למרות הדרמה, פרשנים פוליטיים מעריכים שגם לפולסן לא יהיה קל להרכיב ממשלה. לדבריהם, המחלוקות בין המפלגות עדיין עמוקות מאוד, והמשא ומתן, שכבר הפך לארוך ביותר בהיסטוריה הפוליטית של דנמרק, עלול להימשך עוד שבועות ארוכים. בשל כך, האפשרות שפרדריקסן עוד תחזור בסופו של דבר ותצליח להקים קואליציה משלה עדיין לא ירדה מהפרק.