הוכרז מצב חירום: נשיא בוליביה שלח לראשונה כוחות להפגנות במדינה

החדשות בקצרה:

• נשיא בוליביה רודריגו פאס הכריז על מצב חירום במסגרת המחאות שנמשכות כבר 50 ימים.
• כוחות צבא ומשטרה נפרסו ברחובות, התעמתו עם אזרחים והשיבו חלקית את הסדר.
• במקביל: תוגבה פריסת כוחות הביטחון סביב ארמון הנשיאות.
• פאס: "הגיע הרגע שבו הימנעות מפעולה אינה עוד מעשה זהירות, אלא חוסר אחריות".
• בממשלתו נערכים: לקראת מבצע ללכידת הנשיא הקודם מהשמאל המבוקש בבית המשפט.

  ---

נשיא בוליביה רודריגו פאס הכריז אתמול (שבת) על מצב חירום למשך 90 ימים והורה על פריסת כוחות צבא ומשטרה ברחבי המדינה כדי להתמודד עם גל של מחאות נרחבות וחסרות תקדים שמאיימות על יציבות המדינה כולה ונמשכות כבר יותר משישה שבועות, תוך שיתוק חלקים נרחבים במדינה.

בהודעה טלוויזיונית שנשא בשעות הבוקר המוקדמות, אמר פאס כי המחסומים שהוצבו במסגרת ההפגנות אינם עוד מחאה חברתית, אלא ניסיון מאורגן לערער את הדמוקרטיה בבוליביה. לדבריו, הגיע הרגע שבו הימנעות מפעולה אינה עוד מעשה זהירות, אלא חוסר אחריות. הוא הזהיר כי המפגינים שימשיכו לשבש את החיים במדינה יעמדו בפני השלכות משפטיות.

מצב החירום מגביל את הזכות להפגין ומאפשר פריסה נרחבת יותר של הצבא בתוך המדינה. שעות לאחר ההכרזה דווח על שיירות של חיילים, שוטרים חמושים ודחפורים בעיר אל אלטו, שפעלו להסרת מחסומי דרכים שנבנו מאבנים, בולי עץ ופסולת. במהלך היום פינו כוחות הביטחון כמה מהמחסומים, ובממשלה הודיעו כי החיים מתחילים לחזור בהדרגה לשגרה.

המחאות מתקיימות כבר יותר מ-50 ימים, ובמסגרתן חסמו איגודים מקצועיים, קבוצות ילידיות ומגדלי קוקה כבישים מרכזיים ברחבי המדינה. השיבושים הובילו למחסור חמור בדלק, מזון ותרופות בערים מרכזיות, ובראשן הבירה המנהלית לה פאס והעיר השכנה אל אלטו. לפי הדיווחים, הנזק לכלכלה מסתכם במיליארדי דולרים, והעימותים גבו עד כה את חייהם של לפחות 14 בני אדם, כולל אנשים שנתקעו בחסימות ולא הספיקו להגיע בזמן לבית החולים לצורך טיפול רפואי דחוף.

באזורים שונים סביב אל אלטו נרשמו עימותים בין תושבים כאשר טרקטורים של הממשלה החלו לפנות חלק מהמחסומים. חלק מהתושבים הביעו תמיכה במהלך. אלווירה דה ממאני, בת 65, אמרה לרויטרס כי התושבים סבלו וכי טוב שהכבישים נפתחים. אזרחים אחרים הביעו תמיכה במפגינים. פורטונטה, אחת המשתתפות במחאה, אמרה בדמעות כי לאזרחים יש זכות להיאבק על פרנסתם ועל מזונם וכי ימשיכו להילחם למען ילדיהם.

פאס טען כי הבוליביאנים אינם יכולים להמשיך להיות בני ערובה של מחסומי הדרכים, שמונעים מהם לעבוד, ללמוד, לקבל טיפול רפואי ולהביא מזון לבתיהם. לדבריו, מטרת מצב החירום אינה לפגוע בשגרה אלא להשיב אותה. ברשתות החברתיות כתב כי המהלך נועד להחזיר את החופש לעם הבוליביאני ולשחרר את המדינה מאלה המשתמשים בסכסוך פוליטי כדי לפגוע באוכלוסייה.

במקביל, הצבא, המשטרה הצבאית וכוחות של חיל הים אבטחו את ארמון הנשיאות בלה פאס, בעוד יחידות משטרה מיוחדות נפרסו בכיכרות המרכזיות.

המחאות פרצו נגד הרפורמות הכלכליות הליברליות שמוביל פאס ונגד כהונתו, פחות משנה לאחר שנבחר לתפקיד. המשבר החל לאחר שהממשלה ביטלה באופן חד את סובסידיות הדלק המוכרות בניסיון לצמצם את הגירעון, על רקע מחסור גובר בדולרים ושיחות עם קרן המטבע הבין-לאומית. אף שפאס נקט צעדים לייצוב מחירי הדלק וחזר בו מרפורמות קרקע לא פופולריות, המחאה החריפה. האיגודים דורשים העלאות שכר, פתרון למחסור בדלק ובמטבע זר וכן את התפטרותו.

