מי באמת מחליט בטהראן: המעגל הסגור שמנהל את איראן בדרך להסכם או לחידוש המלחמה

לקראת פתיחת שיחות המשא ומתן באיסלמבאד, לא רק סוגיית הגרעין והסנקציות על השולחן - אלא גם השאלה מי בכלל מקבל את ההחלטות בטהראן. מאחורי ההצהרות הפומביות, פועל מעגל מצומצם של בכירים, שבמרכזו ניצב המנהיג העליון מוג'תבא ח'אמנאי, ולצידו שחקנים אחרים שמעצבים את הקו. N12, יחד עם ד"ר רז צימט ודני סיטרינוביץ מה-INSS, ממפה את מוקדי הכוח שעל פיהם יישק דבר.

המנהיג העליון של איראן - מוג'תבא ח'אמנאי

בנו של עלי ח'אמנאי, שמונה להחליפו כמנהיג העליון ב-9 במרץ, לאחר שאביו חוסל ב-28 בפברואר במכת הפתיחה של המלחמה. ח'אמנאי בן ה-56, קשור עמוקות למוסדות הפוליטיים והביטחוניים של הרפובליקה האיסלאמית ובפרט למשמרות המהפכה.

ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי ב-INSS, אומר ל-N12: "מוג'תבא מקבל החלטות בצורה משמעותית, אך יש קושי להשיג אותו, להבין מה הוא רוצה ואיך התקשורת איתו בכלל מתנהלת, ייתכן שבאמצעות העברת פתקים".

עוד הוא מציין כי "השינוי של השבוע האחרון התאפשר בעיקר בזכות שינוי העמדה של מוג'תבא שמקבל את ההחלטה הסופית, מה שאפשר פריצת דרך - ללכת להפסקת אש".

דני (דניס) סיטרינוביץ, חוקר בכיר ב-INSS, מזכיר: "המעגל הראשון הכי קטן זה מוג'תבא שצריך לחתום על הדברים. סביר להניח שהוא ינסה לייצר המשכיות ולהציג את העמדות של אבא שלו במו"מ ולכן, בספק רב שנראה שינוי בעמדה האיראנית לכאן ולכאן".

יו"ר הפרלמנט האיראני - מוחמד באקר קאליבאף

מכהן בתפקידו מאז 2020, לאחר שנבחר ברוב גדול, ונחשב לאחת הדמויות הפוליטיות הוותיקות והמשפיעות באיראן. קאליבאף מזוהה עם הממסד הביטחוני והיה לאורך השנים מקורב ללשכת המנהיג העליון ולמשמרות המהפכה. במהלך המלחמה, בלט בקו תקיף וניצי כלפי ישראל וארה"ב.

ד"ר צימט אומר כי "קאליבאף הוא גורם מפתח בצמרת השלטון באיראן, ואפשר להגדיר אותו כמספר 2 במערכת". לצד זאת, הוא מדגיש כי גם הוא אינו פועל לבדו, וככל הנראה נדרש לקבל הסכמה מצד הדרג הצבאי, אחמד וחידי, מפקד משמרות המהפכה.

מפקד משמרות המהפכה - אחמד וחידי

וחידי מונה לתפקיד בעקבות גל חיסולים שפגע בצמרת האיראנית, הוא מוותיקי משמרות המהפכה מאז שנות ה-70, כיהן בעברו כמפקד כוח קודס, שר ההגנה ושר פנים תחת ראיסי. הוא נמצא ברשימת אינטרפול מאז 2007 בחשד למעורבות בפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994, שבו נהרגו 85 בני אדם. ​​​​​​​​​​​​​​​​

נשיא איראן - מסעוד פזשכיאן

נבחר לנשיאות ב־2024 ומזוהה עם המחנה הפרגמטי יחסית במערכת האיראנית. פזשכיאן מגיע מרקע רפואי ושימש בעבר כשר הבריאות, ובהמשך כחבר פרלמנט זמן רב. למרות תדמית מתונה יותר, סמכויותיו מוגבלות - במיוחד בתחומי החוץ והביטחון, שנשלטים בידי המנהיג העליון ומשמרות המהפכה. תפקידו מתמקד בעיקר בניהול הממשלה והכלכלה, ובייצוג הקו הרשמי של המשטר כלפי חוץ.

שר החוץ האיראני - עבאס עראקצ'י

אחד מאנשי המפתח בזירה המדינית של איראן. היה מהדמויות הבולטות בצוות המו"מ להסכם הגרעין וישתתף בשיחות באיסלמבאד, שם ייצג את איראן במגעים הדיפלומטיים. למרות תפקידו המרכזי בניהול השיחות ובהעברת המסרים כלפי חוץ, הוא פועל בהתאם לקווים שמוכתבים מדרג ההנהגה הבכיר.

ד"ר צימט מצביע על כך "שנשיא איראן מסעוד פזשכיאן ושר החוץ עבאס עראקצ’י הם דמויות פעלתניות ודומיננטיות בזירה המדינית, אך תהליך קבלת ההחלטות בטהראן מתנהל לרוב על בסיס קונצנזוס - גם אם מאחורי הקלעים מתקיימים ויכוחים בין הגורמים השונים".

"אחמד וחידי מייצג את הקו הרדיקלי יותר, בעוד שמוג׳תבא ח'אמנאי נתפס כקרוב לאותו מחנה, אך כזה שמוכן להפגין גמישות טקטית. מנגד, פזשכיאן ועראקצ’י מזוהים עם גישה פרגמטית יותר".

לדברי סיטרינוביץ, "פזשכיאן ועראקצ'י מייצגים קו פרגמטי יותר בתוך המערכת. עם זאת, מידת ההשפעה שלהם מוגבלת ונגזרת מהקרבה למוקדי הכוח האמיתיים ובראשם מוג'תבא ח'אמנאי. ככל שהקשר אליו הדוק יותר, כך גם היכולת להשפיע על קבלת ההחלטות גדלה. האיראנים מגיעים למו"מ מתוך תודעת ניצחון וכופים את התנאים שלהם במשא ומתן".