קנדה בדרך להתפרק? סערה בעקבות הכוונה להציע משאל עם על פרישת מחוז אלברטה

במחוז אלברטה שבמערב קנדה גובר בתקופה האחרונה הוויכוח סביב האפשרות לקיים משאל עם על פרישה מקנדה, מהלך שמעורר במדינה השוואות חוזרות ל"ברקזיט" בבריטניה. במרכז הסערה עומדת ראש ממשלת אלברטה דניאל סמית', שנאלצת להתמודד עם לחץ פנימי גובר בתוך מפלגתה המאוחדת השמרנית, ה-UCP, מצד תומכי ההיפרדות מהמדינה.

ביום חמישי הציגה סמית' את נוסח שאלת משאל העם האפשרי שעשוי לעלות להצבעה, שנוסחה המסורבל והמורכב הפך מיד למוקד לביקורת. השאלה שהוצגה לציבור הייתה אם אלברטה צריכה להישאר מחוז בקנדה או שממשלת המחוז "צריכה להתחיל בתהליך המשפטי הדרוש לפי החוקה הקנדית כדי לקיים בעתיד משאל עם מחייב על פרישה מקנדה".

הניסוח המפותל של השאלה שיקף גם את הדרך הסבוכה שהובילה אליה. המאבק סביב היוזמה כלל פוליטיקה של טינה אזורית, סכסוכים פנימיים, מאבקי כוח, תביעות משפטיות, הדלפת מידע חסרת תקדים ועימותים בתוך המחנה השמרני עצמו.

מחוז אלברטה הוא אחד החזקים והחשובים ביותר בקנדה, עם מצבורי נפט אדירים שאחראים לרובה של הפקת הנפט בקנדה. המחוז נחשב לאחד ממוקדי הכוח הכלכליים החשובים ביותר במדינה ולא אחת מתלוננים תושביו כי הם נושאים את רבים מאזרחי קנדה על גבם מבחינה כלכלית.

ההשוואות לברקזיט הלכו והתחזקו ככל שהמשבר העמיק. מבקרים ציינו כי בדומה לראש ממשלת בריטניה לשעבר דייויד קמרון, שגם הוא קידם את משאל העם כדי לפתור מחלוקות פנימיות במפלגתו ואז התנגד בפועל לפרישה, גם סמית' הצהירה כי תפעל נגד היפרדות מקנדה אף שהיא זו שמקדמת את קיום ההצבעה.

דיואן בראט, פרופסור למדעי המדינה, אמר לגרדיאן כי מדובר במשבר שנובע בעיקר מהפילוג בתוך מפלגתה של סמית'. לדבריו, אם הברקזיט היה מורכב וקשה, הרי שכאן "מדובר למעשה בפירוק של מדינה שלמה".

למרות שהסקרים מראים שרוב תושבי אלברטה אינם תומכים בפרישה, סמית' ניסתה בחודשים האחרונים לאזן בין המחנה הבדלני לבין תומכי ההישארות בקנדה בתוך מפלגתה. עם זאת, המהלך שלה הצליח לעורר זעם כמעט מכל הצדדים.

אנדרו נאק (Knack), ראש עיריית אדמונטון, בירת מחוז אלברטה, כינה את המהלך "קטסטרופלי", וחבר הפרלמנט הליברלי קורי הוגאן טען שהבעיות הפנימיות של סמית' "הפכו למשבר לאומי".

גם בקרב הבדלנים עצמם נשמעה ביקורת חריפה. רבים מהם טענו כי השאלה עמומה מדי ואינה מחייבת, ולכן אינה מממשת באמת את מטרת ההיפרדות. אחד ממנהיגי המחנה הבדלני האשים את סמית' בכך ששיקרה לציבור, ואחר טען כי בגדה בבסיס התומכים שלה.

התחושה הכאוטית סביב הפרשה התחזקה עוד יותר בעקבות שורת תקריות מביכות. ועדה ממשלתית שניסתה לקדם את ההחלטה על נוסח משאל העם הסתבכה לאחר שעובד מפלגה פרסם בטעות הודעה לעיתונות עוד לפני סיום הדיון הרשמי.

גם בקרב הבדלנים עצמם נרשמו אירועים חריגים. אחד ממנהיגי התנועה טען בפומבי כי היה יעד לניסיון התנקשות מצד המלך צ'ארלס השלישי.

בחודש שעבר הגישו פעילי המחנה הבדלני יותר מ-300 אלף חתימות בדרישה לקיים משאל עם על פרישה מקנדה. אך זמן קצר לאחר מכן התפוצצה פרשת דליפת מידע חמורה, כאשר התברר שקבוצה הקשורה לקמפיין השיגה באופן לא חוקי גישה למידע בחירות רגיש וסודי במיוחד. בעקבות החשיפה נפתחו חקירות מצד רשויות הבחירות והמשטרה.

ימים לאחר מכן ספגה היוזמה מכה נוספת כאשר בית המשפט ביטל את כל המהלך. השופט קבע שממשלת אלברטה לא קיימה התייעצות עם עמי הילידים המקומיים, שההסכמים שלהם עם הכתר הבריטי קדמו בכלל להקמת מחוז אלברטה.

נציגי הילידים תקפו גם הם בחריפות את הממשלה. אנשי אומת הקרי (קבוצה ילידית בקנדה) של סטורג'ן לייק טענו כי מפלגת ה-UCP פועלת בצורה לא דמוקרטית ומוכנה להיכנע ללחץ של מיעוט קולני וזועם.

ברקע המשבר נשמעות גם אזהרות מפני השלכות בין-לאומיות אפשריות. החשש המרכזי הוא שארה"ב עלולה לנצל את אי-היציבות כדי להגביר את המתיחות באזור, במיוחד לאחר שבעבר נשמעו מצד הנשיא טראמפ ואנשיו רמיזות על רצון להשפיע על מאמצי הבדלנות בקנדה, ואפילו לספח אותה או את אלברטה לארה"ב.

הפרשנית הפוליטית ג'ן גרסון תיארה את המצב כמשהו שנראה כמו פרק מסדרת הסאטירה הפוליטית Veep. לדבריה, המערכת הפוליטית באלברטה אולי מתוחכמת מבחינה טקטית, אך פועלת בצורה חסרת היגיון אסטרטגי. לדבריה, השיח הציבורי הפך לשבטי ורגשי יותר ופחות ענייני, דבר שעלול לפתוח פתח להתפתחויות מסוכנות בחברה.

במקביל, מנהיג השמרנים הפדרליים בקנדה, פייר פולייב, הודיע כי יפעל באופן פעיל נגד פרישת אלברטה ויתמוך בהישארות המחוז בתוך קנדה.

מבקרי המהלך טוענים שלתומכי ההיפרדות אין תוכנית אמיתית למה שיקרה אחרי ההצבעה, אם אכן תתקיים. לדבריהם, המחנה הבדלני אינו מציג פתרונות לשאלות מהותיות כמו חלוקת סמכויות, יחסים עם הממשלה הפדרלית או ההתמודדות עם מצב שבו תוצאות ההצבעה יהיו צמודות במיוחד.