"איום על הריבונות": הסנאט בתאילנד מזהיר מפני ישראלים – וטוען שהם משתלטים על האיים באמצעות אנשי קש

החולות הלבנים והמים הצלולים של קוסמוי וקופנגן נחשבו מאז ומתמיד ליהלומים שבכתר התיירות התאילנדית. אולם כעת קולות הולכים וגוברים מצד מחוקקים ותושבים מקומיים מזהירים כי האיים הללו עוברים תהליך של "השתלטות" שיטתית על ידי גורמים זרים, המנצלים פרצות משפטיות מורכבות. הסנאט התאילנדי העלה לאחרונה את הסוגיה לדרגת איום על הביטחון הלאומי, תוך התמקדות מיוחדת בזינוק בעסקאות "אנשי קש" (Straw man deals) המאפשרות לזרים, ובמרכזם ישראלים, לעקוף את החוק האוסר על בעלות זרה על קרקעות.

גנרל קריאנגקראי סריראק, סגן נשיא הסנאט הראשון, הוביל לאחרונה ועדה רמת דרג למחוז סוראט תאני כדי להתמודד עם מה שהוא מגדיר כסכנה קיומית לכלכלה המקומית. לאחר פגישות עם תושבים, אישר הגנרל כי השימוש ב"אנשי קש" מקומיים, אזרחים תאילנדים המחזיקים בזכויות על הקרקע בשמם של משקיעים זרים, הגיע לנקודת רתיחה. בעוד שהחוק התאילנדי אוסר מפורשות על זרים לרכוש קרקע באופן ישיר, דוח הסנאט חושף כי נכסים בקו החוף ושטחים נרחבים בפנים האיים נבלעים על ידי חברות שקיימות על הנייר בלבד.

עלייתו של "המודל הישראלי"

השינוי הדמוגרפי באיים הופך למוקד הסערה, ועל פי ועדות המשנה של הסנאט ודיווחים מהשטח, חלק משמעותי מבעלי הקרקעות החדשים הם אזרחים ישראלים. רבים מהם מתוארים כמשוחררי צבא טריים או משפחות צעירות המחפשות שקט מהמלחמה המתחוללת במזרח התיכון.

זרם זה הוליד את מה שמכונה בפי האנליסטים "המודל הישראלי". בשונה מקבוצות זרות אחרות שנוטות להשתלב במוקדי התיירות הקיימים, המתיישבים הישראלים מקימים לעיתים קרובות מובלעות סגורות. מקופנגן ועד להרי פאי שבצפון, צצו קהילות שלמות הכוללות מרכזים רוחניים (בתי חב"ד), מוסדות חינוך פרטיים ועסקים הפונים כמעט אך ורק למהגרים מישראל.

גורמי ביטחון הביעו חשש כי ריכוזים אלו הופכים ל"מדינה בתוך מדינה". צ'איונג מנירונגסאקול, דובר ועדת המשנה לענייני צבא בסנאט, הזהיר כי הריכוז של עסקים בבעלות זרה, הפועלים בעיקר בתחומי הקנאביס והנדל"ן, דוחק את רגלי האוכלוסייה המקומית. תושבים מדווחים כי הם אינם יכולים עוד להרשות לעצמם לחיות באזור לאחר שערך הקרקע זינק בשיעור של עד 50 אחוז סביב אותם מוקדים זרים.

מתקפת נגד חקיקתית: האכיפה של 2026

הממשלה התאילנדית לא עומדת מנגד, ובמהלך הרבעון הראשון של 2026, כוח משימה מיוחד בסוראט תאני כבר חשף 620 מקרים של פעילות זרה בלתי חוקית. אולם, עליית מדרגה משמעותית נרשמה ב-1 באפריל 2026, כאשר המחלקה לפיתוח עסקי (DBD) הטמיעה אמצעי סינון מחמירים המחייבים אזרחים תאילנדים להוכיח יכולת פיננסית עצמאית לפני רישום חברה. מאז החלת הצעדים הללו בתחילת החודש, נרשמה צניחה דרמטית של 66 אחוז ברישום חברות החשודות כ"חברות קש".

בנוסף לכך, הסנאט התאילנדי מקדם כעת רפורמה מקיפה בקוד המקרקעין, והתיקונים המוצעים שנמצאים כעת בבחינה מבקשים להחמיר את הסנקציות. במקום דרישה למכירה כפויה של הקרקע, כל נכס שיימצא כי הוחזק באמצעות מבנה של אנשי קש בלתי חוקיים, יוחרם לטובת המדינה ללא פיצוי. "הכלכלה אולי מרוויחה מהשקעות זרות, אבל המקומיים מאבדים את בתיהם ואת זהותם התרבותית", מציין גנרל קריאנגקראי. הוא מוסיף כי ממצאי הסנאט יועברו לבית הנבחרים כדי לגבש חוקים שיתייחסו לעסקאות אנשי קש לא רק כעבירה מנהלית, אלא כעבירת מקור במסגרת החוק לאיסור הלבנת הון.