ביום שישי הגיע הנשיא להסכם עם איגוד העובדים המרכזי של בוליביה, שבמסגרתו התחייב שלא להפריט חברות ממשלתיות ולהמשיך בדיאלוג. בתמורה הסכים האיגוד להפסיק את המחאות. למרות זאת, קבוצות ילידיות אחדות הודיעו כי ימשיכו במאבק, ויותר מ-40 מחסומי כבישים מרכזיים עדיין נותרו במקומם.

הקונגרס בבוליביה אישר כבר לפני קרוב לחודש, ברוב של יותר משני שלישים, את ביטול החוק שהגביל מאז 2020 את סמכות הנשיא להכריז על מצב חירום. על רקע הלחץ הציבורי והמשבר המתמשך, הודיע אז הנשיא כי יקצץ ב-50% את שכרו ואת שכר השרים בממשלתו. לדבריו, הצעד נועד להוכיח את "מחויבות הממשלה למדינה". פאס, שמייצג קו מרכזי וידידותי יותר לשוק החופשי מקודמיו, אמר כי ממשלתו ממשיכה לחפש ערוצי הידברות עם המפגינים, אך הבהיר כי "לכל דבר יש גבול".

הממשלה מייחסת חלק ניכר מהמחאה לתומכיו של הנשיא לשעבר, הסוציאליסט אבו מוראלס. פאס האשים את מוראלס ואנשים שכינה "נרקו-טרוריסטים" בעמידה מאחורי חסימות הכבישים. מוראלס, שכיהן כנשיא בין השנים 2006 ל-2019, מסתתר כיום בעודו מתמודד עם אישומים בגין סחר בקטינה, שאותם הוא מכחיש. מעוז התמיכה שלו נמצא באזור צ'פארה שבמרכז המדינה, שם אלפי תומכים ילידים מנעו עד כה את מעצרו.

שר הפנים מרקו אנטוניו אוביידו סירב לשלול אפשרות של מבצע ללכידת מוראלס, ואמר שכוחות הביטחון יבצעו כל פעולה שתידרש בזמן המתאים וכי על הנשיא לשעבר לעמוד בפני החוק. מוראלס עצמו טען לאחרונה כי ההתקוממות במדינה נובעת מהמצוקה הכלכלית, וכי מדובר במרד ילידי נגד ממשלה שמדיניותה הכלכלית "מעוררת התנגדות". הוא הכחיש כי היה מעורב בהסתה למחאה וקרא לקיום בחירות מוקדמות.

במקביל, ארצות הברית הודיעה כי היא תומכת בהחלטת הנשיא פאס להחזיר את הסדר ולאפשר זרימה חופשית של מזון, תרופות ואספקה חיונית לאזרחי בוליביה.

הצו נכנס לתוקף באופן מיידי, אך הנשיא מחויב לדווח עליו לקונגרס בתוך 24 שעות. לקונגרס עומדות עד 72 שעות לאשר או לדחות את המהלך. מפלגת אליאנסה ליברה, מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר שאינה חלק מהממשלה, הודיעה כי תתמוך בהכרזה.

יריביו של פאס תוקפים אותו על יחסיו עם ישראל

פאס, שנבחר אחרי כמעט שני עשורים של שלטון סוציאליסטי המזוהה עם אבו מוראלס ומפלגת MAS, הוביל שינוי חד במדיניות החוץ של המדינה. אחת ההחלטות המרכזיות שלו הייתה חידוש היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, שניתקו ב-2023 בעקבות המלחמה בעזה.

ממשלתו של פאס וישראל חתמו בסוף 2025 על הסכם לחידוש מלא של היחסים, כולל החזרת השגרירים ללה פאס ולתל אביב. שר החוץ גדעון סער הגדיר זאת "עידן חדש" ביחסים בין המדינות.

המהלך היה חלק מקו רחב יותר של פאס להתקרב למערב ולארצות הברית, ולהתרחק מהקו האנטי-אמריקני והאנטי-ישראלי שאפיין את תקופת מוראלס והממשלות הסוציאליסטיות. בנוסף, ממשלת פאס ביטלה את חובת הוויזה לישראלים, צעד שהוצג כחלק מניסיון לעודד תיירות וקשרים כלכליים.

גם ברמה הפוליטית והסמלית נרשמה התחממות. ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם פאס לאחר חידוש היחסים, והשניים סיכמו על הרחבת שיתוף הפעולה בתחומי הביטחון, החקלאות והתיירות.

היחסים החמים עם ישראל הפכו גם לחלק מהמאבק הפוליטי הפנימי בבוליביה. יריביו של פאס מהשמאל תוקפים אותו על ההתקרבות לוושינגטון ולישראל, וטוענים שהוא נוטש את הקו האנטי-אימפריאליסטי שאפיין את המדינה בעבר. מנגד, תומכיו רואים בכך סימן ליציאה מהבידוד הדיפלומטי של השנים האחרונות.