סודות "מלאך המוות מאושוויץ": שווייץ תפתח את התיקים המודיעיניים החסויים על יוזף מנגלה

החדשות בקצרה
- שווייץ הודיעה כי תפתח לעיון מסמכים סודיים הנוגעים לפושע המלחמה הנאצי יוזף מנגלה, שכונה "מלאך המוות" מאושוויץ, אך עדיין לא נקבע מועד לחשיפתם.
- היסטוריונים חושדים כי מנגלה שהה בשווייץ גם לאחר שהוצא נגדו צו מעצר בין-לאומי, בין היתר בעקבות מידע מודיעיני ודירה ששכרה אשתו בציריך בשנות ה-60.
- במשך שנים סירבו הרשויות השווייצריות לחשוף את המסמכים בטענה של ביטחון לאומי והגנה על בני משפחתו של מנגלה.
- חוקרים מעריכים שהתיקים עשויים לחשוף קשרים בין שווייץ לשירותי מודיעין זרים, כולל המוסד, שפעל אז ללכידת נאצים נמלטים.
- למה זה חשוב: הפרשה מעלה מחדש שאלות על תפקידה של שווייץ בתקופת השואה, על שקיפות היסטורית ועל האפשרות שמדינה אירופית סייעה, במודע או שלא במודע, להסתרת אחד מפושעי המלחמה הידועים בהיסטוריה.
שירות הביון הפדרלי של שווייץ הודיע על החלטה דרמטית לפתוח לציבור את התיקים המודיעיניים החסויים הנוגעים לפושע המלחמה הנאצי יוזף מנגלה. ההחלטה מסמנת את קץ שנות השתיקה של הממשל השווייצרי, אשר סירב בעקביות לאפשר גישה למסמכים אלו, ובכך ליבה במשך עשורים תיאוריות קונספירציה סביב נתיב בריחתו של הרופא האכזרי מאושוויץ.
מנגלה, שנודע כ"מלאך המוות", שלח כ-400 אלף בני אדם, מרביתם יהודים, אל תאי הגזים באושוויץ, וביצע ניסויים רפואיים אכזריים בילדים ובתאומים. בתום המלחמה נמלט לדרום אמריקה תחת זהות בדויה, ומת בברזיל ב-1979 מבלי שעמד לדין.
המעקב המסתורי בציריך
ההחלטה לפתוח את הארכיונים לא נבעה מיוזמה של הממשל, אלא מלחץ ציבורי ומשפטי כבד. בשנת 2019 ובשנת 2025 הגישו היסטוריונים בקשות לעיון בתיקים, אך נדחו על הסף. השלטונות קבעו כי המסמכים יישארו נעולים עד שנת 2071 מטעמי ביטחון לאומי והגנה על פרטיות משפחתו של מנגלה.

אולם, כפי שדווח ברשת ה-BBC, התפנית התרחשה כאשר ההיסטוריון ג'רארד וטשטיין סירב לקבל את התשובה השלילית וגרר את הרשויות השווייצריות לבית המשפט. כדי לממן את ההליך המשפטי היקר, פתח וטשטיין בקמפיין גיוס המונים חסר תקדים, והצליח לגייס מהציבור 18 אלף פרנקים שווייצריים בתוך ימים ספורים בלבד. אל מול התביעה וההד הציבורי, שירות הביון נאלץ לסגת והודיע החודש כי יאפשר גישה לחומרים.
"כל עוד התיקים היו סגורים עד 2071, זה נראה מגוחך ורק הזין שמועות שחייבים להסתיר משהו. הציבור הבהיר שהוא דורש שקיפות".
ההיסטוריון ג'רארד וטשטיין ל-BBC
ההחלטה מפיחה תקוות חדשות בקרב חוקרים המנסים לפענח את נתיב בריחתו של מנגלה, שמת בברזיל מבלי שעמד לדין. בעוד שבעבר היה ידוע רשמית רק על חופשת סקי קצרה שקיים באלפים ב-1956, התיקים החדשים עשויים לחשוף תמונה מורכבת בהרבה לגבי השנים שלאחר מכן.
ההיסטוריונית רגולה בוכסלר חשפה בראיון ל-BBC כי בשנת 1961 התקבל בשווייץ דיווח דחוף מהמודיעין האוסטרי, לפיו מנגלה נע בזהות שאולה וייתכן שהוא שוהה במדינה. באותה עת, אשתו שכרה דירה סמוך לנמל התעופה בציריך והושמה תחת מעקב משטרתי, שם תועדה כשהיא מלווה בגבר לא מזוהה.
הקשר למוסד
חלק מהמומחים מעריכים כי הסודיות הממושכת סביב התיקים לא נובעת ממידע על מנגלה עצמו, אלא דווקא ממעורבותם של שירותי ביון זרים. נשיא החברה השווייצרית להיסטוריה, סשה זאלה, הסביר ל-BBC כי באותם ימים ניהל המוסד הישראלי מצוד חובק עולם אחר נאצים, וייתכן שהתיקים מכילים חומרים רגישים על שיתוף הפעולה עימו.

במקביל, חוקרים מציינים כי ההסתרה משקפת את הבושה ההיסטורית של שווייץ סביב התנהלותה במלחמה. המדינה נתונה עד היום לביקורת על כך שדחתה פליטים יהודים בגבולותיה, בשעה שהבנקים המקומיים שמרו על חשבונותיהם של הקורבנות שנספו במחנות ההשמדה.
החשש: "יותר שחור משקוף"
למרות הניצחון המשפטי, הקהילה המדעית עדיין שומרת על ספקנות רבה. בהודעת שירות הביון הבהירו הרשויות כי הגישה למסמכים תינתן בכפוף לתנאים ומגבלות שטרם נקבעו, מה שמעורר חשש כבד מפני מחיקה והשחרה מאסיבית של מידע קריטי.
היסטוריונים המעורבים בפרשה הביעו דאגה עמוקה כי בסופו של דבר הממשל יעביר לידיהם קבצים מצונזרים לחלוטין. וטשטיין עצמו סיכם את החששות הללו בשיחה עם ה-BBC וציין כי הוא חושש לקבל לידיו תיק שיהיה "יותר שחור מאשר שקוף", וישאיר את התעלומה בעינה.
