הדיווח על המלחמה באיראן שחשף את עומק המשבר בין סעודיה והאמירויות

המתיחות בין איחוד האמירויות לסעודיה החריפה באופן נרחב במהלך המלחמה עם איראן, לאחר שהתברר כי אבו דאבי נקטה קו תקיף בהרבה מזה של שכנותיה במפרץ והשתתפה באופן פעיל במערכה האווירית נגד טהראן לצד ארצות הברית וישראל.

על פי דיווח בוול סטריט ג'ורנל בסוף השבוע, איחוד האמירויות ביצעה עשרות תקיפות אוויריות נגד מטרות באיראן כבר בימים הראשונים של המלחמה, והמשיכה בפעילות גם לאחר ההכרזה על הפסקת האש באפריל. התקיפות בוצעו בתיאום עם ארצות הברית וישראל, שסיפקו מודיעין, וכללו מטרות באיים קשם ואבו מוסא שבמצר הורמוז, באזור בנדר עבאס, בבית הזיקוק לנפט באי לאוואן ובמתחם הפטרוכימי אסאלויה.

לפני פרוץ המלחמה הצהירו מדינות המפרץ כי לא יאפשרו שימוש במרחב האווירי או בבסיסים שלהן לצורך תקיפות נגד איראן. אולם עם התרחבות הלחימה ותגובת הנגד האיראנית, שכללה שיגור טילים וכטב"מים לעבר מרכזי אוכלוסייה, שדות תעופה ותשתיות אנרגיה במדינות המפרץ, חלק מהמדינות שינו את עמדתן. איחוד האמירויות ספגה את עיקר המתקפות האיראניות. איראן שיגרה לעברה יותר מ-2,800 טילים וכטב"מים, מספר גבוה יותר מזה ששוגר לעבר כל מדינה אחרת, כולל ישראל.

התגובה החריפה ויוצאת הדופן של איחוד האמירויות העמיקה את המחלוקות בתוך מדינות המפרץ. בתחילת אפריל התלוננה סעודיה בפני ארה"ב כי התקיפות שאיחוד האמירויות מבצעת מגבירות את הסיכון שמתקני אנרגיה באזור יהפכו למטרות עבור איראן, דבר שעלול לגרום לזינוק במחירי הנפט ולזעזע את השווקים העולמיים. לפי אותם גורמים, הסעודים ביקשו מוושינגטון ללחוץ על אבו דאבי להפסיק את התקיפות ולהצטרף למאמצים הדיפלומטיים של מדינות האזור.

בעוד שאיחוד האמירויות האשים את איראן באחריות מלאה למתקפות ולתוצאותיהן, סעודיה בחרה בגישה פחות תקיפה, חרף דיווחים כי יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן עודד את טראמפ בשיחות סגורות לתקוף את איראן בעוצמה. אף שהיא גינתה בפומבי את התקיפות האיראניות נגד מדינות המפרץ, סעודיה ניסתה לקדם פתרון מדיני ופעלה לצמצום ההסלמה.

על פי הדיווח, נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד הביע תסכול כלפי יורש העצר מוחמד בן סלמאן לאחר שזה סירב להשתתף בפעולות צבאיות מתואמות נגד איראן. המתיחות הזו העמיקה פערים קיימים בין שתי המעצמות האזוריות, שהתחרו ממילא על השפעה בים סוף וניצבו משני צדי הסכסוכים בסודאן ובתימן.

לפני כשבועיים דווח בבלומברג כי בן זאיד ניסה במהלך המלחמה לשכנע את מנהיגי מדינות המפרץ, כולל יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ואמיר קטאר תמים בן חמד, לתקוף במשותף באיראן. במדינות המפרץ סירבו, והעבירו לאבו דאבי את המסר כי "זו לא המלחמה שלהם" - מה שגרם לתסכול גדול באמירויות.

במקביל לפעילות הצבאית, איחוד האמירויות נקטה גם צעדים מדיניים וכלכליים נגד איראן. המדינה תמכה בטיוטות החלטה באו"ם שאפשרו שימוש בכוח במקרה הצורך כדי לשבור את אחיזתה של איראן במצר הורמוז. בנוסף, היא סגרה בתי ספר ומועדונים בדובאי שהיו קשורים לטהראן, ומנעה אשרות כניסה וזכויות מעבר מאזרחים איראנים, צעדים שפגעו באחד מצינורות החיים הכלכליים המרכזיים של איראן תחת הסנקציות המערביות.

למרות הקו התקיף, היקף הפעילות של איחוד האמירויות היה מוגבל יחסית למערכה הרחבה יותר. התקיפות שביצעה היו ברובן סמליות בהשוואה ליותר מ-20 אלף התקיפות שביצעו ארצות הברית וישראל במהלך המלחמה.

עם זאת, המדיניות האגרסיבית של אבו דאבי הפכה אותה למטרה בולטת יותר עבור איראן. בתחילת מאי תקפה איראן את מסוף יצוא הנפט בנמל פוג'יירה, לאחר מבצע של הצי האמריקני במצר הורמוז. בהמשך פגע כטב"ם ששוגר מעיראק סמוך לתחנת הכוח הגרעינית של איחוד האמירויות.

בשבועות האחרונים אימצה איחוד האמירויות גישה מתונה יותר, מתוך חשש למתקני האנרגיה הגדולים שלה. נשיא המדינה בן זאיד היה בין מנהיגי האזור שקראו לנשיא טראמפ להגיע להסכם שלום עם איראן במהלך שיחה שנערכה החודש.

המלחמה והעמדה של איחוד האמירויות חיזקה את הברית שלה עם ישראל. על פי הדיווח, גורמים ישראליים התרשמו מהתנהלותה של אבו דאבי במהלך הלחימה ורואים ביחסים בין המדינות שותפות אסטרטגית ארוכת טווח.

במהלך המלחמה שלחה ישראל סוללות כיפת ברזל וחיילים להגנת איחוד האמירויות, ועשרות חיילים ישראלים עדיין מוצבים במתקן צבאי במדינה. בנוסף, שורה של בכירים ישראלים, בהם ראש הממשלה, ראש המוסד, ראש השב"כ והרמטכ"ל, ביקרו בחשאי באיחוד האמירויות במהלך המלחמה לצורך תיאום הפעילות מול איראן, למרות שורה של הכחשות מצד איחוד האמירויות.

המלחמה אפשרה לאיחוד האמירויות לבדל עצמה באופן נרחב לעומת שאר מדינות המפרץ. לצד העמקת הקשרים עם ישראל, איחוד האמירויות הודיעה על נטישת ארגון אופ"ק של המדינות המייצאות נפט. הצעד נתפס כמהלך מתריס במיוחד אל מול הברית המפרצית ארוכת השנים.

למרות ההתרסה אמר אנואר גרגש, יועצו המדיני של נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד, כי ההחלטה לעזוב את הארגון התגבשה במשך שלוש שנים, משום שלדבריו המדינה מעוניינת לייצא יותר נפט ממה שהיא מסוגלת תחת מגבלות הארגון. גרגש אמר כי "אנו מבינים שאנו בסתיו של עידן הדלקים המאובנים", ורמז כי ברצונה של אבו דאבי למקסם כעת את הכנסותיה מנפט, כל עוד היא יכולה. הוא הוסיף כי מכסות הייצור של אופ"ק השאירו את הפקת הנפט של איחוד האמירויות הרבה מתחת ליכולת האמיתית שלה.

העימות הזה בין איחוד האמירויות לסעודיה מצטרף לשורה ארוכה של חיכוכים ועימותים בין המדינות. בסוף חודש דצמבר תקף חיל האוויר של סעודיה משלוח נשק שיועד לבעלי הברית של איחוד האמירויות בדרום תימן, במסגרת המאבק נגד החות'ים. התקיפה סימנה גישה פייסנית יותר של סעודיה מול החות'ים אל מול הניסיון להתעצם צבאית מצד שלוחי איחוד האמירויות.

מתיחות נוספת הולכת ומתמשכת בין השתיים במלחמה בסודאן. איחוד האמירויות תומכת באופן שוטף במיליציית "כוחות ההתערבות המהירה" של הגנרל מוחמד חמדאן דגאלו, המורד במנהיג הצבא והמדינה עבד אל-פתאח אל-בורהאן, ולמעשה מתדלקת את המשך מלחמת האזרחים הקשה. סעודיה מצדדת בצבא סודאן ומתנגדת למעורבות האמירותית במלחמה לצד הכוחות המורדים.

עמדה מדינית בעייתית נוספת של איחוד האמירויות היא בתמיכה, לפי שעה עקיפה ולא רשמית, בסומלילנד. סעודיה מתנגדת לעצמאות סומלילנד ובהקשר זה עמדתה דומה יותר לזו של טורקיה, התומכת בסומליה. איחוד האמירויות לא הביעה תמיכה רשמית בסומלילנד, אך בהקשר זה היא קרובה בהרבה לעמדה הישראלית.

ככלל, התמיכה האמירותית בישראל והעמקת היחסים בין המדינות נתפסת באופן לא חיובי בקרב מדינות ערב, לרבות סעודיה, המזוהה כמדינה הערבית המנהיגה, על רקע היעדר הפתרון המדיני של ישראל מול הפלסטינים. על פי דיווחים מהימים האחרונים, סעודיה מסרבת לקריאתו של הנשיא טראמפ להצטרף להסכמי אברהם מבלי לראות התקדמות מדינית בין ישראל והפלסטינים.