ההתבצרות האיראנית בדרישות והלעג לטראמפ: "הוא ימכור את נתניהו"

איראן ממשיכה היום (רביעי) להתבצר בעמדותיה, בזמן שנראה כי האזור ניצב בצומת רגיש בין ניסיון להביא לחידוש המשא ומתן לבין אפשרות של חזרה למלחמה. בטהראן מבהירים כי מבחינתם לא תהיה חזרה לשולחן השיחות ללא שינוי מהותי בתנאים, ומציבים שורת דרישות. במקביל, במשטר משדרים מסר תקיף שלפיו הלחץ האמריקני והמהלכים הצבאיים באזור רק מעמיקים את חוסר האמון.

במאמר שפורסם הבוקר בעיתון כיהאן שנחשב לשופר של המשטר האיראני, נטען כי "טראמפ מפחד מאוד משני דברים: הפסד ותוצאות כלכליות וצבאיות של חידוש המלחמה. משמעות הדבר היא שאם הנזקים וההשלכות של חידוש המלחמה יגדלו, הוא יוותר על ישראל וימכור גם את נתניהו".

עוד נטען כי "מצר הורמוז, תשתיות האנרגיה באזור, באב אלמנדב הם בין המנופים החזקים שעדיין לא נעשה בהם שימוש מלא", תוך הצגת מרחב הים והאנרגיה כמוקדי לחץ מרכזיים במערכה אזורית אפשרית.

מקור איראני אמר אמש לסוכנות הידיעות האיראנית פארס כי חמשת התנאים שעליהם הצהירה איראן הם "ערובות מינימליות לבניית אמון לצורך תחילת כל משא ומתן עם ארה"ב". הם כוללים את סיום המלחמה בכל החזיתות ובמיוחד בלבנון, הסרת הסנקציות נגד איראן, שחרור הכספים המוקפאים של איראן, פיצוי על הנזקים שנגרמו מהמלחמה והכרה בזכות הריבונות של איראן במצר הורמוז.

בסוכנות הידיעות האיראנית אירנא טענו: "נסיעותיו החשאיות של ראש המוסד לאיחוד האמירויות מראות שישראל מנסה לגרור את מדינות המפרץ ישירות לעימות עם איראן, פעולה שעלולה להכניס את האזור למעגל של מתיחות בלתי נשלטת. ישראל מסיתה את האמירויות לאמץ עמדות אגרסיביות יותר בידי הגברת האיום האיראני ומתן סיוע צבאי".

עוד נטען כי בטהראן העבירו מסר לפקיסטן, שלפיו המצור הימי והנוכחות האמריקנית באזור הים הערבי ומפרץ עומאן הפכו מבחינתם לסמל לחוסר האמון מול וושינגטון, וכי לא ניתן לדבר על חזרה לשיחות כל עוד הלחץ הצבאי נמשך בשטח.

ברקע חילופי המסרים והניסיונות לקדם ערוץ מדיני, בטהראן ממשיכים להביע חשדנות עמוקה כלפי הכוונות האמריקניות. "ההצעות האמריקניות נוסחו באופן חד צדדי לחלוטין באופן שמשרת את האינטרסים של וושינגטון. האמריקנים ניסו באמצעות ההצעות להשיג מטרות במשא ומתן שלא הצליחו להשיג במלחמה", תקפו.

בכיר במשרד החוץ האיראני עלי ספרי הבהיר כי בטהראן ממקדים כעת את המאמצים בסיום הלחימה ולא במענה לדרישות חיצוניות. בריאיון לאל-ג'זירה אמש אמר ספרי כי איראן "אינה יכולה להיכנע לדרישות האמריקניות. סדר העדיפויות הנוכחי הוא סיום המלחמה", אמר.

דובר הוועדה לביטחון לאומי בפרלמנט האיראני אבראהים רזאאי אמר כי יש לחלק את ההיסטוריה של מצר הורמוז ל"לפני ואחרי המלחמה". ואף קבע כי לא ניתן יהיה לאפשר חזרה למצב שהיה בו לפני העימות. לדבריו, מדובר בהישג שהושג, כפי שהגדיר, "בדם השהידים", ולכן איראן לא תוותר עליו בקלות, אלא תהפוך אותו להזדמנות ביטחונית, מדינית וכלכלית.

רזאאי הבהיר כי בטהראן פועלים מאז סוף השנה שעברה, וביתר שאת השנה, לעיגון חקיקה שתסדיר את ניהול הרפובליקה האסלאמית על מצר הורמוז. הוא הדגיש כי המטרה אינה סגירת המצר. עם זאת, לטענתו, בשלב זה לא מתקבלת החלטה כזו, אך ציין כי בנסיבות של מצב מלחמה ייתכנו הסדרים חריגים שיחולו עליו.

רזאאי ציין הכיוון המרכזי הוא קביעת מנגנון ניהול איראני מלא למצר, שיחול באמצעות חוק מחייב שיחייב את הממשלה ואת הכוחות המזוינים לפעול לפיו. רזאאי אמר כי במסגרת החקיקה המתוכננת יוגדרו גם היבטי ביטחון, ניווט ושיט, לצד נושאים סביבתיים ותשלומים הקשורים לניהול המצר, במטרה לגבש "משטר כולל" שיסדיר את השליטה בו באופן רשמי